חשיבה מסתעפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בחשיבה מסתעפת המחשבות יכולות להתפזר לכיוונים שונים

חשיבה מסתעפת היא חשיבה המסוגלת להוביל לכיוונים שונים ומגוונים[1].

חשיבה מסתעפת כוללת המצאה של פתרונות מרובים עבור בעיה או מטלה מסוימת[2][3]. על כן היא משמשת כמדד להערכת יצירתיות[4].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח חשיבה מסתעפת מתייחס לתהליכים המנטליים ומבני החשיבה הנלווים להם עבור מטלות שיש להן יותר מפתרון אפשרי אחד[3]. היא מורכבת משלושה ממדים עיקריים - שטף היצירה, גמישות ומקוריות[4] ומערבת יצירה של תשובות מרובות או אלטרנטיביות מתוך המידע הקיים[5]. זאת להבדיל מחשיבה מתכנסת המערבת פתרון בעיה המוביל לפתרון בודד אחד, שהוא נכון ומכריע[3].

נמצא קשר בין השטף של החשיבה המסתעפת למנת המשכל של האדם[6]. בנוסף, נמצא קשר חזק אף יותר בין השטף של החשיבה המסתעפת לאינטליגנציה זורמת[6]. כמו כן, היכולת להעלות פתרונות מרובים עבור בעיה מסוימת קשורה לניסיון ולידע הכללי של האדם[6].

חשיבה מסתעפת ומתכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבה מסתעפת חיונית ליצירתיות אך אינה מספיקה. זאת משום שלאחר היצירה של רעיונות חדשים יש צורך בחשיבה המתכנסת כדי להתאימם למבחן המציאות.

התהליך של חשיבה מסתעפת מכוון להעלאת רעיונות ודעות רבות ככל הניתן, באופן פתוח ויצירתי ללא שיפוט והערכה[7]. באופן זה החשיבה המסתעפת תורמת רבות לתהליך היצירתיות[5]. עם זאת, היצירתיות מוגדרת כיכולת ההפקה של תגובות חדשות תואמות הקשר[4] ולכן לא כל פעולה המפיקה חדשנות ושונות היא פעולה יצירתית. החשיבה המתכנסת משלימה את החשיבה המסתעפת בכך שהיא מאפשרת לאדם לוודא שהחידושים הרבים שהופקו תואמים את המציאות ולא רק יוצרים מראית עין כוזבת של תהליך יצירתי[5].

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיבה המסתעפת מאפשרת לאדם לצאת מתוך התנסויות מוגבלות ולהביט מעבר לניסיונו האישי[2].

לחשיבה המסתעפת יש חשיבות רבה עבור תהליכי פתרון בעיות[3]. בדרך זו ניתן לאפשר ריבוי של רעיונות[7].

פיתוח חשיבה מסתעפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלסטיות של מערכת העצבים היא המנגנון המאפשר למידה ושינוי בהתנהגות בעקבות מפגשים עם הסביבה[8]. בעקבות זאת שימוש רב במנגנונים של החשיבה המסתעפת יחזק את פעולתם ובכך יפתח את היכולת הזו.

אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי תרגול של יכולת האלתור. זאת משום שהעיסוק באלתור כולל התרחקות מדפוסי חשיבה קיימים, המעורר את המערכות המוחיות המעורבות בחשיבה מסתעפת ומשפעל את הפעולה שלהן[3].

היבטים חינוכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום החינוך ניתן ליישם זאת על ידי שימוש בשמש אסוציאציות, דיון פתוח ועוד[7].

מנגנונים פיזיולוגיים, עצביים וקוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולת החשיבה המסתעפת קשורה לפעילות של המוליך העצבי דופמין[4].

כמו כן, באוכלוסיות בעלות ליקויים בפעילות הדופמינרגית נמצאו פגיעות בחשיבה המסתעפת[4].

חשיבה מסתעפת מקושרת להנמכה באינהיביציה[9] ובעכבה סמויה בקליפת המוח הקדם-מצחית[10]. הסבר אפשרי לכך הוא שאינהיביציה נמוכה מאפשרת לרעיונות ומושגים להישאר זמן ארוך יותר בזיכרון עבודה[9] ומעודדת זרימה חופשית של רעיונות[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חשיבה מסתעפת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Guilford, J. P. (1967). The nature of human intelligence.
  2. ^ 2.0 2.1 Kooraeim, M. A., Bayrami, M., Nazari, M. A., Heshmati, R., & Moslemifar, M. (2012). Investigation on EEG pattern differences in males and females during convergent and divergent thinking. Procedia-Social and Behavioral Sciences,46, 2796-2800.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Mayseless, N., Uzefovsky, F., Shalev, I., Ebstein, R. P., & Shamay-Tsoory, S. G. (2013). The association between creativity and 7R polymorphism in the dopamine receptor D4 gene (DRD4). Frontiers in human neuroscience, 7.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Cropley, A. (2006). In Praise of Convergent Thinking. Creativity Research Journal, 18(3), 391-404.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Batey, M., Chamorro-Premuzic, T., & Furnham, A. (2009). Intelligence and personality as predictors of divergent thinking: The role of general, fluid and crystallised intelligence. Thinking Skills and Creativity, 4(1), 60-69.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 מירה קרניאלי, (2010). סקרנות וחקרנות - אבני יסוד בהתעצמות המורה. רעננה: רמות.
  8. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  9. ^ 9.0 9.1 White, H. A., & Shah, P. (2011). Creative style and achievement in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder. Personality and individual differences,50(5), 673-677.
  10. ^ 10.0 10.1 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.