יהודה ורדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה ורדי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יהודה ורדי (י"ב באדר ה'תרפ"ו, 26 בפברואר 192631 בדצמבר 1990) היה צייר תפאורה וצייר ישראלי. סגנון הציור שלו היה פיגורטיבי ריאליסטי. נרצח בבית הקברות קריית שאול בתל אביב, והוכר כנפגע פעולת איבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לוורדה ולאברהם בעיראק[1]. ב-1942 עלה לארץ ישראל עם הוריו. השתתף בקרבות במלחמת 1948. כבר בגיל צעיר החל לעבוד, כצבע וכבנאי.

עד 1953 התנדב בקיבוץ גשר ועבד במחצבה. אז עזב את הקיבוץ והחל לעבוד כתפאורן בתיאטרון אוהל. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החל משתף פעולה עם מנחם גולן, אז במאי תיאטרון וצייר עבורו תפאורות לכמה מחזות חשובים. הוא נעשה חבר באגודת הציירים ולמד אצל אביגדור סטימצקי, יחזקאל שטרייכמן ומרסל ינקו[2].

ורדי אהב לצייר דיוקנאות של נשים ובעיקר נשים תימניות, כשהיה בן 38 הכיר את סוזי – בחורה בת 18 אותה צייר, לאחר 4 שנות היכרות הם נישאו, נסעו חודשיים לאירופה, לאחר מכן חיו בארצות הברית 8 חודשים, וחזרו לישראל. לאחר 17 שנים התגרשו, לזוג שני ילדים[3]. לאחר הגירושין עבר להתגורר בתל אביב עם אחיו, ופתח סטודיו ברחוב שלמה המלך. נמצא מת ליד קברה של אמו בבית הקברות קריית שאול בתל אביב, לשם הלך כדי להכין את חלקת הקבר ליום השנה שלה. הוא הוכר כנפגע פעולת איבה, ונקבע כי נרצח על רקע לאומני. הוא מונצח באנדרטה לחללי הטרור בהר הרצל בלוח מס' 56.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדי הציג באטלייה שלו בכפר שלם מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, ומעת לעת בתערוכות שונות ברחבי הארץ, מהן:

  • ב-1973 הציג תערוכה בגלריה לאמנות וספרות בקיסריה[4].
  • ב-1982 הציג תערוכה בגלריה "לירז" בבאר שבע"[5].
  • ב-1985 הוצגה תערוכת יחיד גדולה מיצירתו במוזיאון העירוני של בת ים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי אתר ההנצחה לאזרחים חללי פעולות איבה ולפי גדעון מרום, מעריב, עם פטירתו. להלן "קישורים חיצוניים". אך לפי דברי עצמו בריאיון להבקר, להלן "קישורים חיצוניים", מ-1964 היה יליד טבריה. גם לפי חוה זהבי, הפעם בלי מופשט, הצופה, 17 באפריל 1964 היה יליד הארץ.
  2. ^ חוה זהבי, הפעם בלי מופשט, הצופה, 17 באפריל 1964.
  3. ^ דוד לביא, אבא חי בתוך בועה, מעריב, 2 בינואר 1991
  4. ^ משה בן-שאול, סיור בתערוכות: תערוכות חדשות, מעריב, 4 באוקטובר 1973
  5. ^ אמיר רוזנבליט, חמש שנים לקרית האמנים בב"ש, דבר, 11 בפברואר 1982