גשר (קיבוץ)
מדינה | ![]() | ||||||
מחוז | הצפון | ||||||
מועצה אזורית | עמק המעיינות | ||||||
גובה ממוצע[1] | -198 מטר | ||||||
תאריך ייסוד | 1939 | ||||||
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||
סוג יישוב | קיבוץ | ||||||
מוצא המייסדים | גרמניה | ||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |||||||
- אוכלוסייה | 455 תושבים | ||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 7.6% בשנה | ||||||
| |||||||
![]() באדום - גשר בירוק - מיקום בניין המועצה | |||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 | ||||||
http://www.gesher.org.il |
גֶּשֶׁר הוא קיבוץ השייך לתנועה הקיבוצית (תק"ם). מיקומו בעמק הירדן, מדרום לכנרת כ-10 ק"מ דרומית לצומת צמח, ובסמוך לכביש 90. הקיבוץ נקרא על שמם של גשרי הירדן הקרובים אליו, בהם "גשר הפגישה" (ג'יסר אל מג'מע) העתיק וגשר הרכבת החיג'אזית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגשר עברו כמה קבוצות מיישבות, בהן קבוצה של אנשי אשדות יעקב, עד שב־1939 הוקם כקיבוץ על ידי גרעין של הנוער העובד וגרעין של עליית נוער מגרמניה[3].
במקור הוקם הקיבוץ סמוך לגשרי הירדן, במקום בו שכן חאן ממלוכי עתיק, על הגבול הנוכחי עם ממלכת ירדן. לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה מערבית יותר, בקרבת המקום הישן.
בחודשים אפריל ומאי 1948, (27-30 באפריל ו 15–22 במאי) הותקף המשק ומצודת המשטרה הבריטית[4] על ידי רגלים, ארטילריה ושריון של הלגיון הירדני והצבא העיראקי שאף חצו את הירדן מערבה והשתלטו על "גבעת גמל". כתוצאה מן העמידה האיתנה של מגיני הקיבוץ כשלו התוקפים מלחדור למשק ולמצודה, ומלפרוץ מערבה לעמק יזרעאל, ונסוגו לעמדות המוצא שלהם מזרחה לנהר. בכך הייתה גשר לאחת הנקודות הבודדות בתחומי מדינת ישראל של החלטת החלוקה שהותקפה וששטחים בסביבתה נתפסו על ידי הלגיון. בסיום המלחמה הוחלט להעביר את הקיבוץ למיקומו הנוכחי, ליד "גבעת גמל" הרחוקה מעט יותר מהגבול, גבוהה יותר טופוגרפית, מאות מטרים מצפון מערב לנקודת ההתיישבות הראשונה.
במלחמת ההתשה בין השנים 1967 עד 1970, הותקף הקיבוץ בירי מרגמות, ירי מנשק קל וחדירות מחבלים.
אחרי הסכם השלום עם ירדן, הקים הקיבוץ במקום ההתיישבות המקורי, את חצר גשר הישנה. אתר המתאר את תולדות הקיבוץ ותחנת הכוח בנהריים, שהוקמה על ידי פנחס רוטנברג. האזור הוכרז כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים[5].
בסמוך לקיבוץ נמצא האתר הארכאולוגי גשר, הכולל ממצאים מהתקופה הנאוליתית ומתקופת הברונזה התיכונה. כקילומטר וחצי מצפון מערב לקיבוץ, בשיפולי רמת סירין, נמצאת חורבת אדמות, בה אותרו שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד.
בנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
חדר האוכל בתכנון אדריכלית ארנונה אקסלרוד
-
הדשא המרכזי
-
פסל לזכרו של אנצו סירני
-
חדר האוכל הישן
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גשר
- גשר במרכז המידע להתיישבות בגליל
- גשר באתר הרשות לפיתוח הגליל
- תחנת קו L3 של אגד, אשר קישר בין ארץ ישראל המערבית לעבר הירדן, בחצר גשר הישנה
- חצר גשר הישנה - אתר שלושת הגשרים
מעוז חיים וגשר מופגזים על ידי הירדנים, יומני כרמל, פברואר 1968 (התחלה 1:42)
- מידע על אתר גשר, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- גשר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גשר, באתר 'חלון אחורי', 11 בדצמבר 2019
- מיכאל יעקובסון: כשהקיבוץ ירד לבונקר: אתר הקרבות ההירואיים של גשר הוא אתר מורשת, 27 באפריל 2020, xnet
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בפינת הזיכרון בקיבוץ גשר, באתר 'חלון אחורי', 6 במאי 2020
- גשר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ י-ם, קבוצת הנוער העובד בגשר, דבר, 27 בספטמבר 1940
- ^ מצודת טיגרט שהבריטים פינו ב 27 באפריל לקראת סיום המנדט ואשר נתפסה על ידי יחידת פלמ"ח
- ^ גשר הישנה באתר המועצה לשימור אתרים
|