יהודה כלץ (הראשון)
 | |
| שער ספר המוסר קראקא שנ"ח | |
| לידה |
1477 ממלכת קסטיליה  |
|---|---|
| פטירה |
1500 קיום משוער |
| מדינה |
ממלכת גרנדה, מרוקו |
| תקופת הפעילות |
?–1500 |
| שם השושלת |
משפחת כלץ |
  | |
רבי יהודה כלץ היה ראש ישיבה בממלכת גרנדה ובאלג'יר ומחבר ספרים, אבי משפחת כלץ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה כלץ נולד בקסטיליה לשלמה, בשנת ה'רל"ז בעקבות הפרעות הסמוכות לגירוש ספרד עבר לגרנדה שבאותה עת הייתה בשליטה מוסלמית, רבי יהודה הקים שם ישיבה ולימד את התלמידים גמרא עם רי"ף ור"ן ולאחר שהעלה את רמתם התקדם גם לשאר מפרשים,[1] לאחר חמש שנים בשנת ה'רמ"א עבר למלגה ואף שם הקים ישיבה, בשנת ה'רמ"ו כנראה בשל התחלת גירוש ספרד עבר לעיר הונין שבאלג'יר והקים ישיבה, תלמידו רבי עלאל בן יוסף בן סידון שכנעו לעבור לתלמסאן לבית אביו אשר שם החיים יותר נוחים, ולאחר חודשיים עבר לשם, כאות הוקרה לתלמידו על העזרה הקדיש לו את החיבור משיח אלמים, לאחר שנת ה'רנ"ג אין ידיעות על חייו.
בשנת ה'רמ"א מכנה אותו רבי יוסף אושקי "מרנא ורבנא נר ישראל",[2] הוא מופיע בראש החותמים על פסק בעניין קבלת הוראת הרמב"ם בתלמסאן.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיבורו המפורסם הוא ספר המוסר אשר תוכנו הוא קיצור ספר מנורת המאור לרבי ישראל אנקווה, רבי יהודה ערך והשמיט את הנדונים ההלכתיים מהספר וכך הפכו לעממי, הרב מאיר אלבז שיער שלא הייתה כוונתו לחבר ספר אלא להקל על צאן מרעיתו ולכן לא ציין שספרו הוא קיצור, הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת רצ"ז ולאחריו במנטובה שכ"א,[3] ובקראקא שנ"ח,[4] הספר יצא מחדש על ידי מכון אור הצפון. הרב מנחם מנדל קרנגיל כותב שההערות על דרך הקבלה בספר זה הן של רבי משה כלץ, אחיין המחבר.[5] יש מייחסים את הספר לרבי יהודה השני. ויש מייחסים אותו לרבי שלמה בנו של רבי יהודה.[6] רבי משה כלץ כתב הקדמה לספר והוסיף הגהות רבות על פי הקבלה, רבי יצחק בן אליקום מפוזנא חיבר ספר מוסר ביידיש בשם "לב טוב" שבו קיצר את הספר,[7] השל"ה מביא את הספר עשרות פעמים, וגם הרמ"א מביאו.[8]
- משיח אלמים - באור לפירוש רש"י לתורה, הספר הועתק על ידי רבי יהודה אלבז ונדפס על ידי נכדו בירושלים תשמ"ו, הרב משה פיליפ ההדיר מחדש את הספר על פי כתב יד נוספים.[9]
- מבוא התלמוד, הרב משה הרשלר הדפיס בסיני נה תשכ"ד, את חיבורו מבוא התלמוד אשר בו חמישים ושמונה כללים אשר עלו לו תוך כדי תלמודו.
- תשובה בענייני עגונות, צוטטה על ידי מהר"י בירב ואחרים.[10]
בספר תורה שלמה לרמ"מ כשר הביא באורים ממנו לחומש בראשית,[11] כמו כן בכתב יד קיים דרשות על יציאת מצרים בשם פי יהודה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב מאיר אלבז, משיח אלמים, ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה
- אברהם יוסף ורטהיימר (מהדיר), מבוא הספר, ספר המוסר, ירושלים תשל"ג, באתר אוצר החכמה
- הרב משה פיליפ, הקדמה לספר משיח אלמים, פתח תקווה תשס"א.
- נגה רובין כובש הלבבות - ספר לב טוב לרבי יצחק בן אליקום מפוזנא ספר מוסר מרכזי באידיש הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ג עמ' 83 והלאה, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
- שלמה זלמן הבלין לתולדות משפחת אלכלץ קריית ספר, מט, תשל"ד, עמ' 643 – 656.
- החיד"א, שם הגדולים מערכת ספרים ערך ספר המוסר, ובהערות.
- מידע על יהודה כלץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- אברהם גרוס, ר' יהודה כלאץ בתלמסאן - תרבות יהודית-איברית בצפון אפריקה, גלות אחר גולה, מכון בן צבי, ירושלים תשמ"ח, באתר Academia.edu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי יהודה כלץ, משיח אלמים, הקדמה
- ^ בהעתקת חידושי הרמב"ן לבבא מציעא אשר ממנה נדפסה המהדורה המקובלת
- ^ ספר המוסר, מנטובה שכ"א, היברובוקס
- ^ ספר המוסר, קראקא שנ"ח
- ^ שם הגדולים, מערכת ספרים, אות מ, סעיף קטן ע, בהערה מט. שם כתב שרבי משה היה נכדו, אך במקום אחר הוא כותב שהמחבר היה דודו. שכן בדפוס ראשון קושטא, רצ"ז, קורא ר' משה לר' יהודה "דודי", ובדפוס שני, מנטובה, קורא לו ר' יעקב הכהן מגאזולו נכדו, וכתב דוד תמר, שיתכן ש"נכד" שימש בימי הביניים הן בן אח, והן נכד.
- ^ דוד תמר, לזיהויים של מחברים, קריית ספר, נ, תשל"ה, עמ' 494
- ^ לב טוב, באתר היברובוקס
- ^ ראו למשל בדרכי משה אורח חיים סימן כה סעיף קטן ג
- ^ חומש ראשוני פרשני רש"י פתח תקווה תש"פ
- ^ נדפסה בשו"ת ים הגדול אבה"ע פד, תשובה זו הובאה גם בשו"ת מהר"י בירב סימן לט, וראו גם שו"ת המבי"ט ב פג
- ^ כרך ז-ח