ישראל אנקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי ישראל אנקאווה (נהרג י"ז בתמוז ה'קנ"א, 1391), מגדולי הרבנים בספרד הנוצרית ותלמידו של הרא"ש. אביו של רבי אפרים אלנקווה מחבר ספר "שער כבוד ה"', מגדולי רבני אלג'יריה במאה ה-14 ובעל מופתים.

ספרו של הרב אלנקאווה, המאגד מדרשי הלכה ואגדה על מצוות התורה, דומה בתוכנו לספר 'מנורת המאור' שכתב לפניו ר' יצחק אבוהב. בניגוד לספרו של אבוהב שזכה לפרסום ולהדפסות רבות, ספרו של אלנקווה נשאר בכתב יד והודפס לראשונה רק במאה ה-20.[1]

נהרג על קידוש השם בספרד ברדיפות קנ"א ועלה על מוקד עם בנו של הרא"ש וספר תורה בידו, ולכן מכונה 'הקדוש'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב גריס, כיבוד אב בספרות המוסר. ראוי לציטוט: "הוא קרא ל"ספר הזוהר":" מדרש ויהי אור" והביא דבריו בתרגום לעברית, ובכך היה לאחד המחברים הראשונים המצטט מ"ספר הזוהר". נוסחאותיו של "ספר הזוהר", "בתוך "מנורת המאור", חשובות ביותר למחקרו, כי לא שרדו כתבי יד שלמים ממנו."
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.