יהודית הנשקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודית הנשקה
ענף מדעי בלשנות
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט משה בר-אשר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אסרף עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג דוד הנשקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר המרכיב העברי בשפה הערבית-היהודית של יהדות תוניסיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופ' יהודית הֶנְשְקֶה היא בלשנית ישראלית, ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, ולשעבר ראש החוג ללשון עברית במכללת אפרתה. זוכת פרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשקה (לבית חדד) למדה לשון ותנ"ך במכללה בירושלים, את התואר השני עשתה באוניברסיטה העברית וכתבה עבודת מ"א העוסקת בלשון חכמים בהנחיית פרופ’ משה בר-אשר. את עבודת הדוקטורט שלה, גם היא בהנחיית פרופ’ בר-אשר, כתבה על המרכיב העברי בשפה הערבית-היהודית של יהדות תוניסיה. עיבודו של מחקר זה פורסם בשנת תשס"ז (2007) כספר בהוצאת מוסד ביאליק, בשם "לשון עברי בדיבור ערבי: אוצר המילים העברי בערבית המדוברת של יהודי תוניסיה". על ספרה ומחקריה בתחום הזיקה של לשונות היהודים לעברית זכתה בשנת תשע"א (2011) בפרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית.

הנשקה זכתה ב"מלגת בן יהודה" לשנים תשס"ג-תשס"ד מטעם מרכז אליעזר בן יהודה לחקר הלשון העברית שעל יד האוניברסיטה העברית.

בתחילת דרכה לימדה הנשקה במדרשת "עמליה", ובשנים 1998-2010 עמדה בראש החוג ללשון עברית במכללת אפרתה, ייסדה וערכה את כתב העת שלו 'דעת לשון', וכן את המרכז ללימודי עריכת לשון במכללה זו שבראשו עמדה. במקביל הרצתה בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית. בשנת 2011 הצטרפה לחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה. מרצה בכינוסים מדעיים רבים ומפרסמת מאמרים בבמות אקדמיות שונות, בארץ ובחו"ל. מתחומי התמחותה: לשון חכמים שבכתבי היד ומסורות שבעל פה של יהודי המזרח.

הנשקה חברה באקדמיה ללשון העברית משנת תשע"א, תחילה כ'חברה יועצת', ומשנת תשע"ז - כחברה מלאה.

נשואה לדוד הנשקה, פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ואֵם לחמישה ילדים.

השקפתה הפדגוגית על לימוד הלשון העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת הנשקה, הלשון אינה מנותקת מהחיים וקיים קשר בין הטקסטים העבריים לשפה של היום. במקרים לא מעטים, העברית היא הסממן האחרון שנותר לישראלים רבים מיהדותם. הלשון מקשרת בין ציבורים שונים בישראל וגם בין העבר והעתיד. לדעתה, לימודי הלשון בתיכונים, בעיקר אלה המלמדים לפי התוכנית הישנה, מדגישים את הצד הטכני בשפה, בעוד שללשון העברית יש ערך תרבותי והיא מרכיב חשוב בזהות של הישראלים כיהודים במדינת ישראל.

מספריה ועריכותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לשון עברי בדיבור ערבי: אוצר המילים העברי בערבית המדוברת של יהודי תוניסיה, הוצאת מוסד ביאליק
  • כרמלים - כתב עת לחקר הלשון העברית ולשונות סמוכות (עם א' ממן ות' צבי), החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה ומכון בן-צבי
  • דעת לשון - מחקרים בלשון העברית לתקופותיה (עם סיגלית רוזמרין), יצא לאור על ידי מכללת אפרתה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]