יהודית הנשקה
לידה | 1960 (בת 64 בערך) |
---|---|
ענף מדעי | בלשנות |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מנחה לדוקטורט | משה בר־אשר |
מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן |
פרסים והוקרה | פרס האקדמיה ללשון העברית על שם ציפורה וזאב בן־חיים |
בן או בת זוג | דוד הנשקה |
מספר צאצאים | 5 |
תרומות עיקריות | |
חקר המרכיב העברי בשפה הערבית-היהודית של יהדות תוניסיה | |
יהודית הֶנְשְקֶה (נולדה ב-1960[1]) היא בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר פרופסור מן המניין וראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה. זוכת פרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודית הנשקה (חדד) גדלה במושב בית הגדי והתחנכה בקריית החינוך שדות נגב (עזתה). למדה לשון ותנ"ך במכללה בירושלים, את התואר השני עשתה באוניברסיטה העברית וכתבה עבודת מ"א העוסקת בלשון חכמים בהנחיית פרופ’ משה בר-אשר. את עבודת הדוקטורט שלה, גם היא בהנחיית פרופ’ בר-אשר, כתבה על המרכיב העברי בשפה הערבית-היהודית של יהדות תוניסיה. עיבודו של מחקר זה פורסם בשנת תשס"ז (2007) כספר בהוצאת מוסד ביאליק, בשם "לשון עברי בדיבור ערבי: אוצר המילים העברי בערבית המדוברת של יהודי תוניסיה". על ספרה ומחקריה בתחום הזיקה של לשונות היהודים לעברית זכתה בשנת תשע"א (2011) בפרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית.
הנשקה זכתה ב"מלגת בן יהודה" לשנים תשס"ג-תשס"ד מטעם מרכז אליעזר בן יהודה לחקר הלשון העברית שעל יד האוניברסיטה העברית.
בתחילת דרכה לימדה הנשקה במדרשת "עמליה", ובשנים תשנ"ח-תש"ע (1998-2010) עמדה בראש החוג ללשון עברית במכללת אפרתה, ייסדה וערכה את כתב העת שלו 'דעת לשון', וכן ייסדה ועמדה בראש המרכז ללימודי עריכת לשון במכללה. במקביל הרצתה בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית. בשנת תשע"א (2011) הצטרפה לחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, ועמדה בראשו בשנים תשע"ט-תשפ"א (2019-2021). בסתיו תשפ"ב עברה כפרופסור מן המניין למחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן. מרצה בכינוסים מדעיים רבים ומפרסמת מאמרים בבמות אקדמיות שונות, בישראל ומחוצה לה. מתחומי התמחותה: לשון חכמים שבכתבי היד ומסורות שבעל פה של יהודי המזרח.
הנשקה חברה באקדמיה ללשון העברית משנת תשע"א, תחילה כ'חברה יועצת', ומשנת תשע"ז - כחברה מלאה.
נשואה לדוד הנשקה, פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ואֵם לחמישה ילדים.
השקפתה הפדגוגית על לימוד הלשון העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת הנשקה, הלשון אינה מנותקת מהחיים וקיים קשר בין הטקסטים העבריים לשפה של היום. במקרים לא מעטים, העברית היא הסממן האחרון שנותר לישראלים רבים מיהדותם. הלשון מקשרת בין ציבורים שונים בישראל וגם בין העבר והעתיד. לדעתה, לימודי הלשון בתיכונים, בעיקר אלה המלמדים לפי התוכנית הישנה, מדגישים את הצד הטכני בשפה, בעוד שללשון העברית יש ערך תרבותי והיא מרכיב חשוב בזהות של הישראלים כיהודים במדינת ישראל.
מספריה ועריכותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לשון עברי בדיבור ערבי: אוצר המילים העברי בערבית המדוברת של יהודי תוניסיה, הוצאת מוסד ביאליק
- כרמלים - כתב עת לחקר הלשון העברית ולשונות סמוכות, החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה ומכון בן-צבי
- דעת לשון - מחקרים בלשון העברית לתקופותיה (עם סיגלית רוזמרין), יצא לאור על ידי מכללת אפרתה
- המשנה בביזנטיון: מסורת הלשון של כתב יד קיימברידג' למשנה, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשפ"ג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נימוקי ועדת פרס אסרף, אתר האקדמיה ללשון העברית
- מידע על יהודית הנשקה בקטלוג הספרייה הלאומית
- יהודית הנשקה (1960-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית
- בוגרות מכללה ירושלים
- בוגרי מכללה ירושלים
- בלשניות ולשונאיות ישראליות
- בעלות תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- זוכי פרס אסרף
- חברות האקדמיה ללשון העברית
- חברי האקדמיה ללשון העברית
- משפחת ברויאר
- סגל אוניברסיטת בר-אילן: לשון עברית ולשונות שמיות
- סגל אוניברסיטת חיפה: לשון עברית
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: לשון עברית ולשונות היהודים
- ישראליות שנולדו ב-1960