יהושע נתן גנסין
 | |
| לידה | 1840 |
|---|---|
| פטירה |
1921 (בגיל 81 בערך) פוצ'פ |
| מקום פעילות | סטארודוב, קריצ'ב ופוצ'פ |
  | |
הרב יהושע נתן[1][2] גְנֶסִין (ביידיש: גנעסין או גנעשִׂין; ה'ת"ר – ה'תרפ"א), היה רב וראש ישיבה, מחסידי חב"ד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהושע נתן גנסין נולד בשנת ה'ת"ר לאביו ר' אורי ניסן. התחתן עם אסתר בת הרב שניאור זלמן באסין.
היה ראש ישיבת סטארודוב, והיא נסגרה בשנת תרמ"א על־יד השלטונות, עקב דיווח כי בישיבה נמצאים משתמטים.[2]
בשנת תרמ"ג עבר לשמש כרבה של הקהילה היהודית בקריצ'ב, ובתרמ"ו-תרמ"ז עדיין כיהן שם ברבנות.[3]
אחר כך מונה לרב בעיר פוצ'פ, והצטרף לניהול ולראשות הישיבה שהקים חותנו שהייתה לשם דבר ברמתה הלימודית, ותלמידים רבים שיצאו ממנה היו מפורסמים ברבנותם.[4][5] בישיבה זו למדו אצלו יעקב מלכוב, יוסף חיים ברנר, הלל כדורי ועוד. ברנר הוסיף להיות איתו בקשר גם לאחר סיום לימודיו בישיבה, וכך כתב לו באחת ממכתביו: ”למורי ורבי הרה“ג חסיד ותמים באמת כש”ת מוהר“ר יהושע נתן אב”ד בעיר פאָטשעפ יצ"ו”.[6] רבים מתלמידיו המשיכו ללמוד בישיבת תומכי תמימים, והיו המצטיינים בלימודם.[7]
על שיטתו בלימוד הגמרא נכתב:
כל סוגיא ביאר הרי"נ בתחלת הלימוד ע"פ שיטת רש"י, ובביאוריו ישב כל קושיות התוספות על פרש"י. וכאשר ניגשו ללימוד התוספות - אף שלפי שיטתו ע"פ פרש"י אין מקום לקושיות התוס', ביאר וקיים שיטת התוספות, איך שאעפ"כ יש מקום לקושיות התוספות ומוכרחים לתירוצי ושיטת התוספות
— רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 280
נפטר בשנת תרפ"א.[8] בצוואתו ציווה למנות כרב במקומו את הרב משה מרדכי עמרמי (פוגורלסקי).
הרב גנסין הוא אביהם של אורי ניסן גנסין ומנחם גנסין.
עץ משפחת גנסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אורי ניסן גנסין | הרב שניאור זלמן באסין | ||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יהושע נתן גנסין | אסתר גנסין | ||||||||||||||||||||||||||||||
| אורי ניסן גנסין | מנחם גנסין | ||||||||||||||||||||||||||||||
| אסתר יפתח-גנסין | שמעון יפתח | ||||||||||||||||||||||||||||||
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 147.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לעיתים מכונה "העשיל נטע" (ראו למשל: אורי ניסן גנסין, עוללות, בפרויקט בן-יהודה). בכמה מקומות ציינו את שמו 'צבי נטע' (שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' פז; ועוד). טעות זו כנראה נובעת מהעתקת השם 'העשיל' בהוסיפם את האות ר, דהיינו 'הערשיל' שהוא כינוי של 'צבי הירש'.
- ^ 1 2 שלום דובער לוין, פז, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ניו יורק: קה"ת, תש"ע
- ^ הדשות בישראל | הצפירה | 26 ספטמבר 1886 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ישראל ג'ייקובסון, שלום דובער לוין (ע), זכרון לבני ישראל, ניו יורק: קה"ת, תשנ"ו, עמ' כד.
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, שלום דובער לוין (ע), אגרות קודש, כרך ח, ניו יורק: קה"ת, תשמ"ד, עמ' רפח.
- ^ יוסף חיים ברנר, אגרות י"ח ברנר, כרך ג, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1967, כל כתבי י"ח ברנר
- ^ יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 279.
- ^ יהושע מונדשיין, אהלי שם, כרך ו, עמ' יג, על יסוד צוואתו בכתב-יד שבספרייה הלאומית, 4361 8° עמ' רנט.
