פוצ'פ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוצ'פ
Почеп
Герб Почепа.jpg
סמל פוצ'פ
175.Мир вокруг собора.Почеп 2013.JPG
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
אובלסטי מחוז בריאנסקמחוז בריאנסק  מחוז בריאנסק
שטח 20 קילומטר רבוע
גובה 150 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 16,687 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 52°56′00″N 33°27′00″E / 52.933333333333°N 33.45°E / 52.933333333333; 33.45 
אזור זמן UTC+3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פוצ'פרוסית: Почеп) היא עיירה במחוז בריאנסק שברוסיה. היא נמצאת במרחק של כ-85 קילומטרים דרום-מערבית לעיר בריאנסק, בירת המחוז. בעיירה מתגוררים 16,663 תושבים (נכון ל-2017).[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור של פוצ'פ אינו ידוע, אך העיירה הוזכרה כבר במאה ה-15 כעיירה חשובה של הדוכסות הגדולה של ליטא.

העיר נפלה לידי נסיכות מוסקבה בשנת 1503. פוצ'פ הוחזרה ב-1619 לאיחוד הפולני-ליטאי לאחר מלחמת רוסיה-פולין. פוצ'פ נותרה בעלת חשיבות מועטה עד שנת 1709, כשההטמן איוואן סקורופדסקי (אנ'), קוזאק ששלט באדמות האזור, העניק אותה לאציל אלכסנדר מנשיקוב. זה האחרון ייסד את המצודה של אלכסנדרופוליס באזור והקים בעיירה בית חרושת לייצור של מפרשים עבור ספינות רוסיות.

התעשייה ירדה בעקבות נפילתו של מנשיקוב והעיירה קפאה על עומדה עד שנת 1750. באותה שנה היא עברה לידי הטמן אחר, קיריל רזומובסקי (אנ'), שתכנן להקים בה את בית הקיץ שלו. השריד היחיד לתוכניות אלה הוא "כנסיית תחיית המתים" שנבנתה בשנות באותה תקופה בסגנון בארוק ולעיתים קרובות מיוחסת לאדריכל אנטוניו רינלדי (אנ'). הכנסייה היא המבנה העתיק ביותר בעיירה.

ב-21 באוגוסט 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פוצ'פ נכבשה על ידי קורפוס הפאנצר ה-47 של הוורמאכט. הגרמנים החזיקו בעיירה עד 21 בספטמבר 1943.[2]

יהדות פוצ'פ[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היהודי בעיירה התחיל במאה ה-17, אך הוא נפגע במהלך פרעות ת"ח-ת"ט שהחלו ב-1648.[3] בהמשך היא נכללה בתחום המושב.

בשנת 1882, נשלח על ידי חב"ד הרב יהושע נתן גנסין לפוצ'פ על מנת להקים את ישיבת פוצ'פ יחד עם שליחי חב"ד נוספים והם ניהלו את הישיבה בפתיחות רבה והיא צברה חשיבות. בניו של הרב היו אורי ניסן גנסין ואחד ממייסדי הבימה מנחם גנסין.

במפקד אוכלוסין ב-1897 נמנו בעיירה 3,172 יהודים, כשליש מכלל תושביה.[4] בין השנים 1903–1907 התבצעו בעיירה פוגרומים כנגד היהודים, בין היתר של המאות השחורות ב-1905.[3]

מלבד ישיבת חב"ד פעלו בעיירה גם חמישה בתי כנסת, בית דין רבני ובית קברות. בשנות ה-20 של המאה ה-20 האוכלוסייה היהודית גדלה ל-3,616 נפשות, כשמרביתם היו סוחרים ובעלי מלאכה.[5][3]

תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מלחמת העולם השנייה האוכלוסייה היהודית הצטמצמה ל-2,314 נפשות, כ-15% מהאוכלוסייה הכללית, ועליהם נוספו כ-270 יהודים בכפרים הסמוכים.[3][2] מתחילת הלחימה ועד הכיבוש הגרמני באוגוסט 1941 כמה יהודים נמלטו וכמה גויסו לצבא האדום אך רוב היהודים נותרו בעיירה.[2] זמן קצר לאחר הכיבוש הגרמני בוצע רישום וסימון של היהודים בעיירה, ועל חלקם הוטלו עבודות כפייה. בסוף 1941 או בתחילת 1942 היהודים הוכנסו לגטו שנשמר על ידי כוחות משטרת עזר מקומית.[3][2]

במרץ 1942 הגטו חוסל על ידי יחידת אס אס שהגיעה מבסיס בקלינצי. היהודים הובלו בעזרת משתפי פעולה מקומיים לשוחה מחוץ לעיר, וכעבור כמה שעות חוסלו למעלה מ-1,800 יושבי הגטו.[3][2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוצ'פ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]