יואזאס אמברזוויצ'וס-ברזאיטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואוזאס אמרזוויצ'וס, בשנת 1925

יואוזאס אמברזוויצ'וס-ברזאיטיסליטאית: Juozas Ambrazevičius-Brazaitis‏; 9 בדצמבר 1903 בטאקישקאי, מחוז מריאמפולה - 28 באוקטובר 1974 בסאות' אורנ', ניו ג'רזי) היה פילולוג, היסטוריון של הספרות ופוליטיקאי ליטאי, כיהן בימים הראשונים של הכיבוש הנאצי בליטא כראש הממשלה הזמנית שהוקמה על ידי "חזית הפעילים הליטאית", בתאריכים 23 ביוני 1941 - 5 באוגוסט 1941.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביישוב באזור מריאמפולה לאיכר סימונאס אמרזוויצ'וס וליאבה מאורוקאיטייה. אחרי סיום לימודיו בגימנסיה במריאמפולה, למד באוניברסיטת קובנה (1927-1922) ובאוניברסיטת בון שבגרמניה (1932-1931). בשובו למולדת לימד שפה וספרות ופולקלור ליטאיים בגימנסיה "אאושרה" בקובנה. בשלהי שנות ה-30 של המאה ה-20 היה פעיל בארגונים של מורים ואנשי מדע ליטאים. כתב ספרים בתחום תורת הספרות ותולדות הספרות הליטאית:" Literatūros teorij ("תורת הספרות") ‏ (1930), Visoutinė literatūros istorija ("היסטוריה של הספרות העולם" - 1932-1931) בשני כרכים, Vaižgantas‏ (1936), מקראה חדשה בשלושה כרכים (Naujieji skaitymai, ‏ Lietuvių rašytojai ("סופרים ליטאים", 1938).

הוא עבד במערכת היומון הלאומי "לייטובה" וביומון הקתולי "XX amžius" (המאה ה-20). במשך מלחמת העולם השנייה ערך עיתון מחתרתי Į laisvę ("אל החירות") אותו חידש בגרמניה אחרי המלחמה ואחר כך בארצות הברית. בשנת 1938 הצטרף לסגל הפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת "ויטאוטאס הגדול" בקובנה.

אחרי סיפוח ליטא על ידי ברית המועצות ביוני 1940 היה אמברזוויצ'וס אחד מראשי הארגון הלאומני הפרו-גרמני LAF‏ (Lietuviu Aktzvistu Frontas) - "חזית הפעילים הליטאית", שנאבקה בכיבוש הסובייטי בהנהגתו של קאזיס שקירפה.

ראש "ממשלה זמנית" אחרי הכיבוש הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שברית המועצות הותקפה על ידי גרמניה הנאצית עמד יואזאס אמברזוויצ'וס בראש הממשלה הליטאית הזמנית שהורכבה ב-23 ביוני 1940 על ידי "חזית הפעילים הליטאית". הוא החליף בתפקיד זה את שקירפה, שהוחזק במעצר בית בברלין. עוד לפני השלמת הכיבוש הנאצי השתתפו חברי חזית הפעילים הליטאית במבצעי טיהור הארץ מהיהודים. חבריה, שוטרים ומתנדבים ליטאים השתתפו בפרעות בקובנה ובהובלת יהודים למוות בפורט התשיעי בעיר. ממשלתו הזמנית של אמברזוויצ'וס הקימה גם את הגטו היהודי בקובנה. שר האוצר של "הממשלה" החדשה, יונאס מטוליוניס הסביר שהקמת הגטו הולמת את העמדה הנוצרית שיש להימנע מלרצוח יצורי אנוש ועדיפה דרך ההפרדה, שמא היהודים ימשיכו להזיק לעם הליטאי.[1] קיים תיעוד על שיתוף פעולה מובהק עם הנאצים של הממשלה הזמנית של אמברזוויצ'וס ושל "חזית הפעילים הליטאית" שהרכיבה אותה ביישום מדיניות ההשמדה נגד היהודים. ב-30 ביוני 1941 החליטה ממשלת-בובה זו להקים את הגטו הראשון בשטח ליטא. תוך כמה חדשים בין יוני לדצמבר 1941 הושמדו רוב יהודי ליטא. משטרה של משתפי פעולה ליטאים סאוגומו פעלה נגד האזרחים היהודים בכל רחבי ליטא, וגם נגד קבוצות לוחמות פולניות שנאבקו בנאצים באזור וילנה. היא השתתפה בכל שלבי רצח העם נגד האוכלוסייה היהודית ו פעלה נגד האוכלוסייה הפולנית באזור וילנה. משטרת העזר הליטאית ותושבים ליטאים אחרים ביצעו את הרציחות ההמוניות בשנים 1941–1944 ביער פונאר, שבהן הושמדו 60-70,000 יהודים וכן 20,000 פולנים, חלקם - אקדמאים פולנים מווילנה.

ב-5 באוגוסט 1941 פוזרה הממשלה הזמנית של אמברזוויצ'וס ובסופו של דבר הפכה ליטא למחוז של הרייך השלישי. החל מאוקטובר 1941 עמד אמברזוויצ'וס בראשות ארגון ההתנגדות "החזית הליטאית". החל מנובמבר 1943 עמד (בתפקיד סגן יושב ראש) בראש הוועדה הפוליטית של המחתרת הליטאית המאוחדת "הוועד העליון לשחרור ליטא". במאי 1944 על מנת להתחמק ממעצר על ידי הגסטפו סידר לעצמו מסמכים מזויפים בשם יואוזאס ברזאיטיס, ששימש אותו עד יום מותו.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הכיבוש מחדש של ליטא על ידי הצבא הסובייטי נמלט למערב גרמניה. בשנים 1946–1951 היה הנציג בחו"ל של כוחות ההתנגדות האנטי-סובייטית מליטא - "הוועדה העליונה לשחרור ליטא" (VLIK). בשנת 1952 הוא היגר לארצות הברית. הוא ערך שם את העיתון הליטאי "Darbininkas". כתב גם זכרונות שפורסמו בשנת 1964 תחת הכותרת "Vienų vieni" ("לגמרי לבד") ותחת שם העט נ. א. סודוביס.

אמבזוויצ'וס-ברזאיטיס נפטר בשנת 1974 בארצות הברית, בגיל 70. הוא נקבר בפוטנם שבקונטיקט. היה נשוי למשוררת, המחזאית ומבקרת הספרות וולאדה פרושצ'ונאיטה ולזוג נולדה בת, מריה ברזאייטיטה-מארטל.

סוגיות במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיסטוריוגרפיה הליטאית בת זמננו, בצדק, אינו נחשב אמברזוויצ'וס לראש ממשלה חוקי של ליטא ואינו מוזכר ברשימת ראשי הממשלה של ליטא באתר הרשמי של הממשלה. בספטמבר 2000 מיוזמתו של ויטאוטס לאנדסברגיס הסיים הליטאי כמעט אישר חוק על הכרת ממשלתו של אמרזוויצ'וס כממשלה לגיטימית של ליטא, אולם בגלל גל מחאות החוק בוטל.

2012 - טקס לווייה ממלכתי בליטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 2012 גופתו של אמברזוויצ'וס הועברה מארצות הברית למולדת והובאה קודם לווילנה, בירת ליטא העצמאית, ומשם לטקס קבורה ממלכתי בכנסייה בקובנה. החלטת השלטונות הליטאים משכה בקורת ומחאות מצד הקהילות היהודיות, כולל בליטא, ומצד ומרכז שמעון ויזנטל. בשנת 1975 זיכה אותו שירות ההגירה האמריקאי ממעורבות בפעילות פרו-נאצית ואנטי-יהודית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחוב ואולם בעיר קובנה נושאים את שמו
  • 26 ביוני 2009 - קיבל אחרי המוות מידי הנשיא ואלאדס אדמקוס את עיטור "מסדר הצלב הגדול של ויטיס" בדרגת אביר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Saul Friedlander The Years of extermination - Nazi Germany and the Jews 1939-1945, Harper Collins 2006 עמוד 242