יוגב יפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוגב יפת
Yogev Yefet 2014.jpg
לידה 30 במאי 1985 (בן 34)
פתח תקווה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה

פרס השחקן המצטיין, תיאטרונטו 2011

פרס הבמה מטעם אסיטז' 2012
דמות ידועה יגאל עמיר (בסרט "רבין, היום האחרון")
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוגב יפת (נולד ב-30 במאי 1985) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ובמאי טלוויזיה ישראלי.

יוגב יפת עם תום אבני בהצגה "רומיאו ויוליה"
יוגב יפת וגיה באר-גורביץ' בתפקיד אליקים ובנהאל

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגב יפת נולד בפתח תקווה והוא בוגר התיכון "אמי"ת גוש דן". מיד לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד משחק בסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין. הוא סיים את לימודיו בשנת 2009,[1] במהלכם זכה במלגות הצטיינות, ביניהן שתי מלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל בשנים 2007 ו-2009. יפת הוא בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב לשנת 2016.

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההצגות בהן שיחק: "ציפור הנפש" ו"אמיל והבלשים" בתיאטרון המדיטק; "ארץ האושר" בתיאטרון גושן; "ריקוד משפחתי", "הצמיד של אופירה" ו"גיבורה" בתיאטרון אורנה פורת;[2] "ספר הפנים שלי" (זוכת פסטיבל עכו 2013) ו"דרקון הזהב" בתיאטרון תמונע;[3] "מסע הדוד מקס"[4] ו"שלא תתעורר הילדה"[5] בתיאטרון חיפה; "פיאף" ו"רומיאו ויוליה" (בתפקיד "בנווליו") בתיאטרון באר שבע.[6]

בשנת 2011 עלתה הצגת היחיד שלו, "סמיר ויונתן", בבימויה של סיון הנדלסמן על-פי ספר של דניאלה כרמי.[7] ההצגה השתתפה בפסטיבל תיאטרונטו 2011, בו זכה יפת בפרס השחקן המצטיין. בטקס פרס הבמה מטעם אסיטז' לשנת 2012, זכה עם ההצגה בפרס "השחקן הראשי של השנה" וההצגה עצמה זכתה בפרס "הצגת השנה".[8] יפת מבצע את ההצגה גם באנגלית וייצג איתה את ישראל בפסטיבלים בקולומביה, דנמרק וגרמניה.

בשנת 2014 השתתף במופע המוזיקלי הדו-לשוני "שרלוק הולמס — תעלומה בקונצרט" מאת עדית שכטמן, לצדה של ראידה אדון ובליווי התזמורת הקאמרית הישראלית.[9]

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת לימודי הקולנוע והטלוויזיה באוניברסיטה, כתב וביים את הסרטים הקצרים "A Story of a Dentist" ו"שומשום", שהופיעו בפסטיבלים ברחבי העולם, וכן "המעקלים" - סרט שירה על פי שירו של המשורר אלי אליהו. בנוסף לאלה, כתב וביים שני סרטים קצרים נוספים: "ברדה" (2013), בו גם שיחק, זכה בפרס הצילום הטוב ביותר ב"פרויקט 48 שעות"; ו"משה לא בוכה" (2014).

רשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגב יפת יצר שלוש סדרות רשת:

  • "מטקות" (2013) - בימוי משחק ועריכה. הפרק "מחפשים שותף" זכה בפרס "ההברקה המקומית" בתחרות "יוצרים ברשת 1.0",[10] ביוזמת איגוד המפיקים בישראל בשיתוף YouTube ומשרד הכלכלה.
  • "שיחות יוצאות" (2014) - יפת ביים כתב וערך יחד עם ניר ברגר את הסדרה, בה הוא גם משחק. הפרק הראשון בסדרה, "וואטסאפ"[11] (בהשתתפות נלי תגר והדס מורנו), זכה במקום השלישי בתחרות "יוצרים ברשת 2.0" ונבחר לייצג את ישראל בגמר תחרות סרטי המובייל הבינלאומית בהונג קונג (Hong Kong International Mobile Film Awards 2015),[12] בו זכה בשני הפרסים הראשונים: "הפרס הגדול" ("Grand Prize") ו"סרטון הדרמה הטוב ביותר" ("Best Drama").[13] שני הפרקים הראשונים, "וואטסאפ" ו"טינדר"[14] (בהשתתפות נעמה שטרית, רותי אסרסאי, שלומי אברהם ואלמה דישי), התקבלו לפרויקט "מנה ראשונה" וזכו למעל חצי מיליון צפיות במדיות השונות.
  • בנהאל (2016)[15] - יחד עם בת זוגו גיה באר גורביץ' שגם משחקת בתפקיד הראשי, הפיקו השניים סדרת רשת העוקבת אחרי דמותם של בנהאל (גורביץ') ואליקים (יפת), שני ילדים, לכאורה מהתנחלות ביהודה ושומרון. השניים גם מעלים יחדיו מופע במקביל לסדרת הרשת ושהועלה לראשונה בירושלים במסגרת אירועי 'שאון חורף'.

תפקידים בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה סרט הדוקו-דרמה של יאיר רוה, "שרון עמרני - זכרו את השם" (Yes), בו משחק יפת את איש הקולנוע שרון עמרני.

בשנת 2012 גילם תפקיד ראשי (דרור כליפא) בסדרת הדרמה "2.3 בשבוע" בבימוי של שחר ברלוביץ', שהוקרנה בערוץ 10.

בשנת 2015 יצא סרטו של עמוס גיתאי "רבין, היום האחרון", בו מגלם יפת את דמותו של הרוצח יגאל עמיר.[16] הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים של ונציה ויפת היה בין ששת השחקנים שייצגו אותו בפסטיבל.

בשנת 2016 החל לשחק בסדרה "מיסטר צ'יפס" בערוץ ניקלודיאון, בתפקיד "יאיא". בשנת 2017 עלתה בערוץ ניקלודיאון הסדרה "בית הכלבים", סיטקום לילדים בבימויו של יפת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2017 נישא לבת זוגו גיה באר גורביץ' ובינואר 2019 נולד לזוג בן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוגב יפת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בוגרי 2009, באתר הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין
  2. ^ "הצמיד של אופירה"; "גיבורה", באתר תיאטרון אורנה פורת
  3. ^ "ספר הפנים שלי"; "דרקון הזהב", באתר תיאטרון תמונע
  4. ^ "מסע הדוד מקס", באתר תיאטרון חיפה
  5. ^ "שלא תתעורר הילדה", באתר הבמה
  6. ^ "פיאף"; "רומיאו ויוליה", באתר תיאטרון באר שבע
  7. ^ סמיר ויונתן על כוכב מאדים, באתר "הבמה"; "סמיר ויונתן", באתר תיאטרון "חני"
  8. ^ הזוכים בפרס הבמה לילדים ולנוער 2012, באתר הבמה, 27 באוגוסט 2012
  9. ^ חגי חיטרון, לתפוס את הילדים, באתר הארץ, 17 בפברואר 2014
  10. ^ "מחפשים שותף", ברשימת הזוכים בתחרות "יוצרים ברשת" 2013
  11. ^ נאוה מרקו, ‏סוף לאינטימיות: הסרטון שממחיש את גודל האסון, באתר ‏mako‏‏, ‏1 בדצמבר 2014‏
  12. ^ "שיחות יוצאות", ברשימת הזוכים בתחרות "יוצרים ברשת" 2014
  13. ^ סרטון הוואטסאפ הישראלי זכה בתחרות המובייל הבינלאומית, באתר "סרט", 1.4.2015.
  14. ^ נאוה מרקו, ‏הסרטון שממחיש: איך טינדר היה נראה במציאות?, באתר ‏mako‏‏, ‏3 באוגוסט 2015‏
  15. ^ הסדרה "בנהאל", באתר יוטיוב; F icon.svg בנהאל, ברשת החברתית פייסבוק
  16. ^ מערכת גיא פינס, מי יגלם את יצחק רבין בסרט על יומו האחרון?, באתר של "רשת 13", 10 בפברואר 2015 (במקור, מאתר "nana10")


הקודם:
2011 – שיר שנער ("העולם ע"פ אלון")
זוכה פרס הבמה לילדים ונוער לשחקן הראשי של השנה
לשנת 2012 - יוגב יפת ("סמיר ויונתן על המאדים")
הבא:
2013 - ידידיה ויטל ("אף פ'ם לא")