ידידיה ויטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ידידיה ויטל
ויטל, 2008
ויטל, 2008
לידה 2 באוקטובר 1984 (בן 39)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2001
עיסוק שחקן, שחקן תיאטרון
יצירות בולטות "אסקימו לימון - החגיגה נמשכת"
בן זוג ארז ברנהולץ
פרסים והוקרה פרס הבמה לילדים ונוער 2013
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ידידיה ויטל, 2010

ידידיה ויטל (נולד ב-2 באוקטובר 1984) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטל נולד בבית יולדות בעיר רמאללה[1] למיכל ויטל, מעצבת פנים ובנימין ויטל, פסל וצייר[2]. גדל בעין כרם ובפרדס חנה-כרכור, ולמד בבית הספר הדמוקרטי בעיר חדרה. אחותו הצעירה היא השחקנית נוריה ויטל.

את שירותו הצבאי עשה בתיאטרון צה"ל, ולאחריו החל ללמוד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב.

קודם ללימודיו, השתתף בקמפיין של האגודה למלחמה בסרטן, בסרט "אסקימו לימון - החגיגה נמשכת" (2001), ובסרטים קצרים רבים, בהם "ליל גיוס" (2004) ו"סימני דרך" (2006), שבו שיחק לצדו של משה איבגי.

ויטל כתב בעבר טור שבועי בנושא מוזיקה באתר וואלה!, בשם "המואזין".

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטל זכה לפרסום בשנת 2005, בעקבות השתתפותו בסדרת הטלוויזיה "השמיניה" בערוץ הילדים, בה גילם את דמותו של "ניני דביר" במשך חמש עונות[3]. בין השנים שיחק בתפקידי משנה בעונה הראשונה של הסדרה "האי" בתפקיד "בוק", ובדרמה "לאהוב את אנה" של ערוץ 10 בתפקיד "יואב". בנוסף היה שחקן אורח ב"פרשת השבוע", "הפיג'מות", "המובילים", "מנדלבאום בלש פרטי" ועוד. כמו כן, שיחק בשתי עונותיה של הסדרה "בילי" של ערוץ דיסני, בה גילם את דמותו של נועם שגב. בשנת 2009 השתתף במיני-סדרה "תמיד אותו חלום" בבימויו של איתן פוקס, בה גילם את דמותו של אורי זהבי, וגילם בשנת 2010 בעונה הראשונה של סדרת הילדים "מבצע קיפוד", ששודרה בערוץ לוגי את בני. בשנים 2009–2011 גילם ויטל את דמותו של עומר טנא בסדרת הטלוויזיה "חצויה".

בשנת 2021 החל לגלם את דמותו של מישל בסדרת הטלוויזיה "שקשוקה". על תפקידו בסדרה קיבל מועמדות בתחרות פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון החל את דרכו ב-2008 עם תפקיד סבסטיאן בהפקת תיאטרון גשר למחזהו של ויליאם שייקספיר "הלילה השנים עשר"[4]. באותה שנה השתתף במחזהו של אסף צפור "גיימרים", שעלה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא[5].

מאז 2009 שיחק בתיאטרון בית-ליסין, בין השאר בהצגות "מנדרגולה"[6], "פרינסס מרי 7", "משחק ילדים", "הקוסם מארץ עוץ", "משאלה אחת ימינה" ועוד.

ב-2012 יצא עם ההצגה "אדיפלית" מאת ג'ייסון דנינו הולט ובבימויו בתיאטרון צוותא, וגם עם הצגת היחיד "אף פ'ם לא" מאת סיון בן-ישי ובבימויה, על-פי ספר של ציפי גון-גרוס. הצגה זאת קטפה ארבעה פרסים בטקס פרס הבמה לילדים ונוער 2013: ההצגה הטובה לנוער, השחקן הראשי, מחזה ובימוי[7].

במאי 2014 עלתה בתיאטרון בית ליסין ההצגה "שבטים" בכיכובו של ויטל, על פי המחזה מאת נינה ריין[8]. ויטל משחק בתפקיד הראשי (לצד אגם רודברג) כנער חירש, תפקיד שחייב אותו ללמוד את שפת הסימנים[9].

בדצמבר 2015 עלתה בתיאטרון בית ליסין ההצגה "אילוף הסוררת" בכיכובו של ויטל, על פי המחזה מאת ויליאם שייקספיר. ויטל משחק בתפקיד הראשי (לצד אגם רודברג, מיה דגן, יובל סגל ועוד)[10].

באוקטובר 2016 החל לשחק בהצגה "החדר האחורי" מאת עדנה מזי"א בתיאטרון הקאמרי בשיתוף עם תיאטרון בית לסין, לצד מוני מושונוב, סנדרה שדה ועוד[11].

שיחק ב"זורבה היווני" בתיאטרון הבימה ב-2019 וב"הנאהבים והנעימים" בתיאטרון בית ליסין ב-2020[12].

בשנת 2023 החל לשחק ב"בבצ'יק", קומדיה מאת יהונתן אינדורסקי, ובשנת 2024 ב"סטמפניו" מאת עדנה מזי"א, שתיהן בתיאטרון בית ליסין.

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מיוני 2023 הוא מגיש את הפודקאסט "המניפה" - פודקאסט קווירי-להט"בי ברדיו תל אביב 102FM[13]. בכל פרק מארח ויטל חבר מהקהילה הגאה לשיחה אישית. בין השאר התארחו אורנה בנאי, יניב ביטון, ליהי טולדנו, ג'וי ריגר ושי גבסו. הפודקאסט מופק בשיתוף המרכז הגאה של תל אביב.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באוקטובר 2014 יצא מהארון כשפרסם בחשבון האינסטגרם שלו תמונה שלו ושל בן-זוגו בטיול משותף[14]. ב-20 בנובמבר 2017 הודיע בחשבון האינסטגרם שלו שהוא ובן זוגו, הבמאי ארז ברנהולץ, התארסו לאחר עשר שנים של זוגיות[15]. ב-4 באוקטובר 2018 השניים נישאו[16].

ב-2018 נולדה בתם בהורות משותפת. ב-2024 נולדה בתם שנייה בהורות משותפת.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרויקט דמות הערות
2001 אסקימו לימון החגיגה נמשכת מאיר קופרמן הופעת בכורה
2004 ליל גיוס גיא גנר סרט סטודנטים
20052007 השמיניה ניני (יונתן) דביר תפקיד ראשי
2006 הפיג'מות דין שחקן אורח
2007 המובילים רובוט
2007 האי בוק
20072009 בילי נועם שגב תפקיד ראשי
2008 לאהוב את אנה יואב תפקיד משני
2009 מנדלבאום בלש פרטי דן רנקנר שחקן אורח
פרשת השבוע
תמיד אותו חלום אורי/מיס סאנשיין
אדום אדום גור סרט סטודנטים
דאסוורילי (כתם) גלה
20092010 חצויה עומר טנא תפקיד ראשי
2010 אחרי הצלצול בתפקיד עצמו שחקן אורח
מבצע קיפוד בני
2011 רסיסי אהבה שלמה סרט קולנוע
לימונד מאות' לייל דיבוב
בת הים הקטנה שובבון/דמויות שונות
הדרדסים - הסרט קולות רקע
20112012 חצויה - הדבר האמיתי ידידיה ויטל תפקיד ראשי, סדרת בת ל"חצויה"
2012 המיוחדת אסף זהר
קרב עיניים יואב סרט סטודנטים
העולם על פי דינו הוראס דיבוב
מראה מראה – הסיפור האמיתי הלפינט
2013 מותק של פסטיבל 6 - הכי ישראלי דידי
תן לי לעזור לך אודי סרט סטודנטים
הכוכב הבא אורח בקהל
לחיות טוב משתתף אורח
הדרדסים 2 חרוצון דיבוב
2014 פולישוק אורי בסמטי
הבנים והבנות שופט אורח
20132014 השמיניה הדור הבא ניני (יונתן) דביר תפקיד ראשי, סדרת המשך ל"השמיניה"
2021 שקשוקה מישל תפקיד משני

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמדות תוצאה
2021 פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה שקשוקה מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "נולדתי ברמאללה. זה היה לפני האינתיפאדה הראשונה, גרנו בעין כרם. אמא שלי חיפשה מקום שבו היא תוכל ללדת לידה טבעית, ולפני שנולדתי, ב-1984, היא נסעה לבית יולדות ברמאללה. יילד אותי פלסטיני. את האחיות שלי היא כבר ילדה בבית". מתוך: צביה בלום, ילד אסור, ילד מותר: ידידיה ויטל הוא איש של ניגודים, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2012
  2. ^ צביה בלום, ילד אסור, ילד מותר: ידידיה ויטל הוא איש של ניגודים, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2012
  3. ^ אלי אשד, ‏כשחסמב"ה פגשה את המורדים, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2005
    רותה קופפר, גם לחנונים יש הורמונים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2005
  4. ^ נתי אורנן, עכבר העיר תל אביב, המלצה יומית: שייקספיר מגיע ל"גשר", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2008
  5. ^ ציפי שוחט, בפסטיבל לתיאטרון קצר פונים לכיוון ההומוריסטי, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2008
  6. ^ יובל בן עמי, עכבר העיר, מנדרגולה: הצגה סקסית, משעשעת וחתרנית, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011
  7. ^ הוכרזו הזוכים בפרסי הבמה לילדים ולנוער, באתר וואלה!‏, 25 באוגוסט 2013
  8. ^ ביקורות:
    מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, שבטים: הצגה עם לב פועם, באתר הארץ, 27 ביוני 2014
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "שבטים": שלבי ההתנכות, באתר הארץ, 26 ביוני 2014
  9. ^ עידו אפרתי, בית לסין העלה הצגה שעוסקת בחרשים - ללא תרגום לשפת הסימנים, באתר הארץ, 24 ביוני 2014
  10. ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "אילוף הסוררת": בידוריזציה להמונים, באתר הארץ, 11 בינואר 2016
  11. ^ ביקורות:
    רון שוורץ, ‏משפחה בהפרעה, באתר גלובס, 12 בינואר 2017
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "החדר האחורי": משפחה מאשרת, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016
    מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "החדר האחורי": להגיד משהו חכם על העולם שסביבנו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016
  12. ^ אתר למנויים בלבד איה חיות, חוזרים לבמה: חמש הצגות ששווה לראות בחודשי הקיץ, באתר הארץ, 20 ביוני 2020
  13. ^ קישוק להאזנה לפודקאסט "המניפה"
  14. ^ יפעת הללי אברהם, ‏מאוהב: ידידיה ויטל יוצא מהארון, באתר ‏מאקו‏, 23 באוקטובר 2014
  15. ^ אפרת וכטל, ידידיה ויטל התארס לבן זוגו, הבמאי ארז ברנהולץ, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 20 בנובמבר 2017
  16. ^ דניאל אלרם סיטי, ‏מזל טוב: ידידיה ויטל וארז ברנהולץ התחתנו, באתר ‏מאקו‏, 7 באוקטובר 2018


הקודם:
2012 – יוגב יפת ("סמיר ויונתן על המאדים")
זוכה "פרס הבמה לילדים ונוער" לשחקן הראשי של השנה
2013 – ידידיה ויטל ("אף פ'ם לא")
הבא:
2014 – ניב פטל ("כדור השלג")