סיון הנדלסמן
 | |
| לידה |
1986 (בת 38 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים | |
  | |
סיון הנדלסמן (נולדה ב-1986) היא במאית תיאטרון ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנדלסמן נולדה ב-1986 בתל אביב. בתו הבכורה של דני הנדלסמן, רכז מגמת המוזיקה בתיכון אלון ברמת השרון, ואימה סמדר הנדלסמן, דוקטור למוזיקולוגיה ומורה בבית הספר למוזיקה רימון. אחיה הוא האמן והמוזיקאי שיר הנדלסמן, יליד 1989.
כשהייתה בת 20 התגרשו הוריה, אירוע שהשפיע על חייה האישיים ועל יצירתה.[1]
את שירותה הצבאי עשתה כסולנית בלהקה צבאית, ולאחר שחרורה למדה מוזיקה ברימון, אך בהמשך החליטה לפנות לתחום התיאטרון ולמדה בימוי בסמינר הקיבוצים ותואר שני במינהל ומנהיגות בחינוך מטעם אוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיה התוודעה הנדלסמן לשיטת "Viewpoints" - טכניקה של אימפרוביזציה שהתפתחה מעולם הריקוד הפוסטמודרני שפיתחה הבמאית האמריקאית אן בוגרט, ונסעה אליה ללמוד את השיטה.[1]
הצגות בבימויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סמיר ויונתן - הצגת יחיד של יוגב יפת מאת דניאלה כרמי, זוכת המקום הראשון בפסטיבל תיאטרונטו 2011, ופרסי הצגת השנה ושחקן השנה מטעם אסיטז' 2012 (הקאמרי, 2011)[2]
- מסע הדוד מקס - מחזה מאת חנוך לוין במסגרת פסטיבל "ניסוי כלים" 2012[3]
- הנסיכה על העדשה - הצגה מוזיקלית בהשראת הנס כריסטיאן אנדרסן (תיאטרון אורנה פורת, 2013)[4]
- אני לא גנב - עיבוד של עינת ברנובסקי לספרה של תמי שם-טוב על בית היתומים של יאנוש קורצ'אק (סטודיו יורם לוינשטיין, 2014)[5]
- נתח קבצנים - אגדה מודרנית מאת יוסי גולד על הקצב האחרון בעיר שאוסרת מכירת בשר (פסטיבל תיאטרון קצר, 2014)[6]
- המשוגעת משאיו - עיבוד של הנדלסמן למחזה מאת ז'אן ז'ירודו בתרגומו של ט. כרמי (תיאטרון עירוני א', 2014)[7]
- הנסיכה והגמד - עיבוד מוזיקלי של אורי אוריין לסיפור מאת אוסקר ויילד (גודמן, 2015)[8]
- בית מטבחיים 5 - אופרת רוק פסיכדלית על פי ספרו של קורט וונגוט, במסגרת פסטיבל עכו (תיאטרון האינקובטור, 2015)[9]
- אלברט - עיבוד ולחן מאת משה זורמן על פי המחזה זוכה פרס ברנשטיין 2012 מאת עודד ליפשיץ (צוותא, 2017)[10]
- המשפחה המתה - מחזה פרי עטה של הנדלסמן שכתבה בעקבות הגירושים של הוריה. ההצגה מתרחשת בעתיד ולוקחת את הקהל לסיור בעולם שבו התא המשפחתי מת וקיומו היחיד הוא כמוצג מוזיאוני (מוזיאון תל אביב, 2017)[11]
- רמלה - ספוקן וורד מוזיקלי אוטוביוגרפי בביצוע נעמה לופו (צוותא, 2018)[12]
- נוטות החסד/ איך הרגתי את אמא שלי - עיבוד של הנדלסמן למחזה "נוטות החסד" של אייסכילוס (הסדנה למשפט ותיאטרון, 2019)[13]
- עד ראייה - עיבוד מחודש למחזה מאת יהושע סובול בשילוב תנועה של טולה דמארי ומוזיקה מקורית של לירון משולם (סמינר הקיבוצים, 2021)[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיון הנדלסמן, ברשת החברתית פייסבוק
סיון הנדלסמן, ברשת החברתית אינסטגרם
סיון הנדלסמן, סרטונים בערוץ היוטיוב
CultureBuzz Converses: with Sivan Handelsman & Yogev Yefet ("Samir & Yonatan")., סרטון בערוץ "CultureBuzzIsrael", באתר יוטיוב, 14 במרץ 2012
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מאיה נחום שחל, פעם היתה משפחה: הצגה שמתרחשת בעולם עתידני שבו המוסד המשפחתי מת, באתר כלכליסט, 3 במאי 2017
- ^ יפו | פורטל יפו |סמיר ויונתן על כוכב מאדים, באתר www.yaffo.co.il
- ^ מסע הדוד מקס -אופרטה על פי ספרו של חנוך לוין, באתר www.facebook.com
- ^ 20 מזרנים ועדשה אחת – הנסיכה על העדשה – הצגת ילדים ב”אורנה פורת”. | התרשמות של איטו אבירם, 2016-03-26
- ^ אני לא גנב, באתר www.saltarbutartzi.org.il
- ^ מאיה כהן, נפתחו הדלתות, באתר www.israelhayom.co.il, 1 באוקטובר 2014
- ^ המשוגעת משאיו, באתר www.facebook.com
- ^ הנסיכה והגמד, באתר גודמן - בית ספר למשחק בנגב
- ^ עידוא דגן, מדינה בהלם קרב: בית מטבחיים בפסטיבל עכו, באתר www.makorrishon.co.il, 27 בספטמבר 2015
- ^ אלברט - בכורה עולמית לאופרה חדשה מאת משה זורמן, באתר www.facebook.com
- ^ מירב דוסטר, המשפחה המתה של סיון, באתר מאקו, 6 ביוני 2017
- ^ רמלה- ספוקן וורד מוזיקלי אוטוביוגרפי (מוזיקה), באתר www.saltarbutartzi.org.il
- ^ ״נוטות החסד/ איך הרגתי את אמא שלי״ - הצגת הסדנה למשפט ותיאטרון, באתר law.huji.ac.il
- ^ עד ראיה 2021, באתר www.news1.co.il