יוז'ף גרצר
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1897 ארשקצ'נאד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
18 במרץ 1945 (בגיל 48) שופרון, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
יוז'ף גרצר (בהונגרית: Grätzer József; ארשקצ'נאד, 15 בפברואר 1897[1] – שופרון, 18 או 25 במרץ 1945)[2] היה "מלך החידות", כותב חידות ותשבצים יהודי-הונגרי ומזכירו של הסופר הגדול היהודי פרידייש קארינתי. כיום הוא ידוע בעיקר כמחבר הספר "שיץ (Sicc) - בילויים מהנים, טריקים ערמומיים". הוא ניספה בשואה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוז'ף גרצר נולד במשפחה יהודית רבת נפשות. אביו היה מור גרצר ואמו נטי שוורץ. הוא גויס ולחם במלחמת העולם הראשונה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 עבד כמזכירו של פרידייש קארינתי במקביל ללימודיו האקדמיים, וב-1929 קיבל תואר מהנדס. משנת 1926, היה עורך דף הפאזלים של כתב העת "חיי תיאטרון" (Színházi Élét), שממנו יצר עד מהרה מדור פאזלים של ז'אנר מעורב. עד מהרה הפך ליוצר חידות ותשבצים כה פופולרי, עד שיותר מ-150 עיתונים פרסמו את הפאזלים שלו והוא עצמו החל להיקרא "מלך הפאזלים" או "מלך החידות". ב-1935 קיבל גם פטנט על כך בשם הארוך והמוזר "תעשיית ריבוי התשבצים, עם הכותרת קלישאה או ערכת הדפסה והדפסת אלמנטים טכניים להדפסת התשבץ".[3] בשנות ה-30 של המאה ה-20 פרסם כמה ספרים, ביניהם את "שיץ" (Sicc), שפופולרי מאוד עד היום בהונגריה ועבר כמה מהדורות. ב-14 ביוני 1934 נשא לאישה בבודפשט את אגוטה מאריה אלאונורה הרצוג (1912–1942), שהייתה צעירה ממנה ב-15 שנים,[4] בתם של מיקשה הרצוג ושל וילמה נוימן.[5] הם התגרשו ב-1939.
מעניין שבתחילה לא כל העיתונים שילמו על פרסום חידותיו, עד שהחביא באחד התשבצים שלו את הטקסט "נגנב מגרצר", שהופיע באחד העיתונים. לאחר מכן, הוא תמיד קיבל את הכסף שהגיע לו. באביב 1944 נלקח למחנות שירות עבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), שם נפטר ממחלת הטיפוס במרץ 1945 במפעל ללבנים שטיינר בשופרון. בנו ג'רג' גרצר היה מתמטיקאי.
מערכת יחסיו עם קארינתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמזכיר של פרידייש קארינתי היה עסוק בעיקר בהסדרת ענייני הכספים של המשפחה. אולם כשהציע למעסיקו להפסיק את הוצאות היתר העודפות שעולות על הכנסותיו כפתרון קבע, הצליחה אשתו של הסופר, ארנקה בהם, לגרום לקארינתי לפטר את המזכיר. פרנץ קארינתי (בנו של הסופר) זוכר את האירועים בצורה שונה וככל הנראה צבעונית יותר בסיפורו הקצר "המזכיר" (גרצר מוזכר שם בשם פוליצר) וגם נכדו של הסופר מארטון קארינתי כתב עליו ב"עווית השטן" (Ördöggörcs) .
גרצר תרם גם לפרסום ספריו של קארינתי. ההנחה היא שהוא ליקט וערך כמה מהכרכים שלו. גם מהדורת האוסף בת עשרת הכרכים של קארינתי משנת 1928 קשורה בשמו. קארינתי נשאר בקשר טוב עם גרצר גם לאחר סיום עבודתו כמזכיר. הוא כתב את ההקדמה לספרו הראשון ואחר כך סקר את כל יתר ספריו.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. בודפשט, האגודה ההונגרית של ספרנים וארכיונאים, 1939-2002.
- הלקסיקון החדש של רוואי. עורך ראשי. אישטוואן קולגה טרשוי. סקסארד, הוצאת באביץ', 1996.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדראש שרף: דוד חידות (hvg.hu) (גרסה של 2 בנובמבר 2008. רק גרסה זו להדפסה זמינה למשתמשים שאינם רשומים. )
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Érsekcsanádi állami anyakönyvek, 1897. évi születések, 6. sorszám". FamilySearch. נבדק ב-2014-12-16.
- ^ A soproni halotti anyakönyv 1944-1945. évi másodpéldánya (25. kötet), 1945. év 524. folyószám, valamint "Érsekcsanádi állami anyakönyvek, 1948. évi halálesetek, 8. sorszám". FamilySearch. נבדק ב-2016-03-06.
- ^ Ügyszám: G8037, lajstromszám: 115723.
- ^ "Herzog Mária Eleonóra halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 518/1942. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-23.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. V. ker. állami házassági akv. 425/134. folyószáma alatt.