מארטון קארינתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארטון קארינתי
Karinthy Márton
לידה 1 בספטמבר 1949
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בנובמבר 2019 (בגיל 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אות מסדר ההצטיינות של הונגריה בדרגת קצין (1997)
  • אזרחות כבוד (המחוז השישי של בודפשט, 2013)
  • פרס קושוט (2013)
  • Pro Budapest award (2003)
  • Prima Primissima Prize (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כמנהל תיאטרון קארינתי

מארטון קארינתיהונגרית: Karinthy Márton; בודפשט, 1 בספטמבר 19496 בנובמבר 2019) היה במאי תיאטרון הונגרי ממוצא יהודי זוכה פרס קושוט, מנהל תיאטרון, סופר, מנהל מייסד של "תיאטרון קארינתי" (ושל קודמו, בימת הקם-Hököm). בשנת 2002 קיבל תואר דוקטור לאמנויות ליברליות (( Doctor of Liberal Arts (DLA)) מהאוניברסיטה לתיאטרון וקולנוע עם תעודת הצטיינות (summa cum laude). הוא בנו של הסופר פרנץ קארינתי, נכדו של הסופר פרידייש קארינתי. בתו היא ורה קארינתי[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד כבנם של פרנץ קארינתי ושל אגנש בורוש. הוא סיים את לימודיו בתיכון בגימנסיה פזקש מיהאי. בשנת 1973 סיים את האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע במגמת בימוי באותה כיתה עם אנדרה מרטון ואישטוואן קזאן, מאוחר יותר בכיתתו של לאסלו בבארצי. בחינת הבימוי שלו הייתה מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו: The Man of Destiny, ואחר כך מחזה אחר של שו: ז'אן ד'ארקאנגלית: Saint Joan) שהיה גם כן בחינת הגמר שלו ב"תיאטרון סיגליגט של סולנוק". בין השנים 1973–1975 היה מנהל תיאטרון יוקאי של בקשצ'אבה, בין השנים 1975–1977 עבד בתיאטרון הלאומי של פץ', בין השנים 1977–1980 ב"תיאטרון תאליה" בבודפשט, ובין השנים 1980–1982 ב"תיאטרון העם". הוא היה מעורב בהקמת "בימת הזרקור" ו"בימת המשחק".

במקביל, עבד בקביעות גם כבמאי טלוויזיה. במכללה לדרמה הוא ארגן הרצאות בחינה למספר כיתות. (אישטוואן יוהאס:על הכביש המהיר, מיקלוש ואמוש:הוא זורח כאן רק לזמן מה בצהריים). הוא הוביל גם להקות חובבים, בין היתר באוניברסיטת זמלוווייס. (ויליאם שייקספיר:נשות וינדזור העליזות, מולייר:נשים מדעניות, אגתה כריסטי:מלכודת העכברים).

ספרו המצליח ביותר, התכווצויות השטן (I - II. המסע לקארינתיה, בית אולפיוס, 2003), העוסק בעיקר בגאבור קארינתי, דודו, ובנה סביבו רומן מדיטציה על עצמו ועל בני המשפחה המוכשרים ביותר. עד כה נמכרו 50,000 עותקים. בשנת 2006 נערך משחק רדיו בן חמישה חלקים על פי הספר. מתוכננת גרסה קולנועית. בשנת 2013 פורסם שוב הרומן. לרגל שבוע הספר החגיגי 2017 הוציאו המהדורה השלישית של היצירה.

קארינתי גם הביע את אהדתו לקבלת ההומוסקסואליות ברפרטואר התיאטרלי שלו. [2] [3]

בסוף שנת 2007 פרסם ספר נוסף, "שער הסערה", המספר את סיפור כיתת הבמאים של קארינתי (1968–1973). בשנת 2016 הספר הפך למשחק רדיו בן חמישה חלקים. בשנת 2013 הוא קיבל את פרס קושוט כהוקרה על הקריירה שלו בתיאטרון וכסופר. ב-11 בנובמבר 2013 הפך לאזרח כבוד של אויבודה.[4] בשנת 2013, קיבל את פרס פרימה האזורי. בשנת 2016 הוא קיבל את אות הבמאי של לאסלו ואמוש מטעם עמותת MASZK.[5]

הפקות תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימת אודרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיורג' ברנרד שו: איש הגורל (1972)
  • אישטוואן יוהאס : תערוכות קטנות (1973)
  • מיקלוש וומוס : הוא זורח כאן רק זמן מה בבוקר (1978)
  • אישטוואן יוהאס : על אוטוסטרדה (1978)

תיאטרון סיגליגט של סולנוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ורג' ברנרד שו: ז'אן דארק (1972)

תיאטרון יוקאי של בקשצ'אבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ונס: פנטסטי (1973)
  • ארון טמאשי : עלה צפצפה שמח (1974)
  • תורנטון ויילדר : עירינו הקטה (1974)
  • יוקאי - אמברוזי - דארוציי ברדוש: ירח מלא (1975)
  • אימרה שרקדי : בית ליד העיר (1975)

התיאטרון הלאומי של פץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריפידס : הלנה (1977)
  • אוריפידס : אלקסטיס (1977)
  • אריסטופנס : פלוטו (1978)

תיאטרון תאליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איוואן מאנדי : גונג (1978)

בימת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון העם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיניטרון קיץ דברצן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון קארינתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון סטיינבק : עכברים ואנשים (1988)
  • אגתה כריסטי : מלכודת העכברים (1988)
  • פרידייש קארינתי : ריקוד הפרפרים (1989)
  • ויטז-ואדנאי-אגוסטון: מכונית אגדות (1989)
  • איוון בראדניי: גירושין עליזים (1990)
  • טיבור מיראי : מכתב פרידה (1991)
  • תהיה לי גם טלוויזיה (תוכנית הרשאני) (1991)
  • לאשלו ואדנאי : הילדה המכוערת (1993)
  • ניל סיימון : הסבתא לעולם (1994)
  • פריסטלי : אורח לא צפוי (1996)
  • מרטון קרינטי: פרוסט מוקדם (עיבוד הסרט) (1996)
  • פרידייש קארינתי - קארוי סקוני : המורה, בבקשה! (1996)
  • פירה : כלוב לנשים משוגעות (1997)
  • פרידייש קארינתי : מי נורמלי? או בעל הבקר (1997)
  • אנטאל סרב : אקס - הונאה מלכותית (1998)
  • לאסלו טאבי : חייב לדעת בספרדית (1999)
  • דז'ה קלר - בלה זרקוביץ : הבעל הנרדם (1999)
  • ג'וזף קסרינג : ארסן ולבנדר (2000)
  • ויליאם שייקספיר : ריצ'רד השלישי (2000)
  • פרנץ קארינתי : זימון רוח (2002)
  • מארטון קארינתי: התחממות איטית (עיבוד סרטים) (2003)
  • פטר בצ'ו - קטי וג'דה : העדה (2003)
  • קרולי נוטי : בואו לאהוב אחד את השני (2004)
  • ברנרד שו : נישואיו של הבורסקאי ג'ון (קוד דון חואן) (2008)
  • ג'יין אוסטין : גאווה ודעה קדומה (2009)
  • ג'ורג' מולדובה : אתה חייל מוזר! (2010)
  • לאסלו פודור : עכבר הכנסייה (2011)
  • קלמן מיקסאט: המטריה של פטרוס הקדוש (2011)
  • גאבור ווזרי: דודה קלוטילד (2013)
  • פרנץ קארינתי: נשים (תור הזהב) (2013)
  • מרסל אכארד: הילדה השוטה (2015)
  • פרנק דונאי: המכנסיים (2015)
  • קארוי אסלאני: פטר, או נוכל מבוקש (2016)
  • ת'ורנטון ווילדר: העיר הקטנה שלנו (2017)
  • אוסקר ויילד: בונבורי, או חייב להיות סולידי (2018)

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ördöggörcs. Utazás Karinthyába; Ulpius-ház, Bp., 2003, 2013, Noran-Libro Kiadó, 2017
  • A vihar kapuja. Színművészeti főiskolások '68-'73. Egy családregény eleje; Ulpius-ház, Bp., 2007
  • Okosan kell szeretni a magyarságunkat. Karinthy Márton színigazgató, íróval beszélget Dutka Judit; Kairosz, Bp., 2012 (Magyarnak lenni)
  • Djävulskramp. Besök i Karinthyland (Ördöggörcs); Brända böcker, Stockholm, 2012

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צלב קצין מסדר הכבוד של הרפובליקה של הונגריה (1997)
  • פרו קולטורה (2002) [6]
  • פרס למען בודפשט (2003)
  • פרס קושוט (2013)
  • אזרח כבוד של אויבודה (2013)
  • פרס פרימה האזורי (2013)
  • פרס לאסלו ואמוש (2016)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פטר הרמן: מי זה מי 2002 CD-ROM, Biográf Kiadó ISBN 963-8477-64-4
  • MTI Ki kicsoda 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארטון קארינתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Megszületett Janka, a legifjabb Karinthy". אורכב מ-המקור ב-2014-03-13.
  2. ^ Gőzsy Kati (2004-01-07). "Karinthyak a díványon". Index.hu. אורכב מ-המקור ב-2010-09-30.
  3. ^ Galgóczy darab a Karinthy színházban
  4. ^ "Díszpolgári címet kapott Karinthy Márton". szinhaz.hu. 2013-11-14.
  5. ^ "Szakmai díjakat osztott ki a MASZK". szinhaz.hu. 2016-03-30.
  6. ^ "Újbuda díszpolgárának, Mészáros Mártának legújabb filmjét nézhették meg a Pro Cultura díjátadó résztvevői a Magyar Kultúra Napján". Occident Media Kft. (irodalmijelen.hu). 2010-01-22.