יוז'ף טורוצי-טרוסטלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוז'ף טורוצי-טרוסטלר
Turóczi-Trostler József
אין תמונה חופשית
לידה 1 באוקטובר 1888
סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 1962 (בגיל 73)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריון של הספרות, מרצה באוניברסיטה, מתרגם, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוח הזיכרון ליוז'ף טורוצי-טרוסטלר במקום בית מגוריו

יוז'ף טורוצי-טרוסטלרהונגרית: Turóczi-Trostler József, מושקובץ, 1 באוקטובר 1888 - בודפשט, 6 באפריל 1962) היה היסטוריון ספרות הונגרי-יהודי זוכה פרס באומגרטן ופרס קושוט, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים (חבר נספח משנת 1945, חבר מלא מאז 1947). תחום התמחותו בהוראה ובמחקר היה בנושא: הספרות הגרמנית הקלאסית, קשרי הספרות ההונגרית-גרמנית, המסגרת וההקשר בין הספרות ההונגרית לבין הספרות האירופאית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד ברפובליקת סלובקיה (אז הונגריה באימפריה האוסטרו-הונגרית) במחוז טורוץ. למד באוניברסיטת בודפשט. הוא קיבל תעודת הוראה בתיכון וקיבל משרה בעיר טימישוארה. בתקופות של שינויים גדולים בשנת 1918 היה מרצה של דת וחינוך במיניסטריון לחינוך ציבורי. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית מונה באוניברסיטת בודפשט כמרצה לספרות העולם. בתקופת הטרור הלבן נשללה ממנו משרתו זו באוניברסיטה ומשנת 1920 היה מורה בגימנסיה היהודית לבנות ומשנת 1922 עמית בעיתון פסטר לויד שהופיע בשפה הגרמנית בבודפשט וכן בכתב העת "סקירה בלתי תלויה" בשפה ההונגרית.

הוא עסק בספרות גרמנית, בעיקר היה "גרמניסט", והכיר היטב את החוקרים והמלומדים של בתי ספר לספרות ואמנות הגרמנים בני זמנו, כולל פרידריך גונדולף (1880-1931); וילהלם וורינגר (1881–1965). מהספרות הגרמנית עסק רבות ביצירותיהם של יוהאן וולפגנג פון גתה, היינריך היינה, ניקולאוס לנאו ותומאס מאן. במסגרת הספרות האירופית וההונגרית הוא ניתח את התקופות האמנותיות הגדולות (בארוק, קלאסיציזם, רומנטיקה).

בספרות ההונגרית יצירותיו של פטר ויידה, יוז'ף קטונה ושנדור פטפי עשו רושם עמוק עליו. הוא היה אחד המרצים הספרותיים הנודעים של האקדמיה לעובדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית בין שתי מלחמות העולם. הוא פרסם ללא הפסק פרסומים מדעיים על השפה והספרות בכתבי עת מיוחדים, ב"עלון פילולוגי אוניברסלי", ב"מדע", ובכתב העת הספרותי החשוב ניוגט וכו'. הוא עסק בהצלחה בתרגום ספרותי ובפרסום תרגומי ספרות, אך גם תרגם מגרמנית להונגרית ספרות מקצועית בתחום. הוא פעל רבות כדי להציג את שירתו של שנדור פטפי באזור דובר הגרמנית.

בשנת 1945, מונה באוניברסיטת בודפשט כמרצה בכיר במחלקת לספרות העולמית, נבחר כחבר נספח (1945) וקבוע (1947) באקדמיה ההונגרית למדעים. בשנים 19571958 היה דיקן הפקולטה למדעי הרוח. בשנת 1958 הוענק לו פרס קושוט.

עבודותיו (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Trostler József: E. Th. A. Hoffmann meséi. Részlet egy nagyobb tanulmányból; Márkus Ny., Bp., 1911
  • Merck János Henrik mint kritikus és esztétikus; Franklin Ny., Bp., 1912
  • Vajda Péter és a német romanticzizmus; Franklin Ny., Bp., 1913
  • Magyar elemek a XVII. sz. német irodalmában; Uhrmann Ny., Temesvár, 1914
  • A "Fülemüle" tárgytörténetéhez; Athenaeum Ny., Bp., 1914
  • A "Magyar Simplicissimus" és a "Török Kalandor" forrásai; szerzői, Bp., 1915
  • Goethe, mint természettudós; Hunyadi Ny., Temesvár, 1916
  • Trostler József: Újabb irányok a német irodalomtörténeti kutatásban; Globus Ny., Bp., 1923 (Az Ethika tudományos gyűjteménye)
  • Trostler József: Mesenyomok a XVIII. század magyar irodalmában. A racionalizmus és irracionalizmus küzdelméhez; Magyar Nyelvőr, Bp., 1927
  • Josef Turóczi-Trostler: Goethes Herz ein Kieselstein; Verfasser, Bp., 1928 (Geist und Literatur)
  • Turóczi-Trostler József: Lessing és a felvilágosodás. Születésének 200. évfordulójára; Századunk, Bp., 1929 (A "Századunk" könyvtára)
  • Josef Turóczi-Trostler: Entwicklunsgang der ungarischen Literatur, 1-2. (1. Ungarische Literatur im Mittelalter; 2. Renaissance und Humanismus); Ungarische Goethe Gesellschaft, Bp., 1928-1930 (Geist und Literatur)
  • Magyar cartesianusok; Dunántúl Ny., Bp., 1933 (Minerva-könyvtár) (franciául is)
  • A magyar nyelv felfedezése. Két tanulmány az európai s a magyar humanizmus kapcsolatairól; Ranschburg, Bp., 1933
  • Emlékkönyv Balassa Józsefnek, a Magyar Nyelvőr szerkesztőjének 70. születése napjára; szerk. Beke Ödön, Benedek Marcell, Turóczi-Trostler József; Ranschburg, Bp., 1934
  • Keresztény Seneca : fejezetek a kései humanizmus európai és magyarországi történetéből. Budapest : Egyetemi Ny., 1937. 53 p. (Klny.: Archivum Philologicum)
  • Kegyességre serkentő, szíveket vidámító, elmét mulattató históriák és mesés fabulák. Gyoma : Kner Nyomda, 1939. 98, [6] p. (A mese felfedezése és a magyar mese. lásd -pp. 55–93.
  • Száz év előtt. Az első magyar-zsidó írónemzedék; szerk. Turóczi-Trostler József, Zsoldos Jenő; Pesti Izraelita Hitközség Leánygimnáziuma, Bp., 1940
  • A mese felfedezése és a magyar mese a XVIII. században; Ranschburg, Bp., 1940
  • Stefan Zweig; Franklin Ny., Bp., 1942 (Szellem és irodalom)
  • Fenékkel felfordult világ. Tanulmány a mesés képzetek történetéből; Ranschburg, Bp., 1942
  • Zsidó író a XX. században. Jakob Wassermann; Pannonia, Debrecen, 1942
  • A tótágastálló világ. Két régi versünk képzettörténeti és irodalomtörténeti vonatkozásai; Egyetemi Ny., Bp., 1944
  • A magyar irodalom európaizálódása; Egyetemi Ny., Bp., 1946
  • Idegen szavak zsebszótára; Bibliotheca, Bp., 1947
  • Német irodalom 4. éveseknek; VKM, Bp., 1951 (Budapesti Eötvös Loránd Tudományegyetem Bölcsészkarának jegyzetei)
  • Szenczi Molnár Albert Heidelbergben. Budapest : Akadémiai Kiadó, 1955. pp. 9–18., 139-162. (Klny.: Filológiai Közlöny)
  • Lenau; Akadémiai, Bp., 1955
  • Neue deutsche Lyrik; ELTE, Bp., 1958
  • Zu Petőfis weltliterarischer Bedeutung; Akadémiai, Bp., 1959 (Bibliothek der Acta Litteraria)
  • Faust. Budapest : Akadémiai Kiadó, 1959. pp. 25–57. (Klny. a Magyar Tudományos Akadémia Nyelv- és Irodalomtudományi Osztályának Közleményeiből)
  • Petőfis Eintritt in die Weltliteratur; Akadémiai, Bp., 1960 (Bibliothek der Acta Litteraria)
  • Lenau; németre ford. Bruno Heilig; Rütten und Loening, Berlin, 1961 (Neue Beiträge zur Literaturwissenschaft)
  • Magyar irodalom. Világirodalom. Tanulmányok / Turóczi-Trostler József tudományos és irodalmi munkássága; bibliogr. Komor Ilona; Akadémiai, Bp., 1961
  • Faust-Studien. Budapest : Akadémiai Ny., 1964. pp. 203–219. (Klny.: Acta Litteraria)
  • Petőfi belép a világirodalomba; ford. Berczik Árpád, Komor Ilona, utószó Kiss József; Akadémiai, Bp., 1974

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרהארד האופטמן: פנטום : [רומן]. בודפשט : גניוס, 1923. 140 עמ '.
  • רובינזונים הונגרים. הוא עודכן מחדש על ידי יוז'ף טורוצי בעקבות הרומן של יואכים סקר ומקורות ישנים אחרים ; בטא, עמ ', 1924
  • סימפליציסימוס הונגרי. סיפור הרפתקאות של המאה ה-17; הועלה לחיים על ידי יוז'ף טורוצ'י; בטא, עמ ', 1925
  • תומאס מאן: דר צוברברג ( הר הקסמים) . בודפשט : גאון, 1925. 2 ד '
  • אמיל לודוויג: גתה: חייו של אדם. בודפשט: דיק מ., 1928. 587 עמ '. (הביוגרפיה של גתה, הביוגרפיה)
  • הדקמרון הגרמני של ימינו ; תרגומים, מהדורות, ביוגרפיות József Turóczi-Trostler; West, Bp., 1936
  • יבגני ויקטורוביץ' טארלה: 1812 : נפוליאון ברוסיה. בודפשט : הוצאת רנסאנס, 1944. 396 עמ '.
  • פטופי. Ein Lesebuch für unsere Zeit ; צוות מעלה. גרהרד שטיינר, יוז/ף טורוצי-טרוסטלר, אנדרה גספר; ת'רינגר, וויימר, 1955 (Lesebücher für unsere Zeit)
  • Simplicissimus ההונגרית ; לערוך, לערוך יוזף טורוצי-טרוסטלר, תרגם. עורב אלמר, שימו לב. Kálmán Benda; אנשים מתורבתים, עמ ', 1956 (אורורה)
  • יצירות נבחרות של שילר. [Ed. György Vajda Mihály]; [ציטוט. טורוצי יוז'ף טרוסטלר] בודפשט : מו"ל חדש. 1955. 2 עותקים. (שיר. קלאסיקות לספרות עולמית)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות הספרות ההונגרית. כרך 6 אד. Miklós Szabolcsi. בודפשט : מוציא לאור אקדמיה, 1966. טורוצי-טוסטלר יוז'ף ראה עמ '68-69. p.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]