יוזף רייכרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוזף רייכרט
Josef Reichert
אין תמונה חופשית
לידה 12 בדצמבר 1891
בורגפלד, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 15 במרץ 1970 (בגיל 78)
גאוטינג, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19101920
19391945
דרגה גנרל-לוטננט (ורמאכט) גנרל לוטננט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-177
מפקד הדיוויזיה ה-714
מפקד הדיוויזיה ה-711
מלחמות וקרבות
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גנרל יוזף רייכרטגרמנית: Josef Reichert;‏ 12 בדצמבר 1891 - 15 במרץ 1970), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייכרט נולד ב-21 בדצמבר 1892 בבורגפלד, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, לפקיד המכס פרידריך רייכרט ואשתו מארי. בשנת 1910 התגייס רייכרט לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-21 (פרידריך פרנץ הרביעי, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא מונה למפקד מחלקה ברגימנט המילואים הבווארי ה-5, ואף לחם עמו בקרבות על הסום ובאיפר. ב-3 באוקטובר 1918 הוא נפל בשבי הצרפתי, וב-18 באוקטובר הוא הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה.

בשנת 1920 שוחרר רייכרט מהשבי, ולאחר שחרורו הוא הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1932 הוא הועלה לדרגת מיור, וב-1 באוקטובר 1934 הוא מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-40. ב-1 בפברואר 1935 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באוקטובר 1936 הוא מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-106. ב-1 באוגוסט 1937 הוא הועלה לדרגת אוברסט, ב-1 באוקטובר 1937 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-95, וב-24 בנובמבר 1939 מונה רייכרט למפקד רגימנט הרגלים ה-6.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המערכה בפולין לחם רייכרט עם יחידתו כחלק מהדיוויזיה ה-30, כחלק מהקורפוס ה-10, ובמהלך המערכה על צרפת הוא לחם עם יחידתו כחלק מהדיוויזיה ה-30, כחלק מהקורפוס ה-11. במהלך מבצע ברברוסה הוא לחם עם יחידתו כחלק מהדיוויזיה ה-30, כחלק מהקורפוס ה-10. ב-1 בספטמבר 1941 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-17 בספטמבר אותה שנה הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-177. ב-1 בינואר 1943 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-714, ו-20 בפברואר אותה שנה הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-711, וב-1 בספטמבר אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-6 ביוני 1944 הותקפה הדיוויזיה בפיקודו על ידי הדיוויזיה המוטסת הבריטית ה-6 שנחתה בחוף סורד, כחלק מהפלישה לנורמנדי, אולם, על אף שהדיוויזיה ספגה אבדות כבדות, היא הצליחה להדוף את התקפות הבריטים ממזרח לנהר האורן. ניסיונות הדיוויזיה לתקוף את ראש הגשר הבריטי נהדפו, בין השאר בעקבות האבדות הכבדות של הדיוויזיה ה-346 שהייתה אמורה לסייע לה. בהמשך השתתפה הדיוויזיה בלחימה בקן במסגרת מבצע גודווד, והיא הצליחה לבלום את התקדמות הקורפוס הבריטי ה-8. באוגוסט הועברה הדיוויזיה להולנד, שם השתתפה בספטמבר במבצע מרקט גארדן. בינואר 1945 הועברה הדיוויזיה יחד עם ארמיית הפאנצר השישית להונגריה, ובפברואר השתתפה במתקפת אגם בלטון. ב-12 באפריל הועברה הדיוויזיה לצ'כוסלובקיה, שם לחמה כחלק מהקורפוס ה-72 במסגרת הארמייה השמינית. ב-14 באפריל נפצע רייכרט בתאונת דרכים, ובסוף המלחמה הוא נפל בשבי האמריקני.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 1947 שוחרר רייכרט מהשבי, ולאחר מכן התגורר בגאוטינג, שם חי עד למותו ב-15 במרץ 1970.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]