יום הרפובליקה (הודו)

יום הרפובליקה
Republic Day
	הטקסט המקורי של ההקדמה לחוקת הודו. החוקה התקבלה ב־26 בינואר 1950.
מדינה	הודו
סוג	חג ציבורי
מועד
תאריך	26 בינואר 1950

יום הרפובליקה (בהינדי: गणतन्त्र दिवस) הוא חג לאומי בהודו המנציח את אימוץ החוקה של הודו, ואת המעבר של המדינה לשיטת הממשל של רפובליקה שנכנס לתוקף ב-26 בינואר 1950.

החוקה החליפה את חוק ממשלת הודו משנת 1935 כמסמך השלטוני של הודו, ובכך הפכה את האומה משלטון לרפובליקה המשרתת את עצמאותה מהראג' הבריטי ב-1947. החוקה אומצה על ידי האספה החוקתית של הודו ב-26 בנובמבר 1949 ונכנסה לתוקף ב-26 בינואר 1950. התאריך נבחר כאשר הקונגרס הלאומי ההודי הצהיר על Purna Swaraj (עצמאות מלאה) בתאריך זה זה ב-1930.

יום הרפובליקה כולל בדרך כלל מצעדים, נאומים פוליטיים, אירועי תרבות וטקסים, בנוסף לאירועים ציבוריים ופרטיים שונים אחרים החוגגים את ההיסטוריה, הממשלה והמסורת של הודו.

הודו השיגה עצמאות מהראג' הבריטי ב-15 באוגוסט 1947. הישג זה חוקק באמצעות חוק העצמאות ההודי 1947, חוק של הפרלמנט של הממלכה המאוחדת שחילק את הודו הבריטית לשתי דומיניונים העצמאיים החדשים של חבר העמים הבריטי.^[1] הודו הפכה למונרכיה חוקתית בה ג'ורג' השישי הוכרז כראש המדינה ולואי מאונטבאטן כמושל הכללי של הודו. ללא חוקה עצמאית, חוקי הרפובליקה התבססו על חוק ממשלת הודו, 1935 כאשר האספה החוקתית של הודו מבצעת מספר תיקונים.^[2]

ב-29 באוגוסט 1947 מונתה ועדה בת שבעה חברים, שבראשה בהימראו ראמג'י אמבדקר שמטרתה הייתה להציע חוקה קבועה.^[3] טיוטת חוקה שהוכנה על ידי הוועדה הוגשה לאספה המכוננת ב-4 בנובמבר 1948. לאחר שהטיוטה נדונה, אימצה האספה המכוננת את החוקה ב-26 בנובמבר 1949.^[4] החלק העיקרי של החוקה נכנס לתוקף ב-26 בינואר 1950 כאשר ראג'נדרה פראסאד הפך לנשיא הודו הראשון והאספה החוקתית הפכה לפרלמנט של הודו על פי הוראות המעבר של החוקה החדשה.^[5] התאריך נבחר בגלל שהקונגרס הלאומי ההודי הכריז על Purna Swaraj (עצמאות מלאה) ביום זה ב-1930.^[6]

מנהגים וחגיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב יום הרפובליקה, נשיא הודו נואם לאומה.^[7] ביום הרפובליקה, נשיא הודו מניף את הדגל הלאומי בבירה ניו דלהי, כאשר המושלים וסגני המושל מניפים את הדגל מודינות ובטריטוריות האיחוד.^[8]^[9]

מצעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגיגות יום הרפובליקה העיקריות מתקיימות בניו דלהי, בראג'פאט, שדרה טקסית העוברת מרשטרפטי בהוון על גבעת רייסינה דרך שער הודו.^[10] את האירוע מנחה נשיא הודו עם תהלוכות חגיגיות ואירועי תרבות.^[11] מצעד יום הרפובליקה של דלהי שנערך באותו יום מאורגן על ידי משרד ההגנה.^[12] הנשיא שהוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים ההודיים, מקבל את ההצדעה מיחידות שונות של הצבא, הצי, חיל האוויר, הפרא-צבאי והמשטרה.^[13]

אורח ראשי

מדי שנה, ראש מדינה או ממשלה של מדינה אחרת מוזמן כאורח הכבוד של המדינה לחגיגות יום הרפובליקה בניו דלהי. המדינה האורחת נבחרת לרוב על בסיס אינטרסים אסטרטגיים, כלכליים ופוליטיים הודיים. נשיא צרפת עמנואל מקרון היה האורח הראשי בחגיגות שציינו את יום הרפובליקה ה-75.^[14]^[15]

טקס צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס צבאי (אנ'), הנערך בערב ה-29 בינואר, מסמן את סיום חגיגות יום הרפובליקה. הוא מבוצע על ידי להקות שלושת האגפים של הכוחות המזוינים ההודיים בראג'פאט.^[16] נשיא הודו מלווה על ידי שומרי הראש של הנשיא ומצדיע הצדעה טקסית, ההמנון הלאומי ההודי, מושמע. להקות צבאיות מנגנות בסופו מנגינות פופולריות כמו Abide With Me ו- Saare Jahan Se Achcha.^[17]^[18]^[19]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב יום הרפובליקה, נשיא הודו מחלק פרסי פדמה אזרחיים שונים.^[20] חלוקת פרסים אלו החלה בשנת 1954 ומוענקים בשלוש קטגוריות בסדר עדיפות יורד.^[21]

- פאדמה ויבחושן המוענק על "שירות יוצא דופן ומכובד" והוא העיטור האזרחי השני בגובהו
- פאדמה בחושן המוענק על "שירות מכובד ברמה גבוהה והוא העיטור האזרחי השלישי בגובהו
- פאדמה שרי המוענק על "שירות מכובד" והוא העיטור האזרחי הרביעי בגובהו

העיטור כולל תעודה ומדליון, ובניגוד לעיטור הלאומי, הפרסים אינם כוללים פרסים כספיים, הטבות או הקלות מיוחדות. חוברת הנצחה בה פרטים פרטים קצרים אודות כל אחד מהזוכים יוצאת ביום הטקס.^[22]