יום טוב ליפמן מילהויזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן

רבי יום טוב ליפמן מילהויזן (מכונה גם: טביומי; נפטר ~1440, ה'ר"י) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בראשית המאה ה-15, נודע בשל ספרו "ספר נצחון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב שלמה מילהויזן, מקום ושנת לידתו לא ידועים. כנראה היה תלמידם של רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה ורבי שמשון בן אליעזר מחבר "ברוך שאמר", ושל רבי שלום מנוישטט.

ידוע שכיהן כרב בפראג ובסוף ימיו בארפורט והיה ידידם של מהרי"ל ומהר"י וייל וכמה מפסקיו משוקעים בכתביהם. הוא ועמיתיו, רבי מנחם בן יעקב שלם ורבי אביגדור קרא (נפטר 1439) עסקו בפילוסופיה ובפולמוס עם הנצרות.

כנראה היה בקראקא בשנת 1420 וערך מסעות ברחבי בוהמיה וארצות חבל הריין.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר אלפא ביתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

'אלפא ביתא' הוא ספר העוסק בפירוט בצורת האותיות וגם במשמעויותיהן על פי הקבלה. חלק מהדברים למד מפי רבי שמשון בן אליעזר המכונה 'ברוך שאמר.

ספר זה נדפס בתוך ספר 'ברוך שאמר' העוסק בהלכות הכנת התפילין וכתיבתן, אשר כולל בתוכו שלושה ספרים ממחברים שונים, אשר הנושא המשותף לספרים אלו גרם להעתקתם כחיבור אחד, וגם לבלבול רב בזהות המחבר. רבי יוסף קארו, בספרו בית יוסף (אורח חיים סימן לו) מצטט מ"אלפא ביתא" ומכנה את מחברו בטעות "רבי  יצחק ברוך שאמר": "שמצאתי קונדריס לחכם אחרון, שמו הרב ר' יצחק ברוך שאמר, מדבר בדרך ארוכה בצורת האותיות, וייטבו דבריו בעיני, ולכן ראיתי להעתיקו פה". טעות זו גרמה לבלבול רב ואף הביאה חכמים שונים למחשבה שיש שותף רביעי לספר זה.

ספר הנצחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אלול ה'קנ"ט, אוגוסט 1399, התרגשה עלילה נוצרית על יהודי פראג, ור' יום טוב ליפמן אולץ לקיים ויכוח פומבי מול מומר בשם פיטר, ששמו היהודי היה פסח. הרב יצא בשלום מן הוויכוח, אך בחודש אלול בשנה שלאחר הוויכוח הוצאו להורג שמונים מיהודי פראג. ספרו העיקרי, ספר נצחון (לעתים: ספר הניצחון), הוא תולדת הוויכוח עם אותו מומר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות דפוס של ספר נצחון