יוסף דן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יוסף דןלועזית: Joseph Dan; נולד בשנת 1935 בבודפשט, הונגריה) הוא חוקר הקבלה והמיסטיקה היהודית. פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, שימש כמופקד על הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"ז.

חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן, בהיותו בכיתה ג' בבית הספר תחכמוני בירושלים.

עלייה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר בודפשט, הונגריה, אך בהיותו בן 4, בשנת 1939, נאלצה משפחתו לברוח מהנאצים ועלתה באופן לא חוקי לישראל, דרך גבול לבנון למטולה. אנשי כפר גלעדי, קלטו את המשפחה והכינו להם תעודות מזויפות עם שם המשפחה דן, כדי שיזוהו כצברים. המשפחה התיישבה בירושלים, אך נתפסה על ידי הבריטים והייתה צפויה לגרוש מהארץ. בעצת עורך הדין של הסוכנות היהודית, טען אביו של דן כי הגיעו מברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה, שהייתה כבושה בידי הנאצים, ובכך מנע את הגרוש. מאז מופיע פרט שגוי זה בקורות חייו של דן ואף באתר הרשמי שלו.[1]

לימודים אקדמיים והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משהחל ללמוד באוניברסיטה העברית, למד בתחילה אשורולוגיה ומחשבת ישראל, ובהשראת גרשם שלום, בחר להתמקד במחשבת ישראל.[1] בשנת 1958 כתב את עבודת המוסמך שלו, 'כתב יד אופנהיים 540 מספריית אוקספורד והשואתו לספר חסידים'. באותה שנה החל גם להרצות באוניברסיטה.

בשנת 1964 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטה זו[2]. נושא עבודתו, בהנחיית פרופ' ישעיה תשבי, היה "הבסיס העיוני לתורת המוסר של חסידות אשכנז", ושופטיו היו גרשם שלום ואפרים א. אורבך. בשנת 1966 התמנה למרצה בכיר, בשנת 1971 לפרופסור חבר וב-1978 לפרופסור מן המניין.

הרצאותיו במשך השנים עסקו במגוון רחב של נושאים, בתחום תורת הסוד והמוסר, כגון: ספרות המחשבה והמוסר בספרד (1959); ספרות המוסר של חסידי אשכנז (1960); ספרות המוסר הקבלית וסיפורי צפת (1961); ספורים, משלים ואמרות מספרות החסידות הבעש"טית (1963); כתבי המוסר של מקובלי ספרד (1965); ספרות המחשבה והמוסר בפרובאנס (1971); ספרותם העיונית של חסידי אשכנז (1973); ספרות הדרוש הקבלית (1973); חוגי המקובלים הראשונים (1977); ותורת הרע והדימונולוגיה בקבלה הקדומה (1981).[3]

בנוסף להוראתו באוניברסיטה העברית, היה פרופ' דן פרופסור אורח באוניברסיטאות רבות בעולם. בין היתר הרצה באוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס (1966 - 1967); האוניברסיטה של קליפורניה בברקלי (1977 - 1978); אוניברסיטת וושינגטון (1989); הסמינר התאולוגי היהודי בניו ­יורק (1991); אוניברסיטת בראון, פרובידנס, רוד­ איילנד (1990, 1991, 1995); אוניברסיטת לונדון (1992); אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק (1993, אביב 1996); אוניברסיטת סורבון, פריס (1994); פרינסטון (1995); אוניברסיטת הרווארד (1996, 2004 - 2005); האקדמיה ההולנדית למדעים, וסנאר (1997); מכון רוקפלר, בלאג'ו, איטליה (2000); והאוניברסיטה החופשית של ברלין (2002-1991).[4]

ממחקריו וממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן חיבר ספרים רבים, בעיקר בתחומי המיסטיקה והקבלה, ועסק רבות בחקר חסידי אשכנז, ספרות המוסר, ובחקר המשיחיות. כמו כן, חקר את משנתו של מורו בתחום הקבלה, גרשם שלום, ופרסם מאמרים רבים וספרים עליו. בתחילת דרכו גם פרסם, במקביל למחקריו הנ"ל, מאמרים וספרים העוסקים בספרות עברית, הן של תקופת ימי הביניים והן של התקופה המודרנית.

חלק גדול ממאמריו פורסמו באנגלית, בארבעה כרכים, בשם: Jewish Mysticism.

אחד מחיבוריו האחרונים, אפוקליפסה אז ועכשיו, מיועד לציבור הרחב ומהווה מסה מקיפה על תפיסת האפוקליפסה. ספר זה הוא עיבוד והרחבה לתוכנית שהכין עבור הטלוויזיה החינוכית. לפי דן, סוף המילניום מתאפיין במעבר של רעיונות אפוקליפטיים מהמרכז לשוליים ובוויתור על תפיסת "חץ זמן היסטורי" המוליך לכיוון מסוים.

בנוסף, הוא גם כתב מספר מאמרים פובליציסטיים, בעיקר בעתונים ידיעות אחרונות והארץ, על יחס הציבור החילוני למורשת היהדות בהם הוא מבכה על הזנחת לימודי היהדות ומסירתם, כביכול, לידי הדתיים והחרדים. דברים חריפים ברוח זו נשא גם בנאומו בעת שקיבל את פרס ישראל.[5] נאומו עורר ביקורת מחוגים מסוימים, שכן הנאום היה בשם כל מקבלי הפרס, ביניהם הרב החרדי אלימלך פירר.

תורת הסוד היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות, עובד דן על פרויקט שאפתני, שמטרתו תיאור כולל של תורת הסוד היהודית, לאורך כל הדורות, מהעת העתיקה ועד היום. עד עתה יצאו לאור אחד-עשר כרכים, בהוצאת מרכז זלמן שזר[6].

שלושת הכרכים הראשונים עוסקים בתורת הסוד היהודית בעת העתיקה: כרך ראשון: שרשיה של תורת הסוד בספרות הבית השני; כרך שני: תורת הסוד בספרות התלמוד והמדרש; וכרך שלישי: ספרות הסוד בתקופת התלמוד: מעשה בראשית ומעשה מרכבה.

שמונת הכרכים הבאים עוסקים בתקופת ימי הביניים: כרך רביעי: תורת הסוד בתקופת הגאונים ובמאות הי'א והי'ב; כרך חמישי: חוגיהם של בעלי הסוד באשכנז, חוג משפחת קלונימוס; כרך ששי: ר' אלעזר מוורמס וחוגו, בעלי הסוד האחרים; כרך שביעי: ראשית הקבלה - חוג העיון, ספר הבהיר וקבלת פרובנס; כרך שמיני: חוג המקובלים בגירונה; כרך תשיעי: המקובלים בספרד במאה השלוש עשרה; כרך עשירי: דור הזוהר: כתבי ר' יוסף ג'יקטיליה ור' משה די ליאון; וכרך אחד-עשר: ספר הזוהר.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן כתב מאות מאמרים ועשרות ספרים, בעיקר בעברית ובאנגלית. חלק ממאמריו תורגם לאיטלקית, גרמנית, יפנית, שוודית ורוסית. כמו כן, כתב ערכים אנציקלופדים רבים באנציקלופדיה העברית, ב- Encyclopaedia Judaica, ב- The Oxford Dictionary of the Jewish Religion (שם שימש גם כעורך התחומים מיסטיקה יהודית ואתיקה), וב- Religion in Geschichte und Gegenwart.

ספרים שכתב בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו בשפה העברית עוסקים במגוון נושאים בתורת הסוד היהודית, ספרות המוסר, וספרות עברית כללית, כדלקמן:

  • תורת החסידות וספרותה (עם ישעיה תשבי), ירושלים: בהוצאת אקדמון, תשכ"ו (תדפיס מיוחד מתוך האנציקלופדיה העברית, כרך י"ז, עמ' 770 - 822.
  • הנובילה החסידית, ליקט והוסיף מבוא יוסף דן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ו.
  • תורת הסוד של חסידות אשכנז, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ח.
  • עלילות אלכסנדר מוקדון, ההדיר וצירף מבוא והערות יוסף דן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ט.
  • מבחר ספרות המוסר, (בשתוף עם ישעיה תשבי), ירושלים ותל אביב: מ. ניומן, תשל"א.
  • הסיפור העברי בימי הביניים: עיונים בתולדותיו, ירושלים: כתר, 1974.
  • ספרות המוסר והדרוש, ירושלים: כתר, 1975.
  • הסיפור החסידי, ירושלים: כתר, 1975 (מהדורה שנייה, תש"ן).
  • הנכרי והמנדרין, עיונים בספרות זמננו, רמת גן: מסדה, 1975.
  • עיונים בספרות חסידי אשכנז, רמת גן: מסדה, 1975.
  • טקסטים בתורת האלהות של חסידות אשכנז: ספר החיים, פירוש ספר יצירה לר' אלחנן בן יקר, וסוד הסודות לר' אלחנן בן יקר, ירושלים: אקדמון, תשל"ז.
  • חוגי המקובלים הראשונים, ערך לפי הרצאות יצחק אגסי, ירושלים: הוצאת אקדמון, תשל"ז.
  • שיר הייחוד עם פירוש על דרך הקבלה לר' יום טוב ליפמן מילהויזן, פקסימיליה בצירוף מבוא, ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי והוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית, תשמ"ב.
  • כתב תמים, ר' משה תקו, פקסימיליה של כתב ­יד פאריס בצירוף מבוא ומפתחות, ירושלים: הוצאת מרכז דינור, תשמ"ד.
  • ספר הישר, ירושלים: מוסד ביאליק, סדרת "דורות", תשמ"ו.
  • המיסטיקה העברית הקדומה, תל­ אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, תשמ"ט.
  • חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית, כרכים א'-ג', תל ­אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תש"ן.
  • חסידות אשכנז, האוניברסיטה המשודרת, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ואוניברסיטת תל ­אביב, תשנ"ב.
  • על הקדושה: דת, מוסר ומיסטיקה ביהדות ובדתות אחרות, ירושלים: מאגנס תשנ"ז (מהדורה שנייה, תשנ"ח).
  • המשיחיות היהודית המודרנית: מצפת עד ברוקלין, תל אביב: האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון ואוניברסיטת תל אביב, תשנ"ט.
  • אפוקליפסה אז ועכשיו, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תש"ס.
  • הלב והמעיין, תל אביב: כתר, תשס"ה.
  • ר' יהודה החסיד - ביוגראפיה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשס"ו.
  • חסידות אשכנז, כרך שלישי, יחידות 5-6, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ו.
  • תולדות תורת הסוד העברית, 11 כרכים, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט-תשע"ו.
  • תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה, קובץ מאמרים, תל אביב: כנרת זמורה ביתן, תשס"ט.
  • על גרשם שלום, תריסר מאמרים, ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 2010.

פרקי עזר למורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקים בתולדות המשיחיות בישראל, פרקי עזר למורה (עם שלום רוזנברג ויעקב אלבוים), ירושלים: המרכז להוראת מדעי הרוח והחברה, האוניברסיטה העברית, משרד החנוך והתרבות, תשל"ב.
  • הבעש"ט בהיסטוריה ובאגדה, פרקי עזר למורה, ירושלים: המרכז להוראת מדעי הרוח והחברה, תשל"ג.
  • טקסטים מתקופת ראשית הקבלה, פרקי עזר למורה, ירושלים: המרכז להוראת מדעי הרוח והחברה, תשל"ג.
  • פרקים בתורת החסידות בראשיתה, פרקי עזר למורה, ירושלים: המרכז להוראת מדעי הרוח והחברה, תשל"ד.
  • צפת והאר"י, פרקי עזר למורה, ירושלים: המרכז להוראת מדעי הרוח והחברה, תשל"ד.
  • ר’ משה חיים לוצאטו, דמותו ההיסטורית ויצירתו העיונית, פרקי עזר למורה, ירושלים: המרכז להוראת מדעי הרוח והחברה, תשל"ד.
  • ר’ נחמן מברצלב, דמותו ההיסטורית ומשנתו, פרקי עזר למורה, ירושלים: המרכז להוראת מדעי הרוח והחברה, תשל"ה.
  • פרשיות עיוניות בתולדות ישראל, פרקי עזר למורה (בהשתתפות יעקב אלבוים ושלום רוזנברג), 5 כרכים, ירושלים: המרכז להוראת מדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית, תשל"ה - תש"מ: כרך א', פולמוסים רעיוניים בימי הביניים; כרך ב', זרמים עיקריים בימי הביניים; כרך ג', חסידות ומתנגדות (חלק א'); כרך ד', חסידות ומתנגדות (חלק ב'); כרך ה', תקופת הרנסאנס.

ספרים שכתב בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Teachings of Hasidism, edited, with introduction and notes, by Joseph Dan, with the assistance of Robert J. Milch, New York: Behrman House, 1983.
  • Three types of ancient Jewish mysticism, Cincinnati: Judaic Studies Program, University of Cincinnati, 1984.
  • The Early Kabbalah, edited and introduced by Joseph Dan, texts translated by Ronald C.Kiener, pref. by Moshe Idel, New York: Paulist Press, 1986.
  • Jewish mysticism and Jewish ethics, Seattle: University of Washington Press, 1986 (Second Edition, 1996).
  • Gershom Scholem and the mystical dimension of Jewish history, New York: New York University Press, 1987.
  • המיסטיקה היהודית, מבט כולל, הוצאת איזומי, טוקיו: 1991. ביפאנית.
  • The revelation of the secret of the world, the beginning of Jewish mysticism in late antiquity, Providence, R.I.: Program in Judaic Studies, Brown University, 1992.
  • The ancient Jewish mysticism, English translation, Shmuel Himelstein, Tel-Aviv: MOD Books, 1993.
  • The Christian Kabbalah, Jewish mystical books & their Christian interpreters, an exhibition held at the Houghton Library, Harvard University, 12 March-26 April 1996, Cambridge, Mass.: President and Fellows of Harvard College, 1996.
  • The Alphabet of Ben Sira, facsimile of the Constantinople 1519 edition, Includes introductory matter in English by Joseph Dan and Joseph Hacker and in Hebrew by A.M. Haberman, London: Valmadonna Trust Library, 1997.
  • Jewish mysticism, 4 volumes, Northvale, N.J., Jerusalem: J. Aronson, 1998-1999.
  • The "unique cherub" circle, a school of mystics and esoterics in medieval Germany, Tübingen: Mohr Siebeck, 1999.
  • The heart and the fountain, an anthology of Jewish mystical experiences, New York: Oxford University Press, 2002.
  • Kabbalah, a very short introduction, New York: Oxford University Press, 2005 (New edition, 2007).
  • La Cabbalà, breve introduzione, Milano: Raffaello Cortina editore, 2006.
  • Die Kabbala, eine kleine Einführung, aus dem Englischen übersetzt von Christian Wiese, Stuttgart: Reclam, 2007.

ספרים שערך בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקרים באגדה ובפולקלור יהודי, מוגשים לפרופ' דב נוי ליובלו השישים, בעריכת יששכר בן עמי ויוסף דן, מחקרי המרכז לחקר הפולקלור, כרך ז', ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ג.
  • מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר, מוגשים לישעיה תשבי במלאת לו שבעים וחמש שנים, בעריכת י. דן וי. הקר, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ו.
  • המיסטיקה היהודית הקדומה, דברי הכנס הבינלאומי הראשון לתולדות המיסטיקה היהודית, בעריכת יוסף דן, ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשמ"ז.
  • תרבות והיסטוריה, קובץ מאמרים לזכרו של פרופ' אינו שקי, בעריכת יוסף דן, ירושלים: משגב ירושלים, תשמ"ז.
  • ראשית המיסטיקה היהודית באירופה, דברי הכנס הבינלאומי השני לחקר תולדות המיסטיקה היהודית, בעריכת יוסף דן, ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשמ"ז.
  • ספר הזוהר ודורו, דברי הכנס הבינלאומי השלישי לחקר המיסטיקה היהודית, בעריכת יוסף דן, ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשמ"ט.
  • קולות רבים, ספר הזיכרון לפרופ' רבקה ש"ץ ז"ל א­-ב (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יב­-יג), בעריכת רחל אליאור ויוסף דן, ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ו.
  • ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית, קטלוג, הקדמה: יוסף דן. עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם, 2 כרכים, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ט.
  • מחקרי חסידות, בעריכת דוד אסף, עמנואל אטקס ויוסף דן, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ט (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ט"ו).
  • ספר יובל לכבודו של פרופ’ יוסף בן שלמה, עורך - משה חלמיש, חברי המערכת - יוסף דן ואחרים, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן - הקתדרה לחקר הקבלה ע"ש הרב ד"ר א’ שפרן, תשס"ו 2006.
  • ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו, שני כרכים, עורך: יוסף דן, ירושלים: המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית, תשס"ז.

ספרים שערך בשפות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Studies in Jewish mysticism, proceedings of regional conferences held at the University of California, Los Angeles, and McGill University in April, 1978, edited by Joseph Dan and Frank Talmage, Cambridge, Mass.: Association for Jewish Studies, 1982.
  • Bina, Studies in Jewish history, New York: Vol. 1, 1989; Vol. 2, 1989; Vol. 3, 1995.
  • On the mystical shape of the godhead, basic concepts in the Kabbalah, by Gershom Scholem; translated from the German by Joachim Neugroschel; edited and revised, according to the 1976 Hebrew edition, with the author’s emendations, by Jonathan Chipman; foreword by Joseph Dan, New York: Schocken Books, 1991.
  • Gershom Scholem’s Major trends in Jewish mysticism 50 years after, proceedings of the sixth International Conference on the History of Jewish Mysticism, Berlin, February, 1992, edited by Peter Schäfer and Joseph Dan, International Conference on the History of Jewish Mysticism (6th, 1992, Berlin), Tübingen: J.C.B. Mohr (P. Siebeck), 1993.
  • Mysticism, magic, and kabbalah in Ashkenazi Judaism, international symposium held in Frankfurt a.m. 1991, edited by Karl Erich Grözinger and Joseph Dan, Berlin: W. de Gruyter, 1995.
  • The Christian kabbalah, Jewish mystical books & their Christian interpreters, a symposium, edited by Joseph Dan; together with the catalogue of an exhibition at the Houghton Library, Harvard University, 12 March-26 April 1996, Cambridge, Mass.: Harvard College Library, 1997.
  • Studies in Jewish manuscripts, edited by Joseph Dan and Klaus Herrmann, in collaboration with Johanna Hoornweg and Manuela Petzoldt, Tübingen: Mohr Siebeck, c1999.

ספרים לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי ליוסף, קובץ מחקרים במדעי היהדות מוגשים לפרופסור יוסף דן לרגל פרישתו, מאת תלמידיו, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ג.
  • על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית, ספר היובל לכבודו של יוסף דן במלאת לו שבעים שנה, בעריכת רחל אליאור ופטר שפר, טובינגן: 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה של כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו על גרשם שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • J. Dan, Levensbericht G.G. Scholem, in: Jaarboek, 1985, Amsterdam, pp. 213–215 (Huygens Institute - Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences, KNAW).

ממאמריו על ענייני השעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים שיצאו בעקבות ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יאיר שלגלא רק לגאי ריצ'י נמאס: פרופ' יוסף דן רוצה לשחרר את הקבלה ממדונה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2008
  2. ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, דבר, 15 ביוני 1964
  3. ^ על פי פרסומים של המקורות לתרגילים והסמינריונים של דן, כמפורט ב אתר האינטרנט שלו.
  4. ^ כמפורט באתר האינטרנט שלו.
  5. ^ ראו:בידיים ריקות: יותר ויותר מזוהה יהדות עם חרדיות, דברים שנאמרו מפי פרופ' יוסף דן, חתן פרס ישראל תשנ"ז, בטקס הענקת הפרס, באתר חופש.
  6. ^ לפירוט על תוכן הכרכים ראו באתר האינטרנט של דן, ב דף תולדות תורת הסוד.