אביגדור קרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קברו של ר' אביגדור קרא בבית העלמין היהודי הישן בפראג

ר' אביגדור קרא (נפטר בשנת ה'קצ"ט, 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אביגדור בן יצחק קרא היה דיין ברגנסבורג ואחר כך בא לפראג. בפראג פעל ביחד עם שני הדיינים האחרים בני זמנו, ר' יום טוב ליפמן מילהויזן בעל "ספר ניצחון" ור' מנחם ב"ר יעקב שלם. לאחר הפוגרום ביהודי פראג בשמיני של פסח ה'קמ"ט, 1389, חיבר קינה בשם "את כל התלאה", שנכנסה למחזורים אשכנזיים בתפילת מנחה של יום הכיפורים. הוא חיבר גם שיר דו לשוני בעברית וביידיש, "אחד יחיד ומיוחד", שהיו שרים בקהילות אשכנז לכבוד חתן העולה לתורה. הוא חיבר פיוטים נוספים, וכן שאלות ותשובות שנשמרו בכתב יד ונדפסו ב-2007.

לפי עדות מן המאה ה-15 הרשומה בשולי כתב יד וינה של ספר מהרי"ל - שאין לה תמיכה ממקור אחר - היה רא"ק מיודד עם מלך בוהמיה ונצל הרביעי, ואף ניהל איתו ויכוחים בענייני אמונה שהביאו את המלך הנוצרי להודות באמונת היהודים. לפי מקור זה, השפיעו ויכוחים אלה גם על יאן הוס ועל המרד ההוסיסטי שפרץ לאחר הריגתו. לוויכוחים אלה מקשרים את הפיוט "אחד יחיד ומיוחד", העוסק בענייני אמונת הייחוד, מתאר גויים המתקרבים לדת היהודית וכולל קריאה גם לשאינם יהודים (ערבים ונוצרים) להאמין באמונת הייחוד.

בעבר ייחסו לו מקובלים וחוקרים, בין השאר אהרן מרקוס בספרו "החסידות", את החיבורים הקבליים ספר הקנה וספר הפליאה, אך חוקרים מאוחרים (ובהם גרשם שלום) הוכיחו שלא הוא המחבר. הוא חיבר חיבורים קבליים אחרים, בהם "קדש הלולים" ו"אבן ספיר". בחיבוריו ובתשובותיו הוא מחבר בין הקבלה והפילוסופיה היהודית.

נישא לאחותו[דרושה הבהרה] של רבי יהודה ליוואי הזקן מפראג, שהיה סבו של המהר"ל מפראג. מקובל כי אחד מבניו היה רבי אברהם שכיהן כאב"ד פראג וחיבר אף הוא חיבורים תורניים, אך יש מערערים על זיהוי זה[1]. קברו הוא הקבר הראשון בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.

קברו הוא העתיק ביותר בבית הקברות היהודי בפראג, לאחר שהמצבות שקדמו לו נופצו בידי נוצרים.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה י' קמלהר, "רבי אביגדור קרא", בתוך: סיני ה (תרצ"ט-ת"ש), עמ' קכב-קמח (מקבל ללא ערעור את קשרי רא"ק עם ונצל הרביעי ואת ייחוס ספרי הקנה והפליאה אליו)
  • מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה ומשפחת מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 138
  • בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, כרך ג', בני ברק תשס"ב, עמ' 373 - 408
  • ארבעה ספרים נפתחים, מזכרת נישואין יהודה ויעל הערשקאוויטש, 2007 (הדפסת תשובותיו עם מבוא; ראה: אליעזר ברודט, No more Bentchers: A Review of a Sefer Given as a Wedding Gift, באתר Seforim Blog, יולי 2007)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביגדור קרא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: רבי צדוק הכהן, הערות בדברי ימי חכמי ישראל, סיני, כרך כא, עמ' כג-כה.
  2. ^ הקדמתו של שי"ר לספר גל עד מאת קלמן ליבן (תקע"ב) עמוד 43, בה גילה שלמה יהודה רפפורט מי היה אביגדור קרא ושלוש קינותיו.