יוסיף הוסאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסיף הוסאר, לפעמים ז'אן הוסאררומנית: Iosif Hussar, בצרפתית: Jean Hussar,‏ 1867 קהול - 16 באפריל 1933 היה עיתונאי ומתרגם רומני, יהודי יליד בסרביה. היה מהנדס בהכשרתו.

רקע משפחתי ושנות צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבסראביה, בעיר קהול, כבן של רופא. אביו היה מעורה בחברה הרומנית וכיהן בתפקידים ציבוריים כמו זה של רופא נפה, ואחר כך רופא מחוזי. שם המשפחה המקורי היה ,ככל הנראה, האוסטור או האוסטר. אחיו הבכור של יוסיף השתתף במלחמת העצמאות של רומניה, נגד הטורקים, ונמנה עם המאות המעטות של יהודים שזכו לקבל באותן השנים את האזרחות הרומנית והתמנה לתפקיד "סובפרפקט".

יוסיף הוסאר למד ביאשי, עשה לימודי הנדסה, אך נמשך בסופו של דבר אל תחום עיתונאות בשפה הרומנית וצרפתית. כבר בכיתה השלישית של התיכון פרסם בעיתון "לומינה" ("האור"). את תחילת הקריירה העיתונאית הזה עשה הוסאר בעיתון "רומנול" (Românul - "הרומני") ובעיתון ה"לאומי-ליברלי" "נציוניה" (Naţiunea "הלאום") של דימיטריה ברטיאנו. בהמשך עבד במערכת העיתונים "דרפטאטיה" (Dreptatea "הצדק") (1888) של הדיסידנט הליברלי נ.פלֶוָוה, החל משנת 1889 היה בעל טור פוליטי ב "אדוורול (האמת) שבבעלות אלכסנדרו בלדימן, כתב ב"ליברטה רומן" (Liberté roumaine) בשפה הצרפתית בעריכתו של פרדריק דאמה, וב"כרוניקה רומנה" של בלדימן. לעיתים חתם בשם העט "פוקס" או "דמוקרט".

פעילותו העיתונאית וכמתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1891 הצטרף הוסאר לקבוצה ולעיתון "אסימילאריה" (ההתבוללות) שדגל בטמיעת היהודים בלאום הרומני. בשנת 1893, בעת עבודתו בעיתון "אדוורול" שנקט בעמדות עוינות כלפי בית המלוכה ודגל ברפורמות רבות בחברה הרומנית, גורש הוסאר מרומניה יחד עם גיסו, איש ההפצה והפרסום קרול שולדר, בצו של ממשלת לסקר קטרג'יו, באשמה כי עמד בראש הפגנות בבית הנבחרים.[1]. בשנות הגלות בגרמניה למד הנדסת מכונות והנדסת חשמל בבית הספר הפוליטכני של מינכן.

בשובו לרומניה כעבור מספר שנים הקים משרד טכני, וייסד וניהל כמנהל ספרותי סדרת ספרים בשם "הספרייה להפצת המדע, הספרות והאומנות" של בית הדפוס סמיטקה בקראיובה. עבורה עשה הוסאר תרגומים לרומנית מתוך הספרות העולמית, רובם מצרפתית וגרמנית. בין השאר תרגם את "יסורי ורתר הצעיר" מאת גיתה (1896), "על המים" וסיפורים אחרים מאת מופסאן, "אילקה וסופרים אחרים" מאת אלכסנדר דיומא הבן, "מחקרים ודיוקנאות ספרותיים" מאת ז'ול למטר,"גברת המרקיזה ונובלות אחרות" מאת ווידה, "רשימות ותמונות" מאת יאן נרודה, "רומן בתשעה מכתבים" מאת דוסטויבסקי, "נובלות וסיפורים עממיים" מאת לב טולסטוי, "נובלות סיביריות" מאת קורולנקו, "אנשים וכתבים" מאת גאורג ברנדס, "ליגת הנוער" מאת הנריק איבסן, "שש נובלות" מאת ינס פטר יאקובסן, "נובלות כפריות" מאת ביירנסון, "רשימות מקליפורניה" מאת ברט הארט, "פילונה" מתוך "נובלות איטלקיות" מאת יורגן וילהלם ברגסו, "מחיי העם" מאת אלכסנדר שוויטוכובסקי,, "הסגנון באמנות" מאת ה.ס. שמידט.

ב-1901 הקים את הגזטה הכלכלית "בורסה". מאוחר יותר, בסוף שנת 1918 ייסד בבוקרשט את העיתון "ל'אוריאן" -"L'Orient" ("המזרח"), "עיתון פוליטי, כלכלי וספרותי בעל אוריינטציה דמוקרטית", גם כן בצרפתית.

הוסאר נשא אשה רומנייה והיו לו שני ילדים:אלכסנדרו וז'אן. בנו, ז'או הוסאר (Jean Hussard), משפטן, ניהל את שרות החוץ של "הסוכנות הכלכלית והפיננסית" Agefi בצרפת, ובשנת 1950 הקים את העיתון כלכלי "Agefi" בציריך. [2]

הוסאר הלך לעולמו בבוקרשט בשנת 1933 ובהתאם לבקשתו האחרונה גופתו נשרפה.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hary Kuller - Contribuţii în presa scrisă p.580 - Federaţia Comunităţilor Evreieşti din România - Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie ,Hasefer, Bucureşti 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]