יוסי אבישר
 | |
| יוסי אבישר, 2003 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1940 (בן 83) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
יוסף (יוסי) אבישר (נולד ב-17 באוקטובר 1940 בירושלים) הוא סופר ובמאי קולנוע ישראלי שמביים בעיקר סרטים דוקומנטריים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לנתן אבישר, פועל בניין ומנהל עבודה בסולל בונה, ושושנה אבישר, יקירת ירושלים ובתו של המקובל חכם יוסף כהן, שניהם ילידי ירושלים. אבישר למד בגמנסיה רחביה בירושלים ובבית הספר החקלאי כדורי. התגייס באוגוסט 1958 לצה"ל ושירת בחטיבת גולני.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבישר ביים 93 סרטים דוקומנטריים וכתבות תחקיר באורך של למעלה מחצי שעה עבור הערוץ הראשון. בנוסף ביים את "בשתי אוקטבות", סדרה בת שמונה פרקים עם האב פרופ' מרסל דיבואה ופרופ' ישעיהו ליבוביץ, בהנחיית יונה הדרי רמג'. לקראת חגיגות החמישים לישראל, ביים והפיק סדרה בת חמישים סרטונים על חמישים שנות המדינה, ששודרה בכבלים.
אבישר חבר באיגוד הבמאים מהימים הראשונים להקמתו, ושימש במשך שנים כסגן יו"ר האיגוד. בשנת 1965 הציג הסטודיו למשחק של ניסן נתיב את מחזהו של אבישר "עין ביד" (בימוי: ניסן נתיב). בשנת 1968 זכה המחזה במקום הראשון ב"אינטרדרמה" של ברלין. בשנת 1976 זכה אבישר בפרס התסריט המקורי על הסרט "הגן", בבימויו של ויקטור נורד ובכיכובם של שייקה אופיר ומלאני גריפית. על בסיס תסריט זה כתב את ספרו "הגן", רומן המתרחש בירושלים, שיצא לאור בשנת 1977 בהוצאת "בוסתן".
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבישר הוא חבר באגודת הסופרים העבריים. הוא פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים של עיתונים בארץ. ספרו השני, "הקינקל השביעי", זכה לביקורות נלהבות[1][2].
ספרו השלישי, "זיכרון לבן", יצא בהוצאת "מאה הפקות", מסע פסיכדלי עם משוררת לעיר האמת ועיר השקר לא זכה להתעניינות.
ספרו הרביעי, "הסיפור של אפרים ומרים", יצא בשנת 2003 בהוצאת שוקן.
בשנת 2013 יצא לאור ספרו "ליבוביץ מתפלמס" (בהוצאת כרמל), ספר וקלטת וידאו הכוללים 13 שעות פולמוס בין ישעיהו ליבוביץ להוגים ואנשי רוח שבאו אליו להתדיין במשנתו. הספר מבוסס על תיעוד הווידאו ועל תמליל השיחות, שהתקיימו בהנחיית יונה הדרי. כן ערך את ספרה של יונה הדרי רמג', "עושים חושבים", שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות.
ספרו השישי רומן מתח "התעלומה של הירושה הצרפתית בירושלים" יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת מ.א.ה הפקות כספר דיגיטלי וכספר מודפס.
ספרו השביעי "מגיד עתידות" ספר שנערך על ידו בליווי פרשנות ואקדמות, עוסק בספר בלעי ( בינה לעיתים) שהוריש לו סבו חכם יוסף כהן המקובל הספר שעבר גלגולים רבים ובו 13 כתבי יד כתובים בכתב עברי ובלשון פרסית תורגם על ידי נתן אבישר ויצא לאור באוגוסט 2017. הספר מציג את המיסטיקה היהודית כפי שרווחה בפרס ובארץ ישראל והוא מחולק לשלוש שערים ניחוש העתיד בעזרת שלושת כתבי יד של גורלות החול, שינוי המזל בעזרת רפואה, תצפיות וכתיבת קמעות ופירוש תופעות טבע ייחודיות כמו פירוש אותות השמים, פירוש תופעות לא רצוניות אצל בני האדם, פירוש חלומות וספר הפרכוס פירוש סימנים נוירולוגיים בגוף האדם. הספר יצא בהוצאת מ.א.ה הפקות. ספרו השמיני "סלים מלך היופי" יצא לאור כספר דיגיטלי וכספר מודפס בשנת 2022 סיפורו של סלים בחור יפיפה מבגדאד שברח לירושלים מאימת בחורה שיעית שהתאהבה בו ותכננת לחטוף אותו. בירושלים הודות ליופיו הרב הוא מכונה "מלך היופי" . סלים, הנשוי למרגלית זבנית בחנות תקליטים אוהב לשיר את ה"אינטרנציונל" בצרפתית וטוען כי תרבותו ערבית ודתו יהודית. "למדתי בעל פה מקאמות שכתב המשורר בדיע א זמאן אל המד'אני. מישהו כאן מכיר אותו? אם אצטט אותו יתנו לי עבודה בסולל בונה?" הוא מתלונן. למרות השכלתו הרחבה וידיעת ארבע שפות הפך "סלים מלך היופי" לרוכל בשוק, לימים ניסה אף לייבא בננות מעבר הירדן וכשל בגלל שלטענתו עדר קופים שדד את הבננות בעליות של הכביש מיריחו. ניסיונותיו להתחבר לסיפור הישראלי מצחיקות, כואבות, ומעלות שאלות, "מדוע מי שבנה צריף בדגניה הפך לחלק מהאתוס ואילו זה שבנה צריף בשכונת הפחים בירושלים אינו מוזכר בו כלל." סיפורם של האנשים שלא כתבו עליהם ספרים, המזרחיים, בני היישוב הישן, שבנו עבדו התפרנסו רעבו ולחמו ובכל זאת הוכרזו כ"בטלנים" רומן של פעם טבול בזיכרונות ומראות שנקלטו בעיניו של ילד בשכונת הכורדים שבפאתי ירושלים ערב הקמת המדינה והמצור על ירושלים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבישר גר בירושלים בשכונת ימין משה. הוא נשוי לורדה (פלס) ואב לשלושה ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי אבישר, דף שער בספרייה הלאומית
- הספרים של יוסי אבישר, באתר "סימניה"
- רשימת הפרסומים של יוסי אבישר, בקטלוג הספרייה הלאומית