יוסף דוד מיטלפונקט
יוסף דוד מיטלפונקט (פולין 1889- ישראל 1974) היה סופר יידיש, שכתב ופרסם ספרים וכתבות עיתונאיות בפולין ובישראל. הוא פרסם עשרה ספרים ביידיש ובעברית ומאמרים עיתונאיים רבים. ספריו "בבית וברחוב" ו"מי אשם" תורגמו לעברית על ידי לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, דב סדן, ואחרים, ושלונסקי אף כתב הקדמה לספר "בבית וברחוב".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיטלפונקט נולד ב-1889, בעיירה איזביצה (בפולנית: Izbica; ביידיש: איזשביצא) במחוז לובלין בפולין, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה. הוא נולד לאליעזר ואלקה מיטלפונקט (לבית ברמן).[1]
בצעירותו למד בישיבת ראדזין בה קיבל היתר הוראה. בהמשך למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת קייב והוסמך כעורך דין. מאוחר יותר, נמשך לחוגי ספרות היידיש שבתיאטרון הרוסי-פולני והפך למשתתף קבוע שלהם. בד בבד החל לפרסם את סיפוריו בעיתוני הפועלים היהודיים.[1]
בתחילת מלחמת העולם השנייה הצליח מיטלפונקט לברוח עם משפחתו לטאשקנט שבאוזבקיסטן. בתום המלחמה חזר לפולין ונדהם לראות את ההרס והחורבן שהשאירו הגרמנים, והתברר לו ששלושת אחיו על משפחותיהם נספו כולם בשואה. בפולין השתכן במחנות פליטים יחד עם יהודים אחרים ששרדו את זוועות השואה במקומות שונים באירופה. עם קום מדינת ישראל בשנת 1948, עלה ארצה עם משפחתו והשתקע במעברת עולים בפרדס חנה. לאחר תקופה מסוימת עבר להתגורר בעיר חולון, ובבית בנו הצייר והמשורר מרדכי מיטלפונקט, אביו של הלל מיטלפונקט,[2] והשקיע את מיטב זמנו ומרצו בכתיבת ספריו ומאמריו.[1]
מיטלפונקט התחתן ב-1912 עם הניה יהודית, בת למשפחה מלומדת ומיוחסת מחסידות טריסק, וחי אתה כ-60 שנה עד פטירתה ב-1972. נולדו להם שני בנים, גרשון ומרדכי, ושתי בנות, רוזה דומב וחנה קוט.[1] על נכדיו נמנים הסופר והמחזאי הלל מיטלפונקט, והפרופסורים אבי דומב ומנחם דומב.
מיטלפונקט נפטר ב-20 במרץ 1974 (כ"ו באדר ה'תשל"ד).[1]
כתיבה עיתונאית וספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר עלייתו ארצה ב-1948, תרם מיטלפונקט רבות לעיתונות היידיש בכלל ולעיתון "יידישע צייטונג" בפרט, והיה בקשר הדוק עם ישראל חדש, אחד מעורכי העיתון. מיטלפונקט הוציא עשרה ספרים, אחד מהם הוקדש לזכר רעייתו הניה.[1]
מיטלפונקט היה חבר באגודת סופרי ועיתונאי היידיש בישראל[3].
מיטלפונקט פרסם 10 ספרים[4]. להלן חלק מהספרים והחוברות שכתב בעברית או שתורגמו מיידיש לעברית:
א. מעט מהרבה: סיפורים, תמונות, הרהורים, 1949, 32 עמ'.[5]
ב. מאחורי הסורג, 1953, 130 עמ'. תורגם בידי מתרגמים שונים מיידיש. תיאור של אסירים בבתי סהר של יפו ותל מונד.[6]
ג. בבית וברחוב, 1974, 160 עמ'. סיפורים קצרים מתורגמים מיידיש.[7][8]
ד. מי אשם? הרהורים, יחד עם נחום בנארי. 1957. תורגם מיידיש על ידי נחום בנארי ואחרים. 207 עמ'. [9][10]
ה. הזאת היא הדרך? הרהורים, הגיגים ואליגוריות. 1962, 255 עמ'.[10]
כך כתב שלונסקי בהקדמה לספר "בבית וברחוב":
בספר זה כינס המחבר י.ד. מיטלפונקט חלק מיבולו הספרותי, מיצירותיו שנתפרסמו במשך כמה שנים בכתבי-עת בישראל ובגולה. זה כבר הספר החמישי של המחבר, סופר אידי שעלה עם העולים ומבקש להכות שרשים במולדת, וגם הוא כארבעה הקודמים לו, מצטיין במידות טובות של איש מתבונן ומרגיש, והעידו על כך גם הפרקים ממנו שנתפרסמו ברוב עיתוני הארץ. דמויותיו על שמחותיהן ותלאותיהן, תוארו בטביעת עין, והדברים אינם בדויים מן הלב, אלה עובדות מחיינו הצריכים תיקון, וכך מצטרף סך הכל מניסיון חייו והרהורים של המחבר.[8]
התכתבויות עם נשיא המדינה זלמן שזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1963 עד 1972 התכתב מיטלפונקט עם נשיא המדינה זלמן שזר,[11] בקשר להוצאת ספריו בארץ. כך, למשל, פנה לנשיא בבקשת סיוע להוצאת ספר ביידיש עבור העולים החדשים דוברי השפה, כאשר הוא מצידו מוותר על שכר סופרים. בתגובה, שלח לו הנשיא סיוע כספי.
בנוסף, שלח מיטלפונקט מכתבים סיפורים ושירים מפרי עטו, רובם המכריע ביידיש, חלקם עם הקדשה לנשיא ולרעיתו, והנשיא ביקש ממזכירתו לאשר בתודה את קבלת הדברים. מיוזמתו העביר הנשיא שז"ר חלק מהדברים לפרסום בעיתון "לעצטע נייעס".[11]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 אבי דומב, יוסף דוד מיטלפונקט- סופר אידי, 28.2.2023
- ^ שרית פוקס, בית הלל: ראיון עם הלל מיטלפונקט, באתר NRG, 28.8.2010
- ^ אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל, כרטיס חבר- מיטגליד-קארטע, 28.2.2023
- ^ הספריה הלאומית, רשימת ספרי יוסף דוד מיטלפונקט
- ^ יוסף דוד מיטלפונקט, מעט מהרבה: סיפורים, תמונות, הרהורים, תל אביב: דפוס עמל, 1949
- ^ יוסף דוד מיטלפונקט, מאחורי הסורג, תל אביב: מו"ל לא ידוע, 1953
- ^ יוסף דוד מיטלפונקט, בבית וברחוב, תל אביב: דפוס ארליכמן, 1955
- ^ 1 2 יוסף דוד מיטלפונקט, דפים ראשונים בספרים בבית וברחוב ומי אשם, 1.3.2023
- ^ יוסף דוד מיטלפונקט, מי אשם, תל אביב: י"ד מיטלפונקט, 1957
- ^ 1 2 יוסף דוד מיטלפונקט, הזאת היא הדרך?, תל אביב: ועד חובבי ספר, 1962
- ^ 1 2 הנשיא זלמן שז"ר, לשכת הנשיא וי.ד. מיטלפונקט, גנזך המדינה, מיטלפונקט י.ד., 169 עמודים.
