יוסף ישובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יוסף יָשוּבִי (14 בדצמבר 18876 בדצמבר 1980) היה מורה ומחנך ישראלי ופעיל ציוני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישובי נולד כהוגו רוזנטל (Hugo Rosenthal) ב-1887 בלאגה (Lage) שבווסטפאליה, גרמניה, כאמצעי בין 9 ילדים במשפחה יהודית דלת אמצעים. הוכשר להוראה בבית המדרש היהודי למורים במינסטר. למרות הסביבה המתבוללת, הגיע לרעיון הציוני עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה שירת ארבע שנים בצבא הגרמני ונלחם בחזית, שם פגש יהודים שכמותם לא הכיר קודם לכן.

אחרי המלחמה נישא לפסנתרנית בטי (יהודית) לבית גולדשמידט, והיה פעיל בתנועה הציונית ובהקמת מרכז הכשרה בעיר וולפנביטל שבצפון גרמניה. ב-1925 עלה עם משפחתו לארץ ישראל ועבד כמורה בבית הספר הריאלי בחיפה. ב-1929 חזרה המשפחה לגרמניה ורוזנטל היה מורה בבית ספר יהודי בברלין ופעיל בתנועה הציונית.

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, נענה לפנייתם של הרב לאו בק ואוטו הירש, שעמדו בראש הארגון המרכזי של יהודי גרמניה, והקים מוסד חינוכי לילדים יהודים, בכפר הֶרלִינגֵן שבדרום־גרמניה. במוסד חיו, מוגנים יחסית מפני המתרחש בערי גרמניה, עשרות ילדים יהודים, אשר נאסר עליהם ללמוד בבתי הספר הגרמניים. רוזנטל יישם במוסד גישה חינוכית מתקדמת בהשפעת הוגים כיוהאן היינריך פסטלוצי ומריה מונטסורי. הוא הפעיל את המוסד עד שנאלץ לסגור את שעריו בצו השלטון הנאצי.

באוגוסט 1939, שבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזרו הוא ורעייתו לישראל והתאחדו עם ילדיהם, שעזבו את גרמניה כשנה קודם. לציון השיבה לארץ עִברת את שמו ל"יוסף יָשוּבִי". מבט על התקופה הראשונה לאחר הגעתם ארצה, שבמהלכה שהתה המשפחה בכפר הנוער בן שמן, מצא ביטוי ספרותי כעבור שנים רבות בסיפורו של ס. יזהר "פסנתר בודד בלילה" (בקובץ "צדדיים").

מ-1940 עד 1956 ניהל יוסף ישובי את כפר ילדים ונוער אהבה שבכפר ביאליק. עם צאתו לגמלאות בפברואר 1957 הוענק לו בז'נבה אות הוקרה והצטיינות על פעילותו החינוכית מטעם The International Save the Children Union. במסגרת ציון 45 שנים ל"עליית הנוער" (1977) זכה בתואר "יקיר עליית הנוער".

בשנת 1943 נהרג בנו הבכור, גבריאל, בעת שירותו בצבא הבריטי. זמן לא רב אחר כך נודע לישובי ששלוש מאחיותיו ובני משפחה נוספים נרצחו בידי הנאצים.

במשך השנים חקר, כתב ופרסם מחקרים פסיכולוגיים וחינוכיים, סיפורי אגדות ודברי הגות. חלקם ראו אור בספרו "חינוך ומסורת" (1966) וחלקם שמורים בעזבונו שב ארכיון "יד ושם" בירושלים. במהלך שנת 1947 כתב ישובי, בגרמנית, את זכרונותיו מימי ילדותו ובחרותו – השנים 1887–1914. אירועי אותה שנה, שבסופה התקבלה באו"ם החלטת החלוקה, מוצאים את ביטויים ושזורים בין דפי הזיכרונות. בשנת 2000 פורסמו הזיכרונות בספר, שיצא לאור בבית ההוצאה להיסטוריה אזורית במחוז הולדתו בגרמניה. הספר תורגם לעברית בידי בנו, אוריאל יָשוּבִי בשנת 2003. מלבד היותו תיאור מרגש של ימי ילדותו ובחרותו של מחברו, מהווה הספר גם מקור חשוב לחקר יהדות גרמניה באותה עת.

נפטר ב-1980 בישראל.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חינוך ומסורת: ארבעים שנות חינוך / יוסף ישובי (הוגו רוזנטל); (הביא לדפוס: מיכאל ברלינגר), חיפה : המחלקה לחינוך ולתרבות של עירית חיפה, תשכ"ו-1966.
  • זיכרונות / יוסף ישובי (הוגו רוזנטל); מגרמנית: אוריאל ישובי,‫ מעגן מיכאל: א. ישובי, 2003.
  • Lebenserinnerungen / Hugo Rosenthal (Josef Jashuvi); herausgegeben von Micheline Prüter-Müller und Peter Wilhelm A. Schmidt, Bielefeld: Verlag für Regionalgeschichte, 2000. (בגרמנית)
  • Wirklichkeit der Seele: Anwendung und Fortschritte der neueren Psychologie / C. G. Jung (Author) mit Beitragen von Hugo Rosenthal, Emma Jung, W. M. Kranefeldt .
  • שמואל הוגו ברגמן; אריה לוי; יוסף ישובי; פנחס רוזנבליט; שמעון בר חמא, תפילה, התבוננות ודבקות כאמצעים בחיינו הדתיים; חנוך לערכי היהדות בבתי ספר ובמוסדות לנער,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]