יוסף צבי גייגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף צבי גייגר
אין תמונה חופשית
לידה 1 באוקטובר 1870
צפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בינואר 1944 (בגיל 73)
צפת, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 בינואר 1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות סיפור מגילת אסתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסף צבי גייגר (יוסף הרש גייגער; 1 באוקטובר 1870; ח' בשבט ה'תר"ל19 בינואר 1944; כ"ג בטבת ה'תש"ד) היה אומן ומעטר יליד צפת, שימש כסופר, מזכיר וממונה של כמה כוללים בצפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף צבי גייגר נולד בצפת, לטודרוס גייגר ולחוה בת הרב משה חר"ג, שהיה חבר בית הדין בצפת ומנהל הכולל האוסטרו-הונגרי בעיר. בילדותו למד בתלמוד תורה ואחר כך בישיבות בצפת. בשנת 1889-1888 (ה'תרמ"ט) נשא את מרים, ילידת דרוהוביץ'. לבני הזוג נולדו להם שני בנים: אליהו וטודרוס, ושתי בנות: חנצ’ה (מלכה) ורחל. בשנת 1897-1896 הוא התמנה לועד אגודת "בני ציון", שהוקמה על ידי שמואל שולמן, ועסקה בעידוד עלייה והתיישבות בצפת.[1] בנוסף, מונה גייגר לממונה של כמה כוללים בצפת ובהם כולל אנטיניא.

ביתו של גייגר, ברחוב הראשי של צפת דאז (כיום רחוב בר יוחאי), שימש בית ועד לממוני הכוללים.[2] הוא פרסם בקביעות מאמרים בעיתונים "החבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" תחת שמות עט שונים.[3] לשם הנחלת השפה העברית הוא הזמין באוסטריה כרזות גדולות, כתובות בשפה העברית, שיוחדו לבעלי מקצוע שונים כגון נגר, רצען, גנן, רופא ועוד. את ה"פלקטים" הללו הוא פיזר ב'חדרים' ובישיבת רידב"ז בעיר.[4]

גייגר נפטר בינואר 1944 ונקבר בצפת.

יצירתו של יוסף צבי גייגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של גייגר כללה מגוון רחב של חפצי אומנות, ובהם מסמכים מעוטרים למוסדות שונים, קישוטים לסוכה ועוד. הם שילבו קליגרפיה עם ציור, ששאב את השראתו ממסורת הציור היהודית-עממית. יצירתו הידועה ביותר היא "ציור לפורים" (1893), שנעשה בטכניקה של ציור על זכוכית ונמצא באוסף פויכטונגר שבמוזיאון ישראל, ירושלים. ציוריו של גייגר קישטו בתים רבים בעיר, וקישוטי הסוכה שלו היו נפוצים מאד בצפת. כמה מיצירותיו מצויות כיום בבית המדרש של האר"י ובבית הכנסת של האר"י האשכנזי - לוחות כתובים ומעוטרים באותיות מוזהבות מעשה ידיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: דוד תדהר (עורך), "שמואל שולמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 924
  2. ^ ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 133.
  3. ^ ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 133.
  4. ^ ראו: עמית, אורלי (עורכת), בנימין גייגר – אחד מזקני צפת, [חמו"ל], 2011, עמ' 30