יוסף קיסרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יוסף קיסרי (17 בדצמבר 189430 בדצמבר 1963) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחריה בתקופת מדינת ישראל ולאחר מכן כיהן כשגריר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף קיסרי נולד ביפו בשנת 1894. אביו היה האגרונום נתן קייזרמן, פעיל ציבור נודע בתקופת היישוב, מנהל סניף בנק אנגלו-פלשתינה בחיפה וישב ראש ועד הקהילה בחיפה. אחיו היה אורי קיסרי, עיתונאי ואיש תרבות ישראלי, עורכו הראשון של "העולם הזה".

יוסף קיסרי היה בוגר המחזור השני של הגימנסיה הרצליה ולאחר מכן למד משפטים בז'נבה, ובשנת 1921 הוסמך לעורך דין. עסק בעיקר במשפטים פליליים והופיע כסנגור ביותר מ-50 משפטי רצח.

בשנת 1934 יצג קיסרי (קייזרמן - כשמו אז), לצדו של הוראס סמואל, הסניגור הראשי של הנאשמים, את אברהם סטבסקי במשפט רצח ארלוזורוב שנערך בבית המשפט לפשעים חמורים בירושלים.

זאב ז'בוטינסקי, שפעל בטרם החל המשפט למציאת סניגורים לנאשמים, גייס בתחילה את קייזרמן להיות אחד מבאי כוח ההגנה. שבתי טבת, בספרו "רצח ארלוזורוב", כתב כי לקייזרמן החלו אך זה עתה לצאת מוניטין של עורך דין פלילי מבריק, אך הוא לא נחשב עדיין "גדול".[1] בעזרת כספי תרומות הצליח ז'בוטינסקי לאחר מכן לגייס את הוראס סמואל מלונדון, שהיה בעל ניסיון ומוניטין, להיות לסניגור הראשי של שני הנאשמים. בעוד קייזרמן יצג את סטבסקי, היה הנאשם השני במשפט צבי רוזנבלט מיוצג על ידי עורך הדין יצחק בן ימיני, שפעל אף הוא לצדו של סמואל.

בפסק דינו, שניתן ב-8 ביוני 1934, זיכה בית המשפט את רוזנבלט אך הרשיע את סטבסקי, ברוב דעות של השופטים אוון קורי ואוליבר פלאנקט הבריטים ועלי חסנה הערבי, כנגד דעתו החולקת של יוסף משה ולירו היהודי. על סטבסקי נגזר עונש מוות. לאחר ערעור בבית המשפט העליון המנדטורי זיכה בית המשפט גם את סטבסקי על בסיס דיני הראיות שנהגו בארץ ישראל המנדטורית (אך לא בבריטניה עצמה), לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של אלמנת הנרצח, שזיהתה את סטבסקי, אך לא נתמכה בראיה נוספת, אין בה כדי להרשיעו.

החל משנת 1934 היה קיסרי יושב הראש הראשון של מועדון רוטרי בחיפה ועמד בראש אגודת עורכי הדין בחיפה. הוא היה חבר הוועד המרכזי של הסתדרות עורכי הדין, הגוף שקדם ללשכת עורכי הדין בישראל. בשנים 19541956 היה שגריר ישראל במקסיקו[2] וציר לא תושב במספר מדינות באמריקה המרכזית.[3]

יוסף קיסרי נפטר בשנת 1963.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבתי טבת, רצח ארלוזורוב, תל אביב: שוקן, 1982, עמ' 196.
  2. ^ ציר ישראל במכסיקו הגיש כתב האמנתו, דבר, 1 בנובמבר 1953
  3. ^ ד"ר קיסרי ציר ברוב ארצות דרום אמריקה, חרות, 15 ביוני 1954
  4. ^ עו"ד יוסף קיסרי - למנוחות, חרות, 1 בינואר 1964