יוסף שלמה דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף שלמה דיין
הרב בצעירותו
לידה 1924
ה'תרפ"ד
חלב, סוריה
פטירה 28 ביוני 1985 (בגיל 61 בערך)
ט' בתמוז ה'תשמ"ה
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק קבלה, תיקונים, השתטחות על קברי צדיקים
רבותיו הרב מרדכי שרעבי והרב חיים סנואני

הרב יוסף שלמה דיין (ה'תרפ"ד, 1924 – ט בתמוז ה'תשמ"ה, 28 ביוני 1985) היה מקובל ומאתר קברי צדיקים שנחשב לצדיק נסתר בקרב תלמידיו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר חלב שבסוריה בשנת 1924 (ה׳תרפ״ד) לרב ניסים ולג'מילה דיין. אביו היה בן למשפחת רבנים מיוחסת שנמנה עם דייני הקהילה ועסק בהוראת תלמידים.

בצעירותו התחנך על ידי אביו ולמד ב"כותאב" שהיה תלמוד תורה קהילתי. בשנת 1934 (ה'תרצ"ד) בהיותו כבן עשר, עלה עם משפחתו לישראל, כאן השתכנה המשפחה בשכונת רחביה שבירושלים, והוא החל ללמוד בתלמוד תורה מקומי, בנוסף לחינוך של אביו.

בהיותו כבן 18, ועם פטירת אביו בשנת 1942 (ה'תש"ב), החל לעבוד כנהג הובלות. לאחר עלילה ומעצר מצד השלטון הבריטי, החליט לפרוש מהעבודה ולהקדיש את חייו ללימוד תורת הקבלה וקיום מצוות. עם התקדמותו בלימוד תורת הקבלה, החל ללמוד יחד עם הרב מרדכי שרעבי ביחידות, והתחבר גם לעולם התיקונים. בהמשך נודע גם כתלמידו של הרב חיים סינואני, ולמד מפיו רבות.

בשנת 1984 קיבל את אישורם של גבאי בית הכנסת "נזר אהרון" בבית וגן לבנות היכל על פי תוכניתו ומכספו, לאחר שיוזמה ראשונה שלו בעניין כשלה, ולאחר שחסך את הסכום במשך כעשור. הוא גייס לשם כך קבלן, וליווה אותו בתהליך הבנייה מקרוב.

ביום שישי ה-28 ביוני 1985 (ט' בתמוז ה'תשמ"ה), כשבועיים לאחר שלקה בליבו ואושפז בבית חולים, הוא לקה בליבו בשנית בעת ששהה בביתו. הוא נפל על רצפת החדר, ותלמידו שהגיע לבקרו זמן קצר לאחר מכן, מצא אותו כשהוא ללא הכרה. רופא שהוזעק למקום הורה לפנותו לבית חולים, שם נקבע מותו.

עם היוודע הבשורה, ערכו לו תלמידיו לוויה מזורזת טרם כניסת השבת, והוא נטמן בהר המנוחות שבירושלים.

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך חייו דאג להסתיר מעיני הציבור את עיסוקו בלימוד תורת הקבלה, וחי את חייו בסתר ובצנעה. הוא נהג ללבוש בגדים פשוטים הרחוקים במראם מלבושם של רבנים. למשך תקופות ממושכות היה נעדר מירושלים להתבודד על קבריהם של תנאים ואמוראים בגליל ובשאר רחבי הארץ, שם נהג לעשות תיקונים ולקרוא תפילות שונות.

במיוחד נהג לפקוד את קברו של שמואל הנביא בירושלים, מדי יום, יחד עם קבוצות אברכים שארגן. מקומות נוספים אותם נהג לפקוד הם הכותל המערבי, קברו של שמעון הצדיקהר הזיתים ועוד. בזכות תפילותיו ותיקוניו במקומות אלו, הוא נחשב לבעל מופת בקרב תלמידיו.

מלאכת איתור מספר קברי צדיקים בצפון הארץ מיוחסת לו, והוא נהג מדי קיץ לצבוע ולסייד את מצבות הקברים שמצא. בין היתר נהג לחלק צדקה בסתר למשפחות שהיו במצוקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם לוי, עוד יוסף חי, עובדות הנהגות ומעשים, ירושלים, ה׳תשמ״ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]