יופ וסטרוויל
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
25 בינואר 1899 זוטפן, הולנד  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
11 באוגוסט 1944 (בגיל 45) פיכט, הולנד |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| מקצוע |
לוחם מחתרת, principal |
| בן או בת זוג |
וילי וסטרוויל |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (26 בנובמבר 1963) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | יופ וסטרוויל |
  | |
יוהאן חרארד "יופ" וסטרוויל (בהולנדית: Johan Gerard "Joop" Westerweel; 25 בינואר 1899 – 11 באוגוסט 1944) היה איש חינוך הולנדי, פציפיסט ופעיל המחתרת ההולנדית האנטי-נאצית המחתרת החלוצית בהולנד - קבוצת וסטרוויל, שלאחר מותו הוכר כחסיד אומות העולם.
וסטרוויל הנוצרי, שמבית ספרו הדמוקרטי בבילטהובן דאג לשלומם של בני נוער פליטים מגרמניה הנאצית בשנות השלישים, ייסד קבוצת מחתרת "חלוצי-ציוני" בזמן כיבוש הולנד, בה חבריה היהודיים והלא-יהודיים הסתירו והבריחו יהודים מעבר לגבולות הולנד בדרכם לארץ ישראל. הקבוצה כונתה על שמו לאחר רציחתו בידי הגסטפו.
גם כשהיה בכלא הנאצי המשיך לשמור על קשר עם חברי המחתרת וערב הוצאתו להורג הוא כתב ושלח למחתרת את השיר "ערב בכלא" בהולנדית (תרגום לעברית: יעקב אורלנד):
"שעת הרהורים חרישית שעת דמדומים ומצור.
זוהר קורן מתוכי ושוטף את כולי באור.
כלא! כתלים ארבעה! מנעול והפתח סתום!
מאוחר! מאוחר כבר מאוד! והאושר הדולק עמום.
הנה הם! הינם כל רעיי! לצידי הם עומדים בשורה.
ביחד צעדנו מול צר את הדרך הזאת הישרה.
אחת לי עכשיו היינו הך אם אמות או אוסיפה לחיות,
האור הגדול בי נפקח ועשרתי, עשרתי מאוד!
שעת הרהורים חרישית וילה ארוך ומאפיל.
הזוהר אשר בתוכי שטוף שטפני כליל!"
השיר הולחן והוקלט בשנת 2007 על ידי הזמר והמלחין עמוס חרותי אשר סבתו עדנה חרותי ז"ל הייתה בין אלו שניצלו בזכות יופ:
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-25 בינואר 1899 בעיר ההולנדית זוטפן בשם יוהאן חרארד וסטרוויל והיה אחד מארבעת הילדים של משפחה דתית. הוריו היו חסידי כת דתית קטנה ששאבה השראה מהתנ"ך ומהברית החדשה. כת זו דגלה בקיום של אורח חיים פוריטני. אביו של יופ שהיה קנאי בדתו הקדיש את כל זמנו למען הקהילה, מה שגרם להזנחת עסקי המשפחה לה היה בית דפוס קטן ולשקיעה בחיי עוני. כבר בהיותו ילד בלט אופיו המרדני של יופ שהתקומם נגד כפייה זו וכנגד הזנחת חיי המשפחה.
יופ נטש את הסמינר הדתי אליו נשלח על ידי הוריו לפני תום הלימודים והוסמך להוראה. בהיותו בן עשרים נישא לראשונה אך הנישואין לא עלו יפה. לאחר מכן נסע לאינדונזיה שהייתה מושבה הולנדית שם קיבל צו גיוס לצבא אך סרב בשל השקפת עולמו הפציפיסטית, נאסר וגורש. פעילות כנגד חוקים שלא היו לפי רוחו המשיכה גם בהולנד שם סירב לשאת תעודת זהות.
בשובו לאמסטרדם הקדיש את מרצו לעבודתו החינוכית, תוך יישום שיטות לימוד מתקדמות כשיטת מונטסורי. בשנת 1932 הצטרף לבית הספר וורקפלץ יחד עם אשתו השנייה וילי. לפני שהגיעו לשם הוחרם כל רכושם מאחר שיופ סירב לשלם מיסים. שכרם היו הארוחות שהיו סועדים עם מנהל בית הספר קייס בוקה [Kees Boeke] הקוויקר. יופ לימד בבית הספר ספרות, מתמטיקה וביולוגיה.
פעולות ההצלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השקפת עולמו של יופ וסטרוויל עמדה בסתירה גמורה לפעולות הנאצים בגרמניה. פעילותו למען הפליטים וצירופם לבית הספר הייתה חלק מההתנהגות הטבעית כך גם התגייסותו למען הסתרתם והעברתם של חניכי קבוצת לוסטרכט מהולנד לספרד.
פעם אחר פעם ניצל יופ ממאסר, אך הוא לא הפסיק את פעולתו גם לאחר מאסרה של ויל אשתו. אז כבר התחקו הנאצים אחר חברי קבוצת וסטרוויל. יופ סייע בהצלתם של מעל 300 נערים ונערות. חלקם הוסתרו באוטרכט על יד חסידת אומות העולם הטי פאוטה.
לכידתו וההוצאה להורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]יופ נעצר ב-11 במרץ 1944 תוך כדי ניסיון להבריח שתי אחיות יהודיות מקבוצת לוסטרכט את הגבול ליד העיר איינדהובן. מקום זה היה ידוע כמסוכן ביותר עקב תנאי הטופוגרפיה: השטח אפשר לשוטרי הגבול להיות בלתי נראים. כך החלו חמישה חודשים של עינויים וסבל נוראי בשעה שנחקר כדי שיסגיר את שותפיו. יש לציין כי מאחר שהאיש שאת זהותו הבדויה לקח לעצמו היה מבוקש על ידי הגרמנים על עבירות של חבלה ורצח, נאלץ לגלות את זהותו האמיתית. באותו זמן של תנאים וסבל בלתי אנושיים המשיך לעודד את חבריו לדרך. כשהוא מודע לאפשרות שירצח בידי הגרמנים חשב על אפשרויות בריחה אך מזלו בגד בו. בתאריך 11 באוגוסט 1944 הוצא יופ וסטרוויל להורג יחד עם שלושה אחרים כנקמה על התנקשות באיש אס אס. בן ארבעים וחמש היה במותו.
מתוך דברים שנשא בפני הקבוצה הראשונה שהוברחה לספרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתם עומדים על סף השחרור, בקרוב תגיעו לארץ החרות ותתגשם שאיפתכם לבנות את ארץ ישראל כמולדת לכל יהודי העולם. אני מאחל לאיש ואיש מכם אושר והצלחה. אך אל לכם לשכוח את חבריכם שנפלו בדרך ובקרבן חייהם סללו לכם את הדרך לחרות. זכרו את שושו וקורט הנימאן וכל החברים שנתנו נפשם על הצלת חבריהם. זכרו את סבל העולם ובנו את ארצכם כך שתהיה לכל היושב בה מקור של חופש וזכות קיום ולא תדעו עוד מלחמה. לכולכם אני מאחל מעבר מוצלח לחיי חרות ואושר.
הנצחת יופ וסטרוויל בישראל ובהולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 1947 הוחל בנטיעת יער על שם יופ וסטרוויל בין קיבוץ דליה לקיבוץ גלעד[1][2]. במקום - חניון לפיקניק וטבלות הנצחה ליופ וסטרוויל ולשאר חברי המחתרת ההולנדית שנספו במלחמת העולם השנייה. באמסטרדם פועל בית ספר יסודי הקרוי על שמו[3]. המלחין דדי צור כתב יצירה סימפונית לזכרו[4].
מרתה, בתו של וסטרוויל, הגיעה לישראל, נישאה לישראלי וקבעה את חייה בישראל[5]. היא הקימה משפחה ולה שלוש בנות ושישה נכדים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף מכמן, יופ וסטרוויל, האנציקלופדיה של השואה, כרך ב', עמ' 429
- ברכה חבס, אורו הגנוז/ חייו ומותו של יופ וסטרוויל, הוצאת הקיבוץ המאוחד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהאן (יופ) חרארד ווילהלמינה דורה וסטרויל, באתר יד ושם
- אתר המחתרת החלוצית בהולנד וקבוצת וסטרוויל
- תמונה קבוצתית ושמות נערים שווסטרוויל ואחרים פעלו להצלת רובם, תצלומי תצוגה באתר יד ושם
- התמונה הקבוצתית מוגדלת, תצלומי תצוגה באתר יד ושם
יוהן גרהרד וסטרויל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לזכר יופ וסטרוויל, דבר, 27 במרץ 1947
- ^ יער לזכר גבור המחתרת ההולנדית, הַבֹּקֶר, 27 בפברואר 1947
- ^ אתר בית ספר יסודי יופ וסטרוויל באמסטרדם
- ^ חגי חיטרון, קונצרטים, באתר הארץ, 6 בינואר 2010
- ^ עופר אדרת, יהונתן ליס, טקסים ועצרות בארץ ובעולם לציון יום השואה, באתר הארץ, 8 באפריל 2013
| בקרת זהויות |
|
|---|