יחסי ברזיל – מזרח טימור
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| יחסי ברזיל – מזרח טימור | |
|---|---|
|
|
| |
| ברזיל | מזרח טימור |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 8,515,770 | 14,874 |
| אוכלוסייה | |
| 217,335,192 | 1,375,026 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,920,096 | 3,163 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,835 | 2,301 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
יחסי ברזיל–מזרח טימור הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה הפדרלית של ברזיל לרפובליקה הדמוקרטית של מזרח טימור. לברזיל יש שגרירות בדילי ולמזרח טימור יש שגרירות בברזיליה, שהיא השגרירות היחידה שלה באמריקה הדרומית. שתי המדינות חברות בקהילת המדינות הדוברות פורטוגזית. בשל ההיסטוריה המשותפת שלהם כמושבות פורטוגזיות, לברזיל ומזרח טימור היו יחסים רשמיים עוד לפני שטימור הפכה למדינה עצמאית בשנת 2002. ההיבטים הבולטים ביחסים בין המדינות הם תוכניות לבניית יכולות כלכליות המסופקות על ידי ברזיל במזרח טימור כחלק מהשתתפות שתי המדינות בקהילת המדינות הדוברות פורטוגזית. ברזיל תמכה בהתפתחותה של מזרח טימור כדמוקרטיה עצמאית, והשתיים שיתפו פעולה בתוכניות מגוונות כגון תוכניות אימון טכנולוגיות, הדרכה בשפה הפורטוגזית וכדורגל.
קשרים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הפורמליים בין ברזיל למזרח טימור החלו בשנת 1999 לפני שמזרח טימור הפכה לעצמאית כאשר ממשלת ברזיל יצרה מגוון תוכניות לתרומה ולשיקום. לדוגמה, הסוכנות לשיתוף פעולה ברזילאי תוכניות לבניית יכולות כלכליות, לרבות הכשרת מחלקות לתשתיות, שיפור יכולותיהם של סניגורי טימור, תובעים ושופטים על מנת לחזק את היכולות והיעילות של הרשות השיפוטית.
ברזיל קיימה גם אינטראקציה עם מזרח טימור באמצעות ארגונים ששניהם חברים בהם, כגון האו"ם. למעשה, מאז 1999 השתתפה ברזיל בחמש משימות שמירה על שלום במזרח טימור. מעורבותה של ברזיל במשימות אלה עולה בקנה אחד עם תרומתה להתערבויות במדינות דוברות פורטוגזית, כמו מוזמביק ואנגולה. הגדלת חלקה של המדינה בעצמאות מזרח טימור אפשרה לברזיל "להפגין באופן פעיל את מדיניות החוץ העצמאית שלה, את מחויבותה להגדרה עצמית והרחבת הקשרים הכלכליים עם הדרום הגלובלי".
מזרח טימור ארחה נשיאים ברזילאים פעמיים, פעם אחת לפני הקמת המדינה העצמאית ופעם לאחר מכן. הנשיא לשעבר פרננדו אנריקה קרדוזו ביקר במדינה בתחילת 2001 כדי להפגין את מחויבותה של ברזיל "למאמצים לבניית מזרח טימור לדמוקרטית ויציבה". במהלך ביקור זה, קרדוזו הניח את היסודות למספר יוזמות שיתוף פעולה וסיוע.
בשנת 2008 קרו כמה אירועים משמעותיים. בינואר ביקר בפעם הראשונה נשיא טימור לשעבר ז'וזה רמוס הורטה בברזיל, ורוח האירוע אישרה מחדש את חשיבות שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. כמה הסכמים דו-צדדיים נערכו, כולל הרחבת תוכנית חילופי מורים ברזילאים למזרח טימור והתחייבות להכשיר מאמני כדורגל במזרח טימור. גם במהלך ביקור זה הכריז רמוס הורטה על הקמת שגרירות בברזיליה.
זמן קצר לאחר חזרתו של רמוס הורטה למזרח טימור, בוצעו ניסיונות התנקשות עליו ועל ראש הממשלה, שננה גוסמאו, על ידי חיילים עריקים במה שכמה כינו ניסיון הפיכה. ניסיון ההתנקשות על בחייו של רמוס הורטה בפברואר עורר תגובה ציבורית על הבמה הבינלאומית מברזיל. ממשלת ברזיל, המומה ודואגת לביטחון המדינה החדשה, "גינתה בתוקף את הפיגועים" ודחתה את "כל סוגי האלימות כשיטה ליישוב חילוקי דעות פוליטיים". באותה תקופה פעלו ברזיל ומזרח טימור יותר על מעשרה תוכניות שיתופיות. רמוס הורטה התאושש תוך מספר שבועות וחזר לתפקידו.
מספר חודשים לאחר מכן, ביולי 2008, ביקר נשיא ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה במזרח טימור. במהלך טיול זה, לולה אמר כי "הקשרים בין ברזיל למזרח טימור הם חזקים ומשקפים תחושה עמוקה של חברות וסולידריות, כמו גם מורשת משותפת" בנוסף לחתימה על שישה הסכמים וביקור ראשון של ראש מדינה לאחר הפיגועים, הוא ייצג חשיבות סמלית בנוסף לאישוש תוכניות שיתוף פעולה בנושא "חקלאות, דיג וממשל שיפוטי".
קשרים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכניות תמיכה אלו התמקדו בעיקר בפיתוח כלכלי (ראה להלן) וסיוע בתשתיות, כגון הכשרת מהנדסים אזרחיים ופיתוח מערכת החשמל. לדוגמה, פרויקט אחד הקים מרכז לשיפור ההון האנושי במקצועות טכניים ועד סוף 2011 הכשיר 2,200 אנשי מקצוע בענפים הנ"ל. עם זאת, התחייבות משמעותית בין שתי המדינות הייתה התוכנית לשיתוף פעולה טכני בברזיל (Programa de Cooperação Técnica Brasil), הכוללת 8 מיליון דולר שהושקעו בתוכניות הכשרה בעשרה תחומים: עבודה, צדק, ביטחון לאומי, תרבות, חקלאות, חינוך, ממשל, ספורט, איכות הסביבה ובריאות. דוגמאות לכמה מתוכניות אלה בחינוך הן:
- פרופסות: מטרתו להבטיח שלמורים יהיו חומרי הוראה מספקים בפורטוגזית.
- אליפיות: מציעה משאבים וחינוך למורים לשפות פורטוגזית.
- פג-אנטל: תוכנית לתארים מתקדמים למהל וניהול בחינוך לעקרונות ותארים אחרים לתואר שני בחינוך.
- פרופפ (PROFEP): הכשרת מורים בתיכון ללא רישיון לשיפור איכות ההוראה ושיטות העבודה.
תוכניות אלה ואחרות נמשכות, ומיועדות להמשך בעתיד הנראה לעין, עם פוטנציאל לפרויקטים נוספים המתמקדים במערכת המשפט, החינוך, החקלאות ואחרים.
עם זאת, הסחר בין שתי המדינות נמוך יחסית. רק 0.39% מהיבוא של מזרח טימור מגיע מברזיל והיא לא מייצאת כמעט דבר לברזיל. יתר על כן, הייצוא וייבוא של ברזיל ממזרח טימור נמוך עד כדי רישום של 0% מחו"ל.
יחסי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפה הפורטוגזית המשותפת הייתה קשר חשוב בין שתי המדינות הללו. כפי שצוין לעיל, ממשלת ברזיל הנחתה תוכניות הכשרה של מורים לשפה הפורטוגזית לעבודה עם מורים בפורטוגזית במזרח טימור. המחויבות של ברזיל לתוכנית זו הופיעה מספר פעמים ביחסים בין מדינות אלה.
בשל ההיסטוריה המשותפת שלהן כמושבות פורטוגזיות, הן ברזיל והן מזרח טימור הן מדינות חברות בקהילת המדינות הדוברות פורטוגזית. CPLP לא רק פועל כקשר תרבותי, אלא גם כגוש פוליטי לשיתוף פעולה פוליטי עם המטרות הכלליות הבאות: תיאום פוליטי ודיפלומטי, כלומר חיזוק נוכחותו על הבמה הבינלאומית; שיתוף פעולה במגוון תחומי ממשל; יצירת פרויקט לקידום התפשטות השפה הפורטוגזית. לדוגמה, הפסגה העשירית של ראשי מדינות וממשל בקהילת המדינות הדוברות בפורטוגל התקיימה ביולי 2014 בדילי, מזרח טימור. מדיניות המפתח שנבעה מפסגה זו כללה השקת "Juntas Contra A Fome" (ביחד נגד רעב) והצטרפותה של גינאה המשוונית לארגון.
הערה מעניינת היא מעורבותו של דיפלומט שנולד בברזיל, סרז'יו ויירה דה מלו במהלך הקמת מזרח טימור כמדינה עצמאית. כנציגו המיוחד של המזכיר הכללי בפיקוח על המעבר לשלום, בילה ויירה דה מלו שלוש שנים בפיקוח על המאמץ המוצלח לבניית המסגרת המוסדית של המדינה. הפרלמנט של מזרח טימור אף הקים פרס לזכויות האדם על שמו.
