יחסי מזרח טימור – סין
| יחסי מזרח טימור – סין | |
|---|---|
|
|
| |
| מזרח טימור | סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 14,874 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 1,375,026 | 1,425,300,174 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,163 | 17,963,171 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,301 | 12,603 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה עממית |
יחסי מזרח טימור–סין הם יחסי החוץ בין מזרח טימור והרפובליקה העממית של סין.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בעקבות עצמאותה של מזרח טימור ב-20 במאי 2002.[1] עם זאת, סין הקימה נציגות בדילי בשנת 2000, כשהייתה עדיין תחת ממשל האו"ם.[2]
מאז עצמאותה של מזרח טימור, סין שילמה עבור בניית הארמון הנשיאותי בדילי, כמו גם משרד החוץ ומטה המגורים של צבא מזרח טימור.[3]
בשנת 2003, בייג'ינג חתמה על הסכם עם קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית, שמזרח טימור חברה בה, להגברת המסחר והפיתוח הכלכלי בין המדינות.[4] בשנת 2006, הנשיא שננה גוסמאו כינה את סין "ידידה מהימנה" והתחייב בשם מזרח טימור למדיניות סין אחת"[5]
ב-2014, פרסמו שתי המדינות הודעה משותפת המאשרת כי מזרח טימור הכירה בממשלת הרפובליקה העממית של סין כ"הממשלה החוקית היחידה המייצגת את סין כולה", כי טאיוואן היא "חלק בלתי מנוכר מהשטח הסיני", וכן כי מזרח טימור לא תקים "כל צורה של קשר רשמי או תנהל כל צורה של מגעים רשמיים" עם טאיוואן.[6]
כאשר מזרח טימור הייתה תחת שלטון פורטוגזי, לטאיוואן, כ"הרפובליקה של סין", הייתה קונסוליה בדילי.[7] עם זאת, כאשר חזית פרטילין הכריזה באופן חד צדדי על עצמאות השטח כרפובליקה הדמוקרטית של מזרח טימור, ב-28 בנובמבר 1975, הרפובליקה העממית של סין הייתה אחת המדינות הבודדות בעולם שהכירו במדינה החדשה.[8]
לאחר הפלישה האינדונזית ב-7 בדצמבר 1975, סין, כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, תמכה בהחלטה 384 של מועצת הביטחון של האו"ם המצרה על הפלישה, תוך שמירה על זכות השטח להגדרה עצמית וקריאה לאינדונזיה לסגת.[9]
ישנו גם שיתוף פעולה צבאי מוגבר בין שתי המדינות, עם רכישת שתי ספינות סיור מסוג שאנגחאי ב-2008 מחברה סינית.[3][10] סירות אלו היו אמורות להיות בתחילה מאוישות על ידי מלחים סינים, בעוד הסינים אימנו את הטימוראים לשמור על חופיהם.[10] בנוסף, סין חתמה על חוזה המעניק 9 מיליון דולר לבניית מפקדה חדשה לצבא במזרח טימור.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ China, East Timor Establish Diplomatic Relations, Xinhua News Agency, 19 May 2002
- ^ ASEAN and the Rise of China, Ian Storey, Routledge, 2013, page 277
- ^ 1 2 3 "China, East Timor Strengthen Military Ties, Sara Everingham, ABC News, Australian Broadcasting Corporation, 24 August 2010
- ^ Talking Portuguese: China and East Timor (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine), Michael Leach, Arena, December–January 2007/08
- ^ "China and East Timor: Good, but Not Best Friends" (אורכב 23.09.2015 בארכיון Wayback Machine), Ian Storey, Association for Asia Research, 15 August 2006
- ^ Joint Statement between the People's Republic of China and The Democratic Republic of Timor-Leste on Establishing Comprehensive Partnership of Good-neighbourly Friendship, Mutual Trust and Mutual Benefit, Minister of State and of the Presidency of the Council of Ministers and Official Spokesperson for the Government of Timor-Leste, April 14, 2014
- ^ Taiwan Trade Directory, Importers & Exporters Association of Taipei, 1975, page C-6
- ^ The Far East and Australasia 2003, Europa Publications, page 428
- ^ United Nations Security Council Resolution 384
- ^ 1 2 Relations Strained as East Timor Buys Chinese Navy Boats, Sydney Morning Herald, Lindsay Murdoch, 7 June 2010
