קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קהילת המדינות הדוברות פורטוגזיתפורטוגזית - "Comunidade dos Países de Língua Portuguesa" ובראשי תיבות CPLP), היא פורום רב לאומי לשיתוף פעולה וידידות בין מדינות דוברות פורטוגזית ברחבי העולם (מדינות לוזופוניות - שתרבותן מבוססת על מורשת האימפריה של פורטוגל, ללא תלות במוצא אתני או במיקום גאוגרפי. המונח שאוב משם הפרובינקיה הרומאית "לוסיטניה" ששטחה חפף לשטח פורטוגל של ימינו).

הקמת הפורום והמדינות החברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-CPLP הוקם בשנת 1996 והצטרפו אליו שבע מדינות - אנגולה, ברזיל, קייפ ורדה, גינאה ביסאו, מוזמביק, פורטוגל וסאו טומה ופרינסיפה. לאחר שקיבלה מזרח טימור את עצמאותה, הצטרפה אף היא, בשנת 2002. ברזיל, מזרח טימור, וחמש המדינות האפריקניות הן כולן מושבות לשעבר של פורטוגל.

ה-CPLP הוא גוש מדינות המצוי בהקמה, ושמונה החברות יודעות מעט מאוד על שאר חברותיהן לגוש. אחד מהמאפיינים הייחודיים של הגוש הוא שהחברות בו שותפות בלשון ובתרבות, היוצרות גשר בין יבשות.

ב-2005, בפגישה בלואנדה, שרי התרבות של שמונה המדינות הכריזו על ה-5 במאי כיום התרבות הלוזופונית (Dia da Cultura Lusófona).

החברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הארצות הדוברות פורטוגזית

המשקיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבות ה-CPLP[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות דוברות הפורטוגזית מתגוררים 223 מיליון בני אדם, והן מפוזרות על פני כדור הארץ, אך תרבותן קרובה, וההיסטוריה שלהן משותפת. אומות ה-CPLP הינן בעלות שטח משותף של - 10,742,000 קמ"ר, שטח הגדול, לדוגמה, משטחה של קנדה.

מאז שנוצרה, סייעה קהילת ה-CPLP לפתור בעיות בסאו תומא ופרינסיפה, ובגיניאה ביסאו, בשל הפיכות במדינות אלו. פתרון בעיות אלו סייע לשתי המדינות ברפורמות כלכליות ודמוקרטיות.

מנהיגי CPLP מאמינים שהשכנת שלום באנגולה ובמוזמביק, כמו גם עצמאותה של מזרח טימור יסייע לחיזוק הקשרים בין המדינות, ולפיתוח הגוש כולו.

מערכת ה-CPLP[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכירות הארגון אחראית לייזום ויישום פרויקטים ויוזמות. המזכירות ממוקמת בליסבון. המזכירות נבחרת לתקופה של שנתיים, ויכולה להיבחר מחדש רק פעם אחת.

קווי הפעולה וסדרי העדיפויות של הארגון נקבעות על ידי פגישה דו שנתית של ראשי המדינות החברות, ותוכנית הפעולה הנקבעת מאושרת על ידי פגישה שנתית של שרי החוץ של מדינות הארגון.

ישנה גם פגישה חודשית של "ועדת ההיגוי הקבועה" העוקבת אחרי היוזמות והפרויקטים העומדים על הפרק.

הארגון ממומן ברובו על ידי המדינות החברות בו.

בעבר היה דגל הארגון מעין עיגול המוקף בשבע כנפיים. כיום יש לעיגול שמונה כנפיים, לציון הצטרפותה של מזרח טימור.

היוזמות העיקריות של הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוכנית לסיוע במלחמה באיידס, מיועדת במיוחד לסייע לחמש החברות האפריקניות.
  • המרכז לשפות הרשמיות של מזרח טימור.
  • מפקד דוברי השפה הפורטוגזית.
  • בית ספר ואוניברסיטה דיגיטליים.
  • פרויקט חירום לסיוע בבניית מוסדות בגיניאה ביסאו.
  • בנייה מחדש של מוסדות המינהל הציבורי והמשפט במזרח טימור.
  • מלחמה ברעב ובעוני.

תנועה חופשית של אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה המדינות החברות חתמו על הסכמים לאפשר תנועה חופשית של אזרחיהן בין מדינות הגוש, לרבות ויזות לכניסות מרובות של אנשי עסקים ונוסעים אחרים, מתן עדיפות מנהלית לבקשות לכניסה, והזכות לטיפול רפואי ואישורי שהייה לכל אזרחי מדינות CPLP בכל מדינה חברה אחרת.

הצעה ליצירת אזרחות משותפת לא עלתה יפה בשל התנגדותן של אנגולה ומוזמביק. ההסכם, שהינו כבר בתוקף בין ברזיל ופורטוגל, יאפשר זכויות פוליטיות וזכויות אזרח שוות לכל אזרחי מדינות CPLP. עם זאת, אחד המכשולים העיקריים לתוכנית זו הוא חשש להגירה המונית לפורטוגל, שהינה מדינה החברה באיחוד האירופי. תנועה חופשית בין המדינות החברות תסכן את מעמדה של פורטוגל ואת חובותיה כלפי האיחוד. בתחילת שנות ה-90, הייתה הגירה משמעותית מברזיל לפורטוגל אשר הביאה את שאר חברות האיחוד ללחוץ על פורטוגל להדק את הביקורת על ההגירה מברזיל (וזאת בשל העובדה שהגבולות בין מדינות האיחוד עצמן היו באותו הזמן עצמו בהליכי פירוק). הדבר גרם למתחים בין ברזיל ופורטוגל.

ב-2005 פורטוגל יצרה שירותי נמל מיוחדים בנמל התעופה של ליסבון לאזרחי מדינות CPLP, בדומה לאלו הניתנים לחברי האיחוד האירופי. על הקמת מסדרון שירותים זה הוחלט בוועידת CPLP שהתקיימה ביולי 2002 בברזיליה.

מדינות וטריטוריות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מתושבי החבל האוטונומי גליסיה, שבספרד, דרשו ליטול חלק בארגון, בשל העובדה ששפתם, גליסית, קרובה מאוד לפורטוגזית.

עם יצירת הארגון ביקשה גיניאה המשוונית לקבל מעמד של משקיפה, בשל העובדה שכמה מחוזות במדינה זו דוברות שפה קריאולית המבוססת על הספרדית, ומקיימות קשרים תרבותיים עם סאו תומא ופרינסיפה. בוועידת CPLP ב-2004 הוסכם לקבל מדינה זו כמשקיפה. לאחרונה הביעה מרוקו עניין בקבלת מעמד משקיפה.

ה"Instituto Internacional de Macau" (המכון הבינלאומי של מקאו) הינו אף הוא בעל מעמד משקיף, ומטרתו לקרב את צעירי מקאו לתרבות המשותפת לחברי CPLP, ולקיים זהות נפרדת מן הזהות הסינית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]