יחסי דנמרק – ניו זילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי דנמרקניו זילנד
דנמרקדנמרק ניו זילנדניו זילנד
דנמרק ניו זילנד
שטחקילומטר רבוע)
43,094 268,838
אוכלוסייה
5,932,546 5,259,497
תמ"ג (במיליוני דולרים)
395,404 247,234
תמ"ג לנפש (בדולרים)
66,650 47,007
משטר
מונרכיה חוקתית מונרכיה חוקתית

יחסי דנמרק-ניו זילנד הם היחסים הדיפלומטיים שבין דנמרק לבין ניו זילנד. דנמרק מיוצגת בניו זילנד באמצעות שגרירותה בקנברה וקונסוליות כבוד באוקלנד בעוד שניו זילנד מיוצגת בדנמרק דרך שגרירותה בהאג וקונסוליה מכובדת בקופנהגן.[1]

ממשלת ניו זילנד מתארת את היחסים בין שתי המדינות כיחסים טובים. שתי המדינות הן חברות מלאות בארגון של שיתוף הפעולה הכלכלי.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע המאה ה-19, חיה קהילה דנית קטנה בניו זילנד, צאצאיה של קבוצה זו נשארו בניו זילנד על מנת להקים יישובים כגון דנבירקה ונורסווד. ראש ממשלת דנמרק לשעבר, כומר דתי בכיר בדנמרק, ראש הממשלה הדני והבישוף דיטלב גוטרהד מונרד, התיישבו ליד פלמרסטון בצפון בשנות ה-60 של המאה ה-19, והקימו את מפעל החלב הראשון באזור. מונרד חזר לדנמרק לאחר שהות של שלוש שנים באזור, אך בני משפחתו נשארו בניו זילנד.[2] הוא הותיר אחריו את אוסף האמנות שלו, שכיום נמצא במוזאון טא פפה טונגאריווה בניו זילנד.[3]

ב-1946 חתמו שתי המדינות על הסכם החלפת שטרות ורכוש שנערך במלחמת העולם השנייה. בשנת 2016, קראן פולאר מונה על ידי מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק כקונסול כללי של דנמרק לניו זילנד.[4]

סחורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנמרק וניו זילנד היו המתחרים העיקריים בשוק מוצרי המזון הבריטי מאז תחילת המאה ה-20. הרצון של דנמרק לגישה לשוק החלב בבריטניה השפיע על המשא ומתן על הצטרפותה של בריטניה לקהילה הכלכלית האירופית בשנות השבעים, ובכך השפיע בצורה משמעותית על כלכלת ניו זילנד בשנים שלאחר מכן.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Danish Consul General born, raised in Timaru, Stuff (באנגלית)
  2. ^ 1 2 New Zealand Ministry of Foreign Affairs and Trade, The Ministry of Foreign Affairs and Trade acts in the world to make New Zealanders safer and more prosperous, New Zealand Ministry of Foreign Affairs and Trade (באנגלית)
  3. ^ מקור
  4. ^ United Nations - Office of Legal Affairs, untreaty.un.org(הקישור אינו פעיל)
  5. ^ מקור