יחסי הונג קונג – פקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הונג קונגפקיסטן
הונג קונגהונג קונג פקיסטןפקיסטן
הונג קונג פקיסטן
שטחקילומטר רבוע)
1,108 796,095
אוכלוסייה
7,495,429 244,010,540
תמ"ג (במיליוני דולרים)
359,839 376,533
תמ"ג לנפש (בדולרים)
48,008 1,543
משטר
אזור מנהלי מיוחד ברפובליקה העממית של סין רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי הונג קונג-פקיסטן הם יחסי החוץ שבין האזור המנהלי המיוחד ברפובליקה העממית של סין, הונג קונג לבין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן. שתי המדינות היו בעבר מושבות בריטיות - פקיסטן זכתה בעצמאותה מבריטניה ב-1947 ואילו הונג קונג זכתה בעצמאותה ב-1997. פקיסטן מחזיקה קונסוליה כללית בהונג קונג[1], בעוד שלהונג קונג אין ייצוג בפקיסטן.

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, פקיסטנים רבים היגרו להונג קונג, רבים מהם עבדו בתחום השייט והספנות. לפני 1947, בעוד שפקיסטן הייתה חלק מהודו הבריטית, היגרו הפקיסטנים להונג קונג הבריטית תחת הזהות של ההודים הבריטים.[2] כיום, צאצאי הפקיסטנים מהווים 0.2% מכלל אוכלוסיית הונג קונג, אשר דתם העיקרית היא האסלאם.[3] קהילות פקיסטניות (למשל, האיגוד הפקיסטני של הונג קונג) נוסדו על משל לשפר את היחסים החברותיים בין המדינות והעמים.[4]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, הונג קונג ייצאה לפקיסטן סחורה בשווי 161 מיליון דולר אמריקאי (1,232 מיליון דולר הונג קונגי) בעוד שפקיסטן ייצאה להונג קונג סחורה בשווי 374 מיליון דולר אמריקאי (2,917 מיליון דולר הונג קונגי). הונג קונג מייצאת לפקיסטן בעיקר טלפונים (24%) וציוד שידור (5.2%).[5] לעומתה, פקיסטן מייצאת בעיקר חוטי כותנה טהורים (36%) ועור בקר וסוסים (20%).[6]

יחסים אסטרטגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקיסטן הייתה מהמדינות הראשונות שכוננו יחסים דיפלומטים רשמיים עם הרפובליקה העממית של סין. היחסים בין סין לפקיסטן נחשבים ליחסים דיפלומטיים חשובים וקרובים ביותר. עקב הקשרים ההדוקים בין הונג קונג לסין מאז 1997, יחסי הונג קונג-פקיסטן נעשים חזקים עם השנים. ממשלת הונג קונג התחייבה להרחיב את היקף תוכנית המלגות ותקצה 200 דולר לתמיכה במגזר השירותים המקצועיים בפקיסטן.[7]

להונג קונג יש נוכחות בפיתוח התוכניות האסטרטגיות בכלכלת פקיסטן. ראש ממשלת פקיסטן, מוחמד נוואז שריף, ביקר בהונג קונג ב-16 במאי 2017, שם נפגש עם ראש הרשות המבצעת של הונג קונג, ליונג צ'ון יינג.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Consulate general of pakistan in hong kong, hong kong, Embassypages.Com (באנגלית)
  2. ^ History of Muslim in Hong Kong, www.islam.org.hk
  3. ^ 聯合國民, www.com.cuhk.edu.hk
  4. ^ The Pakistan Association of Hong Kong - Home, www.pakassociation.com.hk (ארכיון)
  5. ^ Products that Hong Kong exports to Pakistan (2014), The Observatory of Economic Complexity (באנגלית) (ארכיון)
  6. ^ Products that Hong Kong imports from Pakistan (2014), The Observatory of Economic Complexity (באנגלית) (ארכיון)
  7. ^ 2016 Policy Address, www.policyaddress.gov.hk (באנגלית)
  8. ^ Pakistani PM to visit HK, Hong Kong's Information Services Department (באנגלית)