הונג קונג הבריטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הונג קונג הבריטית
英屬香港
Flag of Hong Kong (1959–1997).svgCoat of arms of Hong Kong (1959–1997).svg
CIA-HongKong.jpg
המנון לאומי אלוהים נצור את המלכה
ממשל
ראש הרשות המבצעת מושל הונג קונג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה נפוצה אנגלית, סינית
עיר בירה ויקטוריה (דה פקטו)
רשות מחוקקת Legislative Council of Hong Kong (before 1997) עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת Supreme Court עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה  
מלחמת האופיום הראשונה 29 באוגוסט 1842
פירוק  
העברת השלטון לידי סין 30 ביוני 1997
ישות יורשת

הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין

שטח בעבר 1848 — 80.4
1901 — 1,042 קמ"ר
אוכלוסייה בעבר 6,217,556 (נכון ל-1996 - לערך)
דמוגרפיה
דת הדת הסינית העממית, בודהיזם, נצרות
כלכלה
מטבע דולר הונג קונגי (מ-1937)
שונות
סיומת אינטרנט .hk עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הונג קונג הבריטיתסינית מסורתית: 英屬香港) הוא כינוי המתייחס לתקופת השליטה הבריטית על האי הונג קונג משנת 1841 ועד 1941, ומשנת 1945 ועד 1997.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי הונג קונג בשנות ה-30

לאחר תבוסתה של סין (בתקופת שושלת צ'ינג) במלחמת האופיום הראשונה בשנת 1842, אילצה בריטניה את סין לחתום על חוזה נאנקינג, אשר כלל מספר תנאים בנוגע לחידוש תנאי המסחר עם בריטניה. בין סעיפי החוזה נקבע כי בריטניה תקבל לידה את האי הונג קונג לצמיתות. ב-1848 תחומה הטריטוריאלי של בריטנה בהונג קונג הסתכם ב-80.4 קמ"ר, אולם עם השנים נוספו לה טריטוריות נוספות. בעקבות חתימת הסכם בייג'ינג ב-1860 אשר היווה את סיום מלחמת האופיום השנייה, הועברה שליטת אזור קאולון משליטה סינית לשלטון בריטניה בחכירה, ובעקבות חתימת ההסכם על הרחבת שטחי הונג קונג ב-1898, הועברו שטחים סיניים הידועים בכינוים "הטריטוריות החדשות" בחכירה לידי ריבונות בריטית. במהלך מלחמת העולם השנייה בין השנים 19411945 שלטה האימפריה היפנית בהונג קונג, זאת בעקבות ניצחונה של יפן וכניעת הבריטים בקרב הונג קונג.

המהפכה הקומוניסטית בשנת 1949 הביאה להגירה רבה מהרפובליקה העממית של סין להונג קונג. עם זאת היוותה הונג קונג נמל מרכזי לכניסת סחורות לסין, בייחוד לאחר האמברגו שהוטל עליה במהלך מלחמת קוריאה, מה שהוביל את הונג קונג לצמיחה כלכלית פורה.

ב-19 בדצמבר 1984 עת ביקור ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר בבייג'ינג, חתמו שני הצדדים על הסכם ה"הצהרה המשותפת בריטניה-סין", בו ויתרה בריטניה על שליטה במושבה, כשבמרכזה ניצב הרעיון "מדינה אחת, שתי שיטות", החל מתום מועד חכירת הטריטוריות החדשות. סין לעומת זאת, הבטיחה להותיר על כנו את הקפיטליזם בהונג קונג. שטחי הונג קונג הועברו לשליטה סינית כמתוכנן ב-1 ביולי 1997.

הכיבוש היפני (נפילת הונג קונג)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניעת בריטניה בקרב הונג קונג נגד הצבא היפני הקיסרי, נפלה הונג קונג לידי האימפריה היפנית. כיבוש זה נמשך מ-25 בדצמבר 1941 ועד 15 באוגוסט 1945. בפי תושבי הונג קונג כונתה תקופה זו "שלוש שנים ושמונה חודשים". ביום בו תקף צבא יפן את פרל הארבור, הוביל הגנרל היפני טאקאשי סאקאי את חייליו במטרה לתקוף את הונג קונג. ב-25 בדצמבר 1941 חתם ראש הרשות המבצעת של הונג קונג על הסכם כניעה ליפנים. ההסכם נחתם במלון פנינסולה. 9 ימים לאחר הטלת הפצצה על הירושימה, נכנע קיסר יפן והביא לסיומה של מלחמת העולם השנייה. בסוף אוגוסט של אותה שנה השיגו הבריטים שליטה מלאה על הונג קונג והקימו ממשלה חדשה.

צמיחה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שושלת צ'ינג שאפו הבריטים להרחיב ולהעצים את נמל הונג קונג (לימים נמל ויקטוריה) כדי שייהפך לנמל הגדול ביותר במזרח אסיה. כמו כן שאפו הבריטים להרחיב את פעילות הסחר הימי במזרח הרחוק דרך הנמל. עם תום 20 שנות שליטה בריטית בשנת 1861, נקרא הנמל מחדש "נמל ויקטוריה" על שם ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, והוסיפה להרחיב את העיר באי הונג קונג על כל תחומיו. בתחום המשלוח וההגנה על סחורות ימיות, מילא הצי המלכותי הבריטי תפקיד חשוב, כמו כן מילא הצי תפקיד חושב באינטרסים המסחריים של האימפריה, ובזמנו נחשב לצי החזק ביותר. בתום מלחמת העולם השנייה החלו סוחרים ועסקים רבים לנהור להונג קונג, עם נסיקתה של הכלכלה. כלכלת הונג קונג כיום היא יציבה ובמגמת עלייה, בין השאר הודות לסחר והפיתוח התעשייתי של בריטניה.

הוועדה העצמאית נגד שחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-60 ושנות ה-70, חלה עלייה משמעותית בשיעור גידול האוכלוסייה לצד עלייה חדה ופתאומית בכלכלת הונג קונג. עלייה ספונטנית זו הובילה גם לשחיתות רבה. נוכח המציאות חייבת הייתה בריטניה לשמור על סדר חברתי. הוועדה העצמאית נגד שחיתות (ICAC) הוקמה ב-15 בפברואר 1974, במטרה להתמודד בפני תופעת השחיתות בהונג קונג ולאוכפה. בראש הוועדה עומד ראש הרשות המבצעת של הונג קונג. עם הקמתה, אימצה הוועדה "גישה משולשת" כדי להתמודד עם השחיתות בכל אחד מ-3 הרשויות. גישה זו מהווה שיטה מתוחכמת ואסטרטגית ללוחמה בשחיתות ב-3 חזיתות: המחלקה למניעת שחיתות (מניעה), אגף המבצעים (אכיפת החוק) ומחלקת יחסי הציבור (חינוך).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הונג קונג הבריטית בוויקישיתוף