יחסי לוב–קניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי לובקניה
לובלוב קניהקניה
לוב קניה
שטחקילומטר רבוע)
1,759,540 580,367
אוכלוסייה
6,945,193 55,923,017
תמ"ג (במיליוני דולרים)
45,752 113,420
תמ"ג לנפש (בדולרים)
6,588 2,028
משטר
ממשלת מעבר רפובליקה

יחסי לוב–קניה הם היחסים הבילטרליים בין לוב לקניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת נשיאותו של דניאל אראפ מוי, היחסים בין קניה ללוב היו עוינים, ולוב אף סומנה כמדינה הנותנת חסות לטרור. בדצמבר 1987 סגרה קניה את שגרירות לוב בניירובי. לוב הואשמה בהתערבות גסה בענייניה הפנימיים של קניה. מאז מאי 1987 קניה גירשה ממנה שישה דיפלומטים לובים. נטען כי היחסים בין שתי המדינות היו עוינים בעקבות יחסיה הקרובים של קניה עם המערב. מלבד זאת, ממשלת קניה חששה שלוב מנסה לערער את היציבות במדינה.

בתקופת נשיאותו של מוואי קיבאקי, היחסים עם לוב התחממו בהדרגה. היחסים הובילו בסופו של דבר לכך שלוב הפכה לאחת משותפות ה-FDI המובילות של קניה. הנשיא קיבאקי אף ביקר בלוב.

מיד לאחר נפילת שלטונו של מועמר קדאפי, קניה הכירה במועצת המעבר הלאומית כממשלה החדשה של לוב. ראש מועצת המעבר הלאומית אף נפגש עם שר החוץ של קניה בניו יורק בספטמבר 2011.

למרות זאת, ממשלת קניה הודיעה כי סוגרת את שגרירות קניה בטריפולי ביולי 2014,[1] כנראה בעקבות מלחמת האזרחים השנייה בלוב.

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nigel Ash, Kenya closes Tripoli embassy, LibyaHerald, ‏13 ביולי 2014 (באנגלית אמריקאית)