ינשוף (מתקן לבדיקת אלכוהול)
ה"ינשוף" הוא כינויי למכשיר אלקטרוני שמיועד למדוד את כמות אדי האלכוהול שהנבדק נושף מעומק ראותיו אל תוך יחידות המדידה הנמצאות במכשיר. המכשיר מתוכנן לבחון את הדגימות שנשף הנבדק בטכניקות וטכנולוגיות שונות, ולאחר שהתוצאות מעובדות על ידי המכשיר והאלגוריתם שלו, הן מתורגמות לפלט ויזואלי - על גבי צג, וגם לפלט נייר.
ברחבי העולם נמצאים בשימוש מכשירי מדידה כאלה של יצרנים רבים והם נבדלים זה מזה בשיטות המדידה, ובדרך שבה מנסה היצרן להבטיח תוצאה מדויקת ככל הניתן.
בישראל הוכנסו תחילה לשירות מכשירים מתוצרת החברה האנגלית lion שהיו מצוידים מכשיר מדידה פוטואלקטרי. האדים הנשופים התרכזו בתא מדידה. קרן אור באורך גל של .... הייתה משוגרת בתוף התא, וקורא אופטי היה מודד את הקרן בצידו האחר של התא. שיעור האלכוהול מקבע לפי כמות האור שבלעו אדי האלכוהול שבדרך.
החולשה של השיטה היא בעיקר בכך שבטבע יש חומרים נוספים על אלכוהול שיש להם פיק באורך וגובה גל זהה כמו לאלכוהול ונדרשה בדיקה מבדלת. אותו יצרן, וגם יצרנים אחרים הציעו למשתמשים מכשיר שבו יש שני תאי מדידה כשבכל אחד מהם נמדד אורך וגובה גל אחר, שניהם אופייניים לאלכוהול, בהנחה שהתערבות חומר שיש לו שני פיקים זהים כבר נדירה. חולשתה של השיטה היא בעלויות של התכשיר ובתחזוקתו המורכבת והיקרה.
משנת 1998 הוכנס לישראל לשימוש מכשיר מתוצרת החברה הגרמנית Drager שהצליחה להוזיל את המכשיר ולשפר את ביצועיו על ידי שילוב של מכשיר פוטוספקרומטר עם גלאי נוסף, אלקטרוכימי, הלוכד כסמ"ק מהאוויר הנשוף, ויוצר פיצוץ חשמלי בתא, ומגיע לתוצאה על פי מיון ומדידת תוצרי הפיצוץ. מכשירי אלקטרוכימיים משמשים במעבדות והם גדולים ויקרים מאד, וגם מדויקים, והחברה הגרמנית הצליחה לבנות רכיב כזה זעיר ויעיל מספיק וכך זכתה ביתרון על מתחריה בגודל משקל ומחיר. המכשיר שיובא ארצה והיה בשימוש מ-1988 ועד 2018 - 30 שנה Alcotest 7110 IL. סדרת 7110 היא סדרה מודולרית והופצה על ידי היצרן בתצורות שונות והאותיות ILמסמלות את הגרסה המגויירת של המכשיר. המכשירים נבדלים זה מזה ברמת הדיוק שלהם, בדרכי התחזוקה והכיול שלהם, ואפילו ברכיבים ובזיכרון, ואפילו הלגוריתם שלהם שונה ממקום למקום לפי דרישות הלקוח - כך שאין לדבר על "אותו מכשיר" המופעל במדינות רבות.
מאז שנת 2017 הוכנס לשירות משטרת ישראל המכשיר מספר הדגם שלו 9510. אין מידע רב על רכיביו ואין מידע כלל על הלגוריתם שלו. אלו נשמרים בסוד על ידי המשטרה ומשרד התחבורה. מדברים שנאמרו בהרצאות תצוגה של משטרת ישראל בפני פורומים של שופטי תעבורה ניתן להבין שמדובר בעצם באותו מכשיר כמו ה-7110, אמצעי המדידה זהים, ונוספו לו מספר פרמטרים שחסרו בדגם הקודם.
פלט ובו ריכוז האלכוהול (ב-מיקרוגרם אלכוהול, µg/L) בליטר אוויר נשוף של הנבדק. הפלט קביל בבית משפט ויכול לשמש כדי להרשיע אדם בגין נהיגה בשכרות. משטרת ישראל משתמשת בדגם "Drager Alcotest 7110" מתוצרת גרמנית.
מתחילת השימוש במכשיר קמו רבים - נהגים, עורכי דין ומדענים - הטוענים כי המכשיר אינו מדויק ועלול לזהות חומרים אחרים כאלכוהול ובכך לגרום להרשעה של אדם חף מפשע. נכון להיום, המכשיר קביל בבית משפט בישראל, וניתן להרשיע על-פיו אנשים בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
מהלך הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אדם אשר עומד להיבדק לנוח במשך 15 דקות טרם הבדיקה בהן הוא לא ישתה, לא יעשן ולא יקיא. בנוסף, טרם הבדיקה, מחוממים כל חלקי המכשיר אשר באים במגע עם האוויר הנשוף כדי למנוע עיבוי. על המכשיר להיות מכויל על ידי המפעיל כל 24 שעות כדי שהתוצאה תהיה קבילה בבית משפט והבדיקה צריכה להיערך במקום נטול אדי אלכוהול ונטול עשן סיגריות.
לאחר הכנת המכשיר לבדיקה, מתבקש הנבדק לבצע שתי נשיפות, בהפרש של כדקה, אל פיית המכשיר. אם הנשיפות אינן מספיקות או שיש איתן בעיה יודיע המכשיר על כך ויבקש לבצע נשיפות מחדש. המכשיר מתבסס על בדיקת שתי נשיפות של הנדגם אשר עוברות דרך גלאי אופטי וגלאי כימי אשר מטרתם לזהות את האלכוהול באוויר ואת ריכוזו.
מכשירים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיים בשוק מגוון רב של מכשירים נוספים המתבססים על עיקרון פעולה דומה, בהם מספר מכשירים ניידים הניתנים לשימוש על ידי נהגים המבקשים לבדוק אם הם כשירים לנהיגה. בנוסף קיימת ערכת בדיקה הקרויה "נשיפון" המאפשרת אינדיקציה של ריכוז האלכוהול באוויר נשוף על ידי נשיפה לתוך שקית ובדיקת ריכוז האלכוהול באוויר באמצעות אינדיקטור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדנה אדטו, העליון: ה"ינשוף" לבדיקת אלכוהול - אמין ותקין, באתר ישראל היום, 6 ביולי 2012
- בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט, "הסכנה שבהרשעה על סמך נשיפה (על בדיקת הנשיפה המתיימרת לאתר נהיגה בשכרות)" ספר דייוויד וינר – על המשפט הפלילי 313 (דרור ארד-אילון, יורם רבין ויניב ואקי עורכים, 2009)
- דורון מנשה ושי אוצרי, ,בדיקת שכרות ללא חשד סביר – הרהורים על החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 72), התשס"ו-2005" ספר דייוויד וינר – על המשפט הפלילי 349 (דרור ארד-אילון, יורם רבין ויניב ואקי עורכים, 2009)
- בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט, "בכל זאת אין לבצע את בדיקת הנשיפה ללא חשד סביר; ובוודאי שמסוכן לבסס הרשעה עליה לבדה – תשובה לתגובתם של דורון מנשה ושי אוצרי" ספר דייוויד וינר – על המשפט הפלילי 313 (דרור ארד-אילון, יורם רבין ויניב ואקי עורכים, 2009)
- בועז סנג'רו ומרדכי הלפרט, "זהירות טעויות בבדיקות! על הצורך ברגולציה בתחום הראיות המדעיות ובגנות הצעת חוק חזקת אמינות למכשירי אכיפה" ספר הרשעות שווא היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים וארגוניים 55 (רונית פלד-לסקוב, אפרת שהם ומאיר כרמון עורכים, 2012)
- עו"ד מירון דינרי, "בדיקת ינשוף: מהן זכויות הנהג?"
