יסאיה רקצ'ון
 | |
| לידה |
21 בספטמבר 1900 גשטן, הכפר רקצ'ון, מחוז בקאו, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
16 ביוני 1976 (בגיל 75) בוקרשט, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה |
| שם לידה | יסאיה בנימין נכט |
| מדינה |
רומניה  |
| לאום | יהודי |
| עיסוק | מחזאי, סופר, מתרגם |
| שפות היצירה | רומנית |
| תחום כתיבה | מחזה, פרוזה, תרגום |
| תקופת הפעילות | 1920–1948 (כ־28 שנים) |
  | |
יסאיה רקצ'ון (ברומנית:Isaiia Răcăciuni קיימים גם התעתיקים הפחות מדוייקים "יסאיה ראקאצ'וני" או "רקצ'וני") הוא שם העט של יסאיה בנימין נכט (21 בספטמבר 1900 – 16 ביוני 1976) שהיה סופר, מחזאי, עיתונאי ומתרגם יהודי-רומני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יסאיה נכט נולד לבנימין וזלדה נכט, ביישוב גשטן (רו') בכפר רקצ'ון (רו') במחוז בקאו שב רומניה. תחילה למד בבית הספר היסודי בכפר ולאחר מכן כתלמיד פנימייה בבית הספר הפרטי שביץ-טירין (Schewitz-Thierin) בבוקרשט. בין השנים 1911–1917 למד בבית הספר האוונגלי בבוקרשט והמשיך בלימודים גבוהים באקדמיה למסחר אותם לא סיים.
מילא את תפקיד המזכיר הספרותי בהוצאה לאור גוטנברג בשנת 1920, בהוצאה לאור Cultura Națională (התרבות הלאומית) בין השנים 1929–1939, ובמקביל, -1936-1933 בהוצאה לאור של "הקרנות המלכותיות" מיסודו של המלך קרול השני Editura Fundaţiilor Regale. בתפקידים אלה קידם את היצירה הספרותית הלאומית הרומנית. בין השנים 1945–1948 היה מנהל ההוצאה לאור Cugetarea ("ההגות") מיסודו של פטרה ג'ורג'סקו-דלפראס.
כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יסאיה נכט התחיל לפרסם בעיתונות בשנת 1920 תחת שם העט Ion Negrea. את המאמרים שפרסם בעיתונים
Rampa - יומון רומני שהופיע בין השנים 1911–1941 ובו התפרסמו ידיעות על אירועי קולנוע, תיאטרון, מוזיקה, ספרות ואומנות, אדוורול Adevărul - יומון רומני בעל נטיעות פוליטיות ליברליות, שהופעתו הופסקה על ידי ממשלת גוגה-קוזה בשנת 1937 וחודשה שוב לזמן קצר בשנת 1946 ו- Revista Fundațiilor Regale - כתב עת ברמה בינלאומית בעל פרופיל אנציקלופדי שהופיע תחת חסותו של מלך רומניה קרול השני, חתם בשמות העט Ion Noaptea, I. Nopteanu, Ric-Rac ו-Vladimir Spataru.
שם העט רקצ'ון (Răcăciuni), אותו אימץ בסופו של דבר מושאל משם מקום הולדתו.
מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1927 הוצגו שני המחזות הראשונים שלו, הקומדיה "Mirele" ("החתן") והדרמה "Uzina" (המפעל).
כתב ותרגם מחזות רבים שקיבלו תמיכה ממנהלי התיאטראות הלאומיים והועלו בהשתתפותם של מיטב שחקני התקופה. חלקם אף פורסמו בכתבי העט הספרותיים. הקומדיה "הבורסה השחורה" שתיארה את חייהם של ספקולנטים בבורסה הייתה אמורה לעלות על בימת התיאטרון הלאומי ביאשי אך הצגת הבכורה בוטלה בלחץ סטודנטים תומכי מפלגתו של אלכסנדרו כ. קוזה והתנועה הליגיונרית.
המחזה "שלושה צלבים, אפוקליפסה בתשע תמונות" אותו כתב בשנת 1922 זכה בשנת 2022 להצגה מחודשת בתיאטרון העירוני "אריאל" בעיר רמניקו ולצ'ה.
רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יסאיה רקצ'ון פרסם שני רומנים על רקע אוטוביוגרפי MU בשנת 1934, ו- "Paradis uitat" ("גן העדן הנשכח") בשנת 1937.
הפשעים שביצעו הלגיונרים בשנת 1941 נגד היהודים היוו בסיס ליצירה הדרמטית בשלוש עשרה תמונות "Noaptea sângelui" ("ליל הדמים") והזוועות שביצעו הנאצים באושוויץ היוו בסיס ליצירה הדרמטית בשבע תמונות "Ultima staţie" (התחנה האחרונה).
נובמבר 1942 נכלל ברשימת הסופרים היהודים שנאסרו לפרסום ברומניה תחת משטר אנטונסקו.
בתקופת שלטונה של המפלגה הקומוניסטית הרומנית הפסיק את פעילותו הספרותית.
בעיזבונו נמצאו כתבי יד של רבות מיצירותיו שלא הושלמו ולא פורסמו.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יסאיה רקצ'ון הוא אחיו של סטרויה נכט, שנודע כקומיקאי נ. סטרויה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישעיה רקצ'וני - ב א"ב יפה - בשדות זרים - סופרים יהודים ברומניה (1940-1880), מרכז גולדשטיין-גורן לתולדות היהודים ברומניה,, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, 1996 עמ' 379
- שורשים וסער - אנתולוגיה של סופרים יהודים בלשון הרומנית (בעריכת:ק.א.ברתיני, א"ב יפה, דורה ליטמן-ליטאני - על ישעיהו ראקאצ'וני - עמ' 509–510