בקאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בקאו
Bacău
ROU BC Bacau CoA.png
סמל בקאו
Bacau-Flag.png
דגל בקאו
Prefectura Bacau.jpg
מדינה רומניהרומניה  רומניה
מחוז מחוז בקאו
ראש העיר קוסמין נקולה
בירת העיר בקאו עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 43.10 קמ"ר
גובה 165 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 144,307 (נכון ל־31 באוקטובר 2011)
 ‑ במטרופולין 272,803 (2002)
 ‑ צפיפות 4,064 נפש לקמ"ר (2002)
קואורדינטות 46°35′00″N 26°55′00″E / 46.583333333333°N 26.916666666667°E / 46.583333333333; 26.916666666667 
אזור זמן UTC +2
http://www.primariabacau.ro/
Bacau jud Bacau.png

שטח העיר במחוז בקאו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בקאורומנית: Bacău (מידעעזרה)) היא עיר ברומניה הנמצאת במרכז-מערב של חבל הארץ מולדובה, למרגלות הקרפטים המזרחיים על גדות הנהר ביסטריצה הנשפך לנהר סירט כ-8 ק"מ מקרום לעיר. היא בירת המחוז בקאו. אוכלוסיית העיר מונה 210,469 תושבים. מעבר גימש(אנ') מחבר את העיר עם טרנסילבניה. בעבר הייתה בבקאו קהילה יהודית גדולה ו-22 בתי כנסת, אך כיום נשארו בעיר 118 יהודים ו-2 בתי כנסת. העיר היא גם המרכז של המיעוט ההונגרי "צ'אנגו".

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעודות בשפה הסלבונית מוזכרת העיר תחת שמות כמו "באקו","באקובה" או באקוביה" ונראה כי מקורם בשם פרטי. שמות של אנשים כמו "באקו" היו ידועים בטרנסילבניה של ימי הביניים ובבולגריה של המאה ה-15, וקיימת השערה כי שם זה הוא ממקור טורקי, ייתכן קומני או פצ'נגי. לפי אגדה מקומית לפי תאוריה אחרת שם העיר נגזר ממקור סלאבי, שכן המילה "byk" בפרוטו-סלאבית משמעה "שור" או "פר", והאזור של בקאו התאים לגידול בקר. מילה זו נכנסה גם לשפה הרומנית - בצורת bâc. בגרמנית נקראה העיר "בקאו",בהונגרית "באקו" ובטורקית "באקא"

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לערים אחרות בחבל מולדובה, קמה בקאו על מעברה. שרידים ראשונים של יישוב במרכז העיר (על יד חצר הנסיכות Curtea Domnească) תוארכו מהמאות ה-6 וה-7. מדובר ביישוב שקם על חורבות יישוב קודם מן המאה ה-4. נמצאו בה כלים, חלקם מקושטים בצלבים, רמז לקיומה של קהילה נוצרית במקום. במאות ה-10-12 היה עמק הביסטריצה בשליטת קומנים ופצ'נגים.[1] מתיישבים זרים מילאו תפקיד חשוב בפיתוח היישוב.
על התיישבות הונגרית ראשונה באזור מעידים ממצאים ארכאולוגיים - כמה מגורים על האדמה או חצי קבורים בה, בערך מן המאה ה-15 ההונגרים התנחלו בעיקר על גדות השטוחות של הביסטריצה. ממצאי קרמיקה אפורה מן המאה ה-14 הדומה לזו שנמצאה בצפון אירופה רומזים על נוכחות של מתיישבים גרמנים שבאו מאזורים צפוניים. קהילה רומית-קתולית התגוררה בקרבת ככר השוק אליה נהרו לעיתים תושבי החלק התחתון של הנהר.

האזכור הראשון של העיר הוא משנת 1408, בזמנו של אלכסנדרו הטוב. האטימולוגיה של השם לא ברורה, אולם יש האומרים כי העיר נקראת על שמו של לוחם הונגרי בשם "באקו".המשמעות של המילה "באקו" בהונגרית היא תליין. בקאו הייתה חלק מנסיכות מולדובה שהייתה למשך כמה מאות שנים בת חסותה של האימפריה העות'מאנית לה שילמה מיסים קבועים. היא שוכנת על דרך מסחר חשובה בחבל מולדובה והחל מן המאה ה-16 זכתה לתנופה כלכלית. במאה ה-17 חלה דעיכה מסוימת. במאות ה-17 ו-18 הייתה העיר מושבם של בישופים.

בימי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) ניזוקה העיר קשות. ההיסטוריון פרנץ יוזף זולצר תיאר אותה כעיר נטושה. החל מן המאה ה-18 התיישבה בעיר קהילה יהודית.

אישים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eugen Șendrea 2007 עמ'90-45