יאסלדאן
סמל יאסלדאן | |
מדינה | הונגריה |
---|---|
חבל | צפון המישור הגדול |
מחוז | יאס-נאג'קון-סולנוק |
שטח | 92.73 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 5,480 (1 בינואר 2024) |
‑ צפיפות | 63.21 נפש לקמ"ר (2014) |
קואורדינטות | 47°21′53″N 20°09′52″E / 47.36472°N 20.16444°E |
אזור זמן | UTC +1 |
http://www.jaszladany.hu | |
יאסלדאן (בהונגרית: Jászladány) הוא כפר במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בהונגריה, כמאה ק"מ ממזרח לבירה בודפשט. כ-13% מתושבי הכפר הם צוענים. הכפר ידוע בטיפוח ובגידול זן הבצל האדום שלו. הכפר הוא מקום לידתו של המוזיקאי ההונגרי לסלו שומפאי (אנ').
תולדות הכפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור הכפר ישנם ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הנחושת וכן מתקופת האימפריה הרומית. קיומו של הכפר מצוין לראשונה במסמכים היסטוריים משנת 1067, אז הוקם במקום מנזר. באותה תקופה התיישבו באזור ככל הנראה בני שבטים פצ'נגים שפלשו מאזור מרכז אסיה. במסמכים משנת 1399 הוזכר הכפר בשם לדה (Lada). מקור השם אינו ברור, אך יש הסבורים שמקורו במילה ההונגרית "ארגז" (Láda).
בתקופת כיבוש האזור על ידי האימפריה העות'מאנית הידלדלה אוכלוסיית הכפר, אך לאחר תקופה זו שבה וגדלה. בשנת 1736 נבנתה בכפר כנסיית אבן.
בשנת 1828 שונה שם הכפר ללדאן (Ladány) והקיסר פרנץ השני אישר קיומם של ירידים שנתיים בכפר. לקראת סוף המאה ה-19 חובר הכפר לרשת מסילת הברזל הארצית. בשנת 1910 ניתן לכפר שמו הנוכחי.
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1808 הוקם בכפר פסל לזכרו של יאן מנפומוק. כמו כן קיימים בכפר כנסייה קתולית שנבנתה ב-1840 בסגנון נאו קלאסי ופסלים נוספים לזכר אישים שונים, בעיקר קדושים נוצרים.
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות ה-40 היו ביאסלדאן פחות ממאה יהודים, מבין כ-9,000 תושבי העיירה, והקהילה הייתה נאולוגית. עם כיבוש הונגריה על ידי גרמניה, במרס 1944, נצטוו היהודים לשאת טלאי צהוב. במאי הצטוו יהודי העיירה וכן יהודי עיירה סמוכה לעבור לגטו, משם הועברו בהמשך החודש לגטו יאסברן. ביוני גורשו גם משם, ובתחילת יולי גורשו לאושוויץ ונרצחו.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדור גלאובר (1910 – 1983) היה רופא יהודי-הונגרי, כירורג אורתופד, פרופסור באוניברסיטה,
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של יאסלדאן
- יאסלדאן (Jászladány), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם