יסמין חמדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יסמין חמדאן
ياسمين حمدان
לידה 1976 (בת 48 בערך)
בירות (לבנון)
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1997
סוגה פופ אלקטרוני, פופ אלטרנטיבי
שפה מועדפת אנגלית, ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Kwaidan, Crammed Discs
בן זוג אליה סולימאן
http://www.yasminehamdan.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יסמין חמדאןערבית: ياسمين حمدان; ילידת 1976) היא זמרת לבנונית, כותבת שירים ושחקנית. היא הייתה חברה בהרכב האינדי-פופ האלקטרוני סופ קילז (בעברית: "הסבון הורג", בערבית: "الصابون يقتل", תעתיק מנוקד: "אַ-סַּאבּ֫וּן יַ֫קְתֻל"), שהיה חלוץ סוגה זו של מוזיקה פופולרית בשפה הערבית. חמדאן נשואה לבמאי הקולנוע הפלסטיני אליה סולימאן היא מתגוררת ועובדת מפריס, צרפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמדאן נולדה בביירות, לבנון והתגוררה בלבנון, כווית, אבו דאבי, יוון וצרפת. היא דוברת מספר דיאלקטים של השפה הערבית נוסף על צרפתית ואנגלית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמדאן זכתה לתהילה ולמעמד אייקוני בסצנת המוזיקה העצמאית בזכות חלקה בהרכב הפופ האלקטרוני אַ-סַּאבּ֫וּן יַ֫קְתֻל (באנגלית: סופ קילז), אותו הקימה ביחד עם המפיק הלבנוני זייד חמדאן בבירות, לבנון. א-סאבון יקתול היה ההרכב המוזיקלי העצמאי הראשון במזרח התיכון, והשפעתו ניכרת גם לאחר שחדל להתקיים. א-סאבון יקתול הוציאו את האלבום הראשון שלהם, "באטר", בשנת 1999.

לאחר שהעתיקה מושבה לפריס, חמדאן שיתפה פעולה עם ההרכב המוזיקלי האמריקאי קוקורוזי, ובהמשך גם עם המפיקה השווייצרית-אפגנית מירוויס (Mirwais Ahmadzaï), עמה הפיקה את האלבום Arabology, שראה אור בשנת 2009 תחת השם "Y.A.S".

חמדאן חברה למרק קולין (חבר בלהקת הכיסויים הצרפתית נובל ואג) לכתיבת והפקת האלבום הראשון שלה, שנשא את שמה ויצא במקביל בצרפת ובלבנון בשנת 2012 בחברת התקליטים Kwaidan. האלבום יצא בגרסה בינלאומית מורחבת שנה לאחר מכן בחברת התקליטים Crammed Discs תחת השם Ya Nass. האלבום מיזג מוזיקת פופ, פולקלור וצליל אלקטרוני עם מלודיות וטקסטים בהשראת המוזיקה המזרח-תיכונית. היא זכתה לשבחים על ניסיונה להתמודד עם המסורת המוזיקלית הערבית.[1]

היכרותה עם מגוון הסגנונות המוזיקליים והדיאלקטים בשפה הערבית באים לידי ביטוי בעבודתה. היא נוהגת לשיר בדיאלקטים שונים ובשיריה היא מחליפה בין דיאלקט לבנוני, כוויתי, פלסטיני, מצרי ובדווי.[2] על כך היא אמרה:

עבודתי קשורה במידה רבה לזהות שלי. טבעי מבחינתי לשיר בערבית, ולערבב מספר דיאלקטים. זה הרקע ממנו באתי. גדלתי במספר ארצות בהן דוברים ערבית, כמו לבנון, כווית, אבו דאבי. הקשבתי למוזיקה ערבית ממקומות שונים וצפיתי בסרטים מצריים, או קומדיות כוויתיות. אני מרגישה קשורה לארצות אלה ומזדהה עם כל התרבויות הללו, ואני מאוהבת במוזיקה ערבית קלאסית.

המקור באנגלית
My work is very much related to my sense of identity. It’s natural for me to sing in Arabic, and to mix several dialects. It’s my background. I was brought up in several Arab countries, including Lebanon, Kuwait, Abu Dhabi. I grew up listening to Arabic music from all over the place and watching old Egyptian movies or Kuwaiti comedies. I relate and identify to all these cultures, and I am in love with the Arabic old music.
יסמין חמדאן

בשנת 2013 חמדאן הופיעה בסרטו של ג'ים ג'ארמוש Only Lovers Left Alive, לצד השחקנים טילדה סווינטון וטום הידלסטון.

היא כתבה פסקול עבור הצגת התיאטרון Rituel pour une métamorphose של המחזאי הסורי סעד אללה ונוס, הפקה של תיאטרון קומדי פראנסז.

בשנת 2017 הוציאו את אלבום הסולו השני שלה, אשר נשא את השם "אל-ג'מילאת" (בעברית: היפות). האלבום הוקלט בבירות, פריס ולונדון בהפקתה, ובהפקת לאו אברהמס ולוק סמית'. באלבום הופיעו שאהזאד איסמעאלי, סטיב שלי ואחרים.

בשנת 2018 הוציאה אלבום כיסויים, שנשא את השם Jamilat Reprise.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסמין חמדאן בהופעה בברלין, 2017

ביחד עם א-סאבון יקתול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bater (1999)
  • Cheftak (2001)
  • Enta Fen (2005)

תחת השם Y.A.S[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Arabology (2009)

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ya Nass (2013)
  • Al Jamilat (2017)
  • Jamilat Reprise (2018)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יסמין חמדאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yasmine Hamdan: Musical Tradition With an Attitude, Al Akhbar English, ‏27 באפריל 2012 (באנגלית)
  2. ^ Matthew Russel, Yasmine Hamdan, Brownbook, ‏2012-05-16 (ארכיון)