יעקב טננבוים

רבי יעקב טננבוים (טענענבוים) (ה'תקצ"א, 1831 - ה'תרנ"ז 1897) היה רבה של העיר פוטנוק שבהונגריה, מחבר השו"ת נהרי אפרסמון, שמן אפרסמון על התורה ועוד, היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תקצ"א (1831) לאביו רבי זאב וולף טננבוים, רבה של ורפלט ומחבר הספרים 'פלגי מים' ו'רחובות הנהר', ולאמו סלאווא. נשא לאשה את דבורה, בתו של הנגיד רבי ראובן יעקב חיים רייכמן.

עוד בהיותו נער קטן הצטיין בהתמדתו בשכלו החריף והבקי ולמד אצל אביו הרחובות הנהר מווערפעלעט. אחר חתונתו בא לסנדרה והרביץ שם תורה בישיבתו במשך תשע שנים, בשנת תרי"ח נתקבל לאב"ד טאיה, בשנת תרכ"ט עבר לכהן כרב העיר טשאטה, ובשנת תרל"ג עבר לכהן כרבה של העיר פוטנוק למשך כ-23 שנה, שם נפטר ונקבר.

אחרי פטירת הגאון רבי חיים סופר המחנה חיים אב"ד בודאפעסט, שלחו קהל בודפשט כתב רבנות אליו, אולם לאחר שנועץ עם אחיו רבי שרגא צבי טננבוים הנטע שורק החליט שלא לקבל את התפקיד, כי יהיה לו שם הרבה ביטול תורה.

על פי האגדה היו לו שני מוחות, והיה כותב בפעם אחת בשני ידיו, בשפות שונות.

עמד בקשר הלכתי עם גאוני דורו, ונזכר בספרי המהר"ם שיק, מחנה חיים, חתן סופר, בית נפתלי, אהל אברהם, משיב דברים, אבני חושן והנטע שורק.

מחיבורו "שו"ת נהרי אפרסמון", ניכר שהיה מעמודי ההוראה בדורו וגדולי עולם מכל קצות הארץ פנו אליו בספקותיהם השונים.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר את השו"ת נהרי אפרסמון על פי החלקים אורח חיים ויורה דעה בשולחן ערוך.
שמן אפרסמון על התורה, ועוד

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, רבי מאיר טננבוים אב"ד פוטנאק, חיבר את ספר הדרשות 'אמרי מאיר'.
בנו, רבי מנחם מנדל טננבוים שימש כאב בית דין בעיר טורנא שבסלובקיה של היום.
נכדו, בנו של רבי מנחם מנדל, הוא רבי משה טננבוים, שהיה רבה של העיר מילדוי-ספשי בסלובקיה.
נכדו, בנו של רבי מנחם מנדל, הוא רבי שמואל טננבוים שהחליף את אביו כאב בית דין בעיר טורנא שבסלובקיה של היום, ונספה בשואה.