פוטנוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוטנוק
Putnok
HUN Putnok Címer.svg
סמל פוטנוק
Flag of Putnok.svg
דגל פוטנוק
Putnok látképe.JPG
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל צפון הונגריה
מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן
נפה נפת פוטנוק
שטח 34.73 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 6,492 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 48°17′37″N 20°26′12″E / 48.293611111111°N 20.436666666667°E / 48.293611111111; 20.436666666667 
אזור זמן UTC +1
http://www.putnok.hu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פוטנוקהונגרית: Putnok) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה, הממוקמת במרחק של 40 ק"מ ממישקולץ בין הרי ביק (Bükk) לבין נהר סלאנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך זמן רב העיירה הייתה עיירת שוק, ולאחר מכן ב 1881 העיירה נהפכה לכפר, כפר עם ייעוץ עצמאי לאחר 1950. מ-1 במרץ 1989, היא שוב עיר, על פי הנחות אחרות, פוטנוק כבר הייתה מיושב בעידן הנאוליתית. אין נתונים על התנחלויות בעידן ההגירה, אך בזמן הכיבוש לא היה שום יישוב משמעותי.[1]

יהודי פוטנוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד משנת 1746 מוזכרות שתי משפחות שהתגוררו בעיר לבדן עד אמצע המאה ה-19 אז הורשו יהודים להתיישב במקום. רוב היהודים עסקו במסחר ובעיקר בשיווק יינות וחיטה. בשנת 1850 התארגנה במקום קהילה יהודית ובה פעלו מוסדות צדקה רבים ובית ספר עממי שנוסד בשנת 1875. הנוצרים שמרו באופן כללי על יחסים טובים עם היהודים.

גם בתקופת ה"טרור הלבן", ועד לשואה, לא היו מקרים של אנטי-אנטישמיות.

במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות 89 מיהודי פוטנוק ולאחריה החל הרעיון הציוני לצבור תומכים רבים בעיר. בשנת 1932 התארגן במקום סניף של התאחדות הנוער הציוני והוקמה הכשרה חלוצית לנוער.

בשנת 1930 נמנו בקהילה 723 נפש ובשנת 1944 חיו בעיר 468 יהודים.

הרב הראשון של פוטנוק היה רבי שלמה בראון. מלבד ידיעותיו בש"ס ובפוסקים הוא הצטיין גם בידיעותיו הכלליות ודיבר בשפה ההונגרית והגרמנית. רבי שלמה בראון נפטר בשנת תרל"ב (1872). רבה השני של פוטנוק היה רבי יעקב טננבוים ז"ל. תחילה הוא היה רב בקהילות טאיה ומזצ'אט, ולאחר מכן כיהן כ-23 שנים כרבה של פוטנוק. הוא ייסד בפוטנוק ישיבה שנתקיימה גם בימי הרבנים שבאו אחריו עד סמוך לשואה.

בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך), שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, נסגרו חנויות רבות שבבעלות יהודית, ומצבם הכלכלי של יהודים רבים התערער.

ב-1941, עם פרסום חוקי הפלייה נוספים, נאסר על היהודים לצאת לרחוב בשעות הערב. ב-1942 גויסו הגברים היהודיים לחיל עזר יחד עם אזרחים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. רובם נשלחו לחזית אוקראינה, שם הועסקו בפינוי מוקשים, 60 מהם נספו.

במרץ 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נעצרו כ-60 יהודים תושבי המקום בפקודת הגסטפו. הם הואשמו בהאזנה בסתר לשידורי האויב, בהפצת שמועות תבוסתניות ובהסתרת סחורות. ב-5 באפריל הובלו לבודפשט ומשם הועברו למחנה ריכוז בגאראן (הראן (אנ') בסלובקיה המודרנית), ובראשית מאי שולחו לאושוויץ. ב-2 במאי 1944, רוכזו יהודי העיר ויהודי היישובים הסמוכים בגטו במתחם בית הכנסת, בית הספר ובבנייני הקהילה, שם הוחזקו במשך כחודש ימים 588 יהודים. האמידים מביניהם נחקרו תוך עינויים לגלות היכן הטמינו את רכושם. ב-3 ביוני הובלו יהודי הגטו למישקולץ, שם רוכזו כל יהודי המחוז. ב-6 ביוני 1944 שולחו 564 יהודי פוטנוק לאושוויץ.

לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו 127 יהודים לפוטנוק ושיפצו את בית הכנסת. בשנים שלאחר מכן עזבו רובם את העיירה ובשנות השישים התגורר במקום מספר קטן של יהודים.[2] בעיר נותר בית קברות יהודי. מספר הנספים בני המקום באושוויץ ובעבודות הכפייה הגיע ל-509.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוטנוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]