סנדרה (הונגריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנדרה
Szendrő
HUN Szendrő Címer.svg
סמל סנדרה
Flag of Szendrő.svg
דגל סנדרה
Szendrő.jpg
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
שטח 53.56 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 4,260 (נכון ל־1 בינואר 2015)
קואורדינטות 48°24′12″N 20°43′42″E / 48.403333333333°N 20.728333333333°E / 48.403333333333; 20.728333333333 
אזור זמן CET
http://www.szendro.hu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סנדרההונגרית: Szendrő) היא עיירה במחוז בורשוד, שבצפון מזרח הונגריה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים התיישבו בעיירה במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם עסקו בין במסחר, בעיקר בשיווק תוצרת חקלאית. כמו כן, הם עסקו בגידול גפנים וייצור היין ששווק בעיקר לבודפשט הסמוכה.

בעיירה נבנו בית כנסת, מוסדות חינוך ומוסדות צדקה ופעלה החברה קדישא. בעקבות חילוקי דעות בין חרדים למשכילים בקונגרס של יהודי הונגריה (1869-1868), הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. ב-1929 נמנו עם קהילת יהודי סנדרה 42 סוחרים, שלושה חקלאים, שני תעשיינים, מורה, עורך דין, שני רופאים, מהנדס, שלושה פקידים, שישה בעלי מלאכה. בעיירה היה בית עלמין יהודי עתיק שנפתח עם ראשות ההתיישבות היהודית בעיירה.

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בסנדרה 277 יהודים[1].

הקהילה היהודית בזמן מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".

ב-1942 נכלאו במחנה הסגר בקישטארצ'ה 15 מנכבדי הקהילה בעקבות הלשנתו של ראש העירייה, חבר מפלגה אנטישמית. לאחר כמה חודשים הם שוחררו, אך מיד גויסו לעבודות כפייה הם נשלחו לחזית באוקראינה, שם הועסקו בפינוי מוקשים. רובם ניספו בעבודה זאת.

מיד עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, במרץ 1944, תפסו חיילים גרמנים כמה ממנהיגי הקהילה בסנדרה כבני ערובה. על היהודים נכפה להישאר בבתיהם והנוצרים הוזהרו לבל יושיטו עזרה ליהודים. במאי 1944 הוקם הגטו בסנדרה, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה. הגברים נשלחו לעבוד במכרה סמוך, אחרים נשלחו לעבודות כפייה מחוץ לעיירה. בחג השבועות הועברו כל יהודי גטו סנדרה למישקולץ ומשם נשלחו לאושוויץ[2].

הקהילה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חזרו לסנדרה כ-30 יהודים וחידשו את חיי הקהילה. ב-1948 הקימו גלעד לזכר 280 קדושי סנדרה. בניין בית הכנסת שופץ למטרת תפילה בציבור אולם בשל התנכלות התושבים במקומיים החלו היהודים להגר מהונגריה[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנדרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית התפוצות, בית התפוצות
  2. ^ פנקס הקהילות – אנציקלופדיה של הישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה, הוצאת יד ושם, 1975, עמ' 403-404
  3. ^ פנקס הקהילות – אנציקלופדיה של הישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה, הוצאת יד ושם, 1975, עמ' 403-404