יעקב שמשוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב שמשוני
אין תמונה חופשית
לידה 7 באפריל 1922
רומניה
פטירה 27 בינואר 2001 (בגיל 78)
אופקים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה חלוץ ולוחם
עיסוק מדריך במושב פדויים
מפלגה לא היה חבר מפלגה
ראש מועצה אזורית מרחבים, כולל ראש צוות הקמת אופקים
19511958
(כ־7 שנים)
→ ראשון בתפקידו
יהודה מרציאנו באופקים, החל משנת 1955, וישרארל ברוך במרחבים, החל מ-1958
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב שמשוני (7 באפריל 192227 בינואר 2001) היה ראש מועצה הראשון של מועצת מרחבים, מייסד וראש ועד המתיישבים הראשון של העיירה אופקים, לפני שזו הוכרה כמועצה מקומית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמשוני נולד ברומניה (בחלק ההונגרי של טראנסילבניה) בשנת 1922 לרגינה ומנחם מנדל. ניצול יחיד למשפחתו שנספתה כולה בשואה (אמא, אבא ואחות בשם איבי (איבויה)).

הוא למד בגימנסיה בקלוז', היה מנהיג תנועת "הנוער הציוני" בעיר מגוריו. בשנת 1941[1] עלה לארץ כחניך המוסד "עליית הנוער" בהנהגת הנרייטה סאלד. בשנת 1942 התגייס שמשוני לפלמ"ח. לאחר שנה נפצע באימונים והצטרף לחברת הכשרה בקיבוץ גניגר. בשנת 1946 ירד שמשוני לנגב, במסגרת מבצע: "11 הנקודות" ליישוב הנגב 1946, היה בין מייסדי קיבוץ אורים והיה יוזם ההצעה לקרוא לקיבוץ החדש בשם: "אורים".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19501951 היה מדריך במושב פדויים, שם התגורר באוהל במשך שנה. בשנת 1951 התמנה יעקב שמשוני לראש המועצה הראשון של מועצה אזורית מרחבים ואף הגה את סמל המועצה האזורית מרחבים. במסגרת תפקידו ייסד את "המרכז הכפרי האזורי", שלימים הפך לעיירה אופקים. יעקב ציין את החשיבות להקמת המרכז כדי לפתור את בעיית תעסוקתם של העולים שאינם עוסקים בחקלאות והציע להקים מרכז כפרי בו יתגוררו אנשים העוסקים במתן שירותים למושבי הסביבה. בשנת 1953 החלו לממש את תוכניתו. בשלב הראשון הוקמו שבעה צריפים אשר שימשו כתחנת טרקטורים וכמגורי עובדי התחנה ובני משפחותיהם.

שמשוני הוסיף להתגורר בפדויים עד שנת 1955, ולאחר מכן עבר לאופקים כדי לפקח על הקמת העיירה. שמשוני תכנן להקים עיר גדולה, אך מושבי הסביבה גילו התנגדות לרעיון זה. נערכו ויכוחים סוערים בנושא, ושמשוני ניצח בעזרת מנחם ברבש, עובד משרד העבודה באותם ימים.

במקביל הועברה תחנת הטרקטורים לאשקלון, ושני בניינים קיבלו יעוד חדש: בנייני המועצה המקומית של אופקים. בליל ה-19 באפריל הגיעה קבוצת העולים הראשונה לאופקים כשהם מלווים בנציגי הקליטה של הסוכנות היהודית. העולים העייפים סירבו לרדת ולגור באופקים בשל השממה במקום, אך בסופו של דבר השתכנעו מדבריו של יעקב ונכנסו לצריפי המגורים.

שמשוני כיהן במשך שבע שנים כראש המועצה האזורית, אך סירב להיות ראש המועצה המקומית אופקים בטענה כי "אינני איש מפלגה".

חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמשוני נישא לעליזה[2]. יחד אימצו שני ילדים, אורי וליאת. לאחר אימוץ הילדים שינה יעקב את שמו משמשון לשמשוני. עליזה נולדה בעיראק בשנת 1922 לרגינה וציון טופיק. היא לימדה בבית הספר "אשלים" שבאופקים במשך 34 שנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה ניר, מי ומה בבאר שבע ובנגב, כל-בי, 1987 התשמ"ז

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משפחת שמשוני, פורטל עיריית אופקים
  2. ^ יצחק קריספל, אות הקהילה לעליזה שמשוני, פורטל עיריית אופקים, 14 בפברואר 2010



ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים Ofakim.svg
לפני ההכרה
במועצה המקומית
יעקב שמשוני
(ראש מרחבים)
יהודה מרציאנו
(ועד מקומי)
1955 1955–1958
כמועצה מקומית דב פרידקין
(מועצה ממונה)
משה ביתן יעקב כהן
(ועדה קרואה)
משה מייבסקי
(ועדה קרואה)
יחיאל בנטוב אברהם רביבו יחיאל בנטוב יאיר חזן
מ-1958 מ-1960 מ-1961 מ-1963 מ-1969 מ-1978 מ-1983 1989–1993
כעירייה מיכה הרמן
(מועצה / עירייה)
יאיר חזן אבי אסרף אריה אזולאי
(ועדה קרואה)
צביקה גרינגולד
(ועדה קרואה)
איציק דנינו
מ-1993 מ-1998 מ-2003 מ-2007 מ-2008 2013–והלאה