ועדה קרואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בישראל, ועדה קרואה (או, בשמה הרשמי, ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה) היא ועדה שממנה שר הפנים כדי למלא את תפקידם של ראש העירייה ומועצת העירייה, או את תפקידה של המועצה בלבד, בהתקיים נסיבות שונות המנויות בפקודת העיריות, שמעידות על תפקוד לקוי של העירייה. פקודת המועצות המקומיות מכילה את ההוראות שבפקודת העיריות והנוגעות לעניין זה, גם על מועצות מקומיות ועל מועצות אזוריות.

העילות להקמת ועדה קרואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 143 לפקודת העיריות מונה מספר עילות, שבגינן רשאי שר הפנים להורות על עריכת בחירות לראש העירייה, למועצתה, או לשניהם, וכן למנות ועדה קרואה במקום ראש העירייה והמועצה או במקום המועצה בלבד:

  • מספר החברים במועצה פחת אל מתחת למספר המינימלי.
  • המועצה או ראש העירייה אינם ממלאים כראוי, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם (ובכלל זה תפקידים שהוטלו על המועצה כוועדה מקומית לתכנון ולבנייה מכוח חוק התכנון והבנייה).
  • ועדת חקירה שמינה השר מצאה כי ראש העירייה או המועצה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי.

בשנת 2004, במסגרת חוק ההסדרים, נוסף סעיף 143א לפקודת העיריות, הקובע עילות נוספות למינוי ועדה קרואה. לפי הוראות סעיף זה, הוסמכו שר הפנים ושר האוצר לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעורים של גירעון שוטף, גירעון מצטבר, גביית ארנונה וגביית תשלומי אספקת מים, שאם הם מתקיימים בעירייה מסוימת, חייב שר הפנים למנות ועדה קרואה במקום ראש העירייה והמועצה. כן הוסמכו השרים לקבוע שיעורים שבהתקיימם לא יהיה חייב שר הפנים למנות ועדה קרואה, אך הוא יהיה רשאי לעשות כן, לפי שיקול דעתו. כל השיעורים נקבעו בתקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס"ד-2004.

במסגרת חוק ההסדרים של 2004 תוקן גם סעיף 206, העוסק בתקציב העייריה. לפי התיקון, אם לא אישרה המועצה את תקציב העירייה בתוך 3 חודשים מיום אישור תקציב המדינה, שר הפנים חייב למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה, או ועדה למילוי תפקידי המועצה בלבד. השר רשאי להאריך תקופה זו ב-3 חודשים נוספים.

כהונתה של ועדה קרואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת העיריות אינה קובעת את תנאי הכשירות של החברים בוועדה הקרואה, והיא מסמיכה את השר למנות, בהתייעצות עם שר המשפטים, כל אדם, למעט חברי המועצה או עובדי מדינה.

חברי הוועדה נכנסים לנעליהם של ראש העירייה והמועצה, והם רשאים לבצע כל פעולה שבסמכות ראש העירייה והמועצה על פי דין.

הוועדה מכהנת עד למועד הבחירות, אך לא פחות משנתיים, אלא אם כן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה את הצעתו של שר הפנים לקבוע מועד אחר. בכל מקרה, שר הפנים אינו רשאי למנות ועדה קרואה בשנה שלפני הבחירות.

השימוש בוועדות קרואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז קום המדינה הוקמו 63 ועדות קרואות, ב-53 רשויות מקומיות שונות (נכון לראשית 2008). הוועדה הקרואה הראשונה הוקמה ב-1955, בירושלים. השימוש בוועדות קרואות גבר לאחר הוספת העילות החדשות ב-2004. במשך חמישים השנים שקדמו לה הוקמו 37 ועדות קרואות, ומאז אותה שנה הוקמו עוד 26.

ניתן לזהות שתי מגמות לגבי אופיין של הרשויות שבהן ממונות ועדות קרואות. בעבר מונו ועדות קרואות בערים גדולות, כגון ירושלים (1955), אשקלון (1956), נתניה (1959) והרצליה (1967). חרף הגידול במספרן של הוועדות הקרואות מאז 2004, רובן מונו במועצות מקומיות ואזוריות, והעיר הגדולה ביותר שהוקמה בה ועדה קרואה בשנים אלה היא לוד. מגמה שנייה היא ריבוי השימוש בוועדות קרואות במגזר הערבי. עד 2004, 81% מהוועדות הקרואות הוקמו ביישובים יהודיים, והוועדה הקרואה הראשונה ביישוב ערבי הוקמה רק ב-1987, בכאבול. מאז 2004, 69% מהוועדות הקרואות הוקמו ביישובי מיעוטים.

ביקורת על השימוש בוועדות קרואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינוי ועדה קרואה נתפס כצעד דרסטי, משום שהוא מהווה פגיעה בעצמאות השלטון המקומי, שנבחר על ידי התושבים באופן דמוקרטי. על כן, מינוי הוועדה נתפס לאורך השנים כצעד אחרון, לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות. עם זאת, מאז נוספו העילות החדשות למינוי ועדות קרואות בשנת 2004, שאינן תלויות בשיקול הדעת של שר הפנים, הדרך למינויין התקצרה.

אחת הטענות שמועלות נגד מינוי ועדות קרואות, היא שהמינוי מציב את שר הפנים בניגוד עניינים מובנה. השלטון המרכזי אחראי לאספקת חלק מתקציב הרשויות המקומיות, ולפיכך נוצר מצב לפיו הממשלה יכולה לקצץ בתקציבים שהיא מעבירה לרשות מקומית מסוימת, ולגרום למשבר כלכלי בה, שיחייב את החלפת ראש הרשות. מאז קיצוץ מענקי האיזון בראשית שנות האלפיים, נשמעו טענות כנגד הממשלה, על כך שבשל הקיצוץ מנעה הממשלה מהרשויות החלשות להגיע לאיזון תקציבי[1].

טענה נוספת היא שאף שהוועדה הקרואה ממונה על מנת לנהל את העירייה באופן יעיל יותר, לעתים חבריה אינם אנשי מקצוע, ובעבר אירעו מקרים, כמו בלוד, שבה מצבה של העיר הורע עוד יותר בזמן כהונתה של הוועדה הקרואה[2].

טענה שנשמעה מצד ראשי רשויות במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי היא ששרי הפנים נוטים למנות ועדות קרואות המורכבות מיהודים, לעתים בעלי עבר צבאי או זיקה פוליטית לשר, מבלי לתת את הדעת לרגישות הכרוכה בכך[3][4].

מקרים נוספים בהם ממנה שר הפנים ועדה למילוי תפקידי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה ממונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה נוסף בו הרשות המקומית מנוהלת בידי ועדה שממנה שר הפנים הוא בתקופה שלאחר כינונה. מאחר שבתקופה זו דרוש זמן התארגנות והיערכות עד שיוכלו תושביה של הרשות לנהלה בעצמם, ממנה שר הפנים מועצה לתקופת הביניים. תקופת כהונתה של מועצה כזו מוגבלת באמצעות הוראות סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), שקובע כי הבחירות הראשונות ייערכו בתוך ארבע שנים וחודשיים מיום כינונה של הרשות. מועד זה ניתן לדחייה עד חמש שנים לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובמקרים מיוחדים ניתן לדחותו בשנה נוספת, באישורה של הוועדה.

ביטול בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה נוסף שבו שר הפנים ממנה ועדה למילוי תפקידי המועצה מצוי בסעיף 73א לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), ואולם הנסיבות במקרה זה שונות באופיין מיתר המקרים, ואין מדובר בוועדה קרואה קלאסית. לפי הסעיף, במקרה בו פסק בית משפט כי הבחירות ברשות המקומית בטלות, בחירות חדשות יתקיימו בתוך 120 ימים. על מנת לא לתת יתרון לראש העיר שנבחר שלא כדין, החוק קובע כי עד לאחר הבחירות תנוהל הרשות המקומית בידי ועדה שמינה שר הפנים. מטבע הדברים, תקופת כהונתה מוגבלת.

כך, למשל, אירע בנהריה בשנת 2005, לאחר שבית המשפט קבע כי הבחירות שהתקיימו בעיר ב-2003 בטלות, מאחר שראש העיר הנבחר, רון פרומר, חתם על הסכמים בלתי חוקיים ערב הבחירות, שהיה בהם כדי להשפיע על תוצאותיהן. עד הבחירות החדשות, בהן נבחר ז'קי סבג, מונה לשמש כראש העיר, ראש עיריית כפר סבא לשעבר, יצחק ולד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]