אריה אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה אזולאי
אריה אזולאי 2013
תאריך לידה 9 ביולי 1933 (בן 83)
תאריך עלייה 1955
עיסוק קודם חבר מועצת העיר
תפקיד בכיר ראש עיר
מקום וסוג רשות מקומית עיריית אשדוד
תאריך תחילת התפקיד 1983
תאריך סיום התפקיד 1989 (כ־6 שנים)
לפניו בתפקיד צבי צילקר
אחריו בתפקיד צבי צילקר
תפקיד מוניציפלי אחר יושב ראש הוועדה הקרואה באופקים
תאריך תחילת התפקיד האחר 2007
תאריך סיום התפקיד האחר 2008
מפלגות העבודה
תפקידים אחרים מנהל בית ספר תיכון
רקע מקצועי או הכשרה איש חינוך, מומחה להיסטוריה ולספרות יהודית

אריה אזולאי (נולד ב-9 ביולי 1933) הוא איש חינוך ואיש ציבור ישראלי, בעל תואר דוקטור ליהדות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר כיהן בין היתר כראש העירייה השלישי של אשדוד וכיושב ראש הוועדה הקרואה באופקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזולאי נולד בעיר פס שבמרוקו ובנעוריו היה חבר בארגון הבונים, ראש הסניף בפס ולאחר השתלמות בירושלים בשנת 1952, עמד בראש ההנהגה הארצית של התנועה במרוקו.

הוא עלה לישראל עם רעייתו באפריל 1955 והצטרף לקיבוץ דורות. הוא יצא בשליחות תנועת הבונים לארגנטינה, שם סייע למוסד בלכידת אדולף אייכמן[דרוש מקור] ובעקבות זאת גורש מארגנטינה. הוא עבר לקיבוץ ברור חיל והיה הראשון בקיבוץ שיצא ללמוד באוניברסיטה. לאחר שקיבל תואר ראשון בהיסטוריה ובספרות היה יו"ר ועדת החינוך והיה ממייסדי בית חינוך שער הנגב[1]. למרות שהזדהה עם האידאולוגיה של הקיבוץ, הוא עזב את הקיבוץ כיוון שהקיבוץ סירב לאפשר לו להמשיך בלימודים לתואר שני, ועבר לאשדוד. במסגרת התואר השני כתב עבודה על ביקורו של משה מונטיפיורי במרוקו והשלכות הביקור. לאחר סיום לימודיו יצא בשליחות אגף הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לפריס. בשנת 1972 שב לישראל, להקים ולנהל את תיכון מקיף ג' אשדוד. בשנת 1981 נבחר למזכיר סניף מפלגת העבודה באשדוד ובבחירות המוניציפליות בשנת 1983 נבחר לתפקיד ראש עיריית אשדוד מטעם מפלגת העבודה, תפקיד בו כיהן עד לשנת 1989, במשך קדנציה אחת. במהלך כהונתו של אזולאי כראש העירייה, התרחבה אשדוד דרומה לעבר חולות ניצנים ונבנה רובע הווילות רובע ט"ו.

ביוני 1986 הוא נעצר באופן מתוקשר[2] והוחזק במעצר במשך עשרה ימים, במסגרת חקירה בהאשמות של לקיחת שוחד. לאחר מספר חודשים נסגר התיק לאחר שלא נמצאו ראיות לטענות נגדו[3] ובעקבות העובדה שפעיל של מפלגת העבודה שהעיד נגדו חזר בו מעדותו מספר ימים לאחר שנעצר[4]. אזולאי טען שהוא נפל קרבן לעלילה מצד יריבים פוליטיים והתלונן על תנאי המעצר המשפילים והעדר נורמות לחקירת אישי ציבור[5]. בעקבות סגירת התיק דרש מאמר מערכת של מעריב להפיק לקחים מהפרשה בעניין הקלות בה עוצרים חשודים ומאריכים את מעצרם[6].

לאחר סיום כהונתו כראש עיריית אשדוד, כיהן כראש המחלקה לעליה ולקליטה של הסוכנות היהודית.

ב-25 בספטמבר 2007 מונה ליו"ר הוועדה הקרואה באופקים על ידי שר הפנים מאיר שטרית. ביולי 2008 הודיע על התפטרותו מתפקידו כדי להתמקד בכתיבת עבודת דוקטורט[7]. במקומו, כראש ועדה קרואה, מונה צביקה גרינגולד.

אזולאי מתגורר באשדוד עם אשתו רחל. לשניים שני בנים (עופר ואיתמר) ובת (אסתר).

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של העם היהודי ותואר שני בספרות עברית, שניהם מ"האוניברסיטה העברית" בירושלים. ביוני 2011 קיבל תואר דוקטור מהחוג ליהדות בת זמננו מ"האוניברסיטה העברית" בנושא: תנועות הנוער היהודיות במרוקו בשנים 1964-1944. העבודה ראתה אור ב-2012 בהוצאת הספרייה הציונית כספר בשם: נוער בסערה: תנועות הנוער היהודיות במרוקו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים סמל העיר אופקים.gif
לפני ההכרה
במועצה המקומית
יעקב שמשוני
(ראש מרחבים)
יהודה מרציאנו
(ועד מקומי)
1955 1955–1958
כמועצה מקומית דב פרידקין
(מועצה ממונה)
משה ביתן יעקב כהן
(ועדה קרואה)
משה מייבסקי
(ועדה קרואה)
יחיאל בנטוב אברהם רביבו יחיאל בנטוב יאיר חזן
מ-1958 מ-1960 מ-1961 מ-1963 מ-1969 מ-1978 מ-1983 1989–1993
כעירייה מיכה הרמן
(מועצה / עירייה)
יאיר חזן אבי אסרף אריה אזולאי
(ועדה קרואה)
צביקה גרינגולד
(ועדה קרואה)
איציק דנינו
מ-1993 מ-1998 מ-2003 מ-2007 מ-2008 2013–והלאה