יצחק אייזיק חבר
| לידה |
1789 הורודנה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1852 (בגיל 63 בערך) סובאלק |
  | |
רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, ששימש כרב בכמה עיירות בליטא וכתב ספרים רבים בנגלה ובנסתר. היה מתלמידי רבי מנחם מנדל משקלוב, מתלמידי הגאון מווילנה.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת תקמ"ט (1789) בעיר הורודנה שבליטא, לרבי יעקב חבר[1] ולחינקא בת רבי יצחק מאמדור[2]. מגיל ארבע־עשרה למד אצל רבי מנחם מנדל משקלוב, עד עליית רבו לארץ ישראל בשנת תקס"ח (1808), כאשר היה רבי יצחק אייזיק בן תשע־עשרה בלבד.[3] אשתו הראשונה נקראה שפרינצא, ונפטרה בטיקטין בי"ט בתשרי תר"ט (1848).[4] אשתו השנייה נקראה רבקה מרים.[5]
בגיל צעיר התמנה לרב בעיירה פרזווע, ולאחר מכן שימש ברבנות בערים ראזינאי, וולקוביסק, טיקטין ובארבע שנותיו האחרונות – בעיר סובאלק, שם כיהן עד לפטירתו.
נפטר בגיל 64, ביום כ"ט בחשון תרי"ג (11 בנובמבר 1852).
בתורת הקבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמידו רבי יצחק כהנא העיד בשמו כי עסק שלושים שנה ברציפות בתורת האר"י ובמשנת הגר"א: ”אמר לי אדמו"ר ז"ל שעסק בדברי רבנו הגדול האריז"ל.”[6] הרב חבר עסק גם במשנת הרמח"ל, ובספרו פתחי שערים הוא משלב יסודות מתורת האר"י, הגר"א והרמח"ל. בדומה לגר"א, פירש את דברי האר"י בדרך משל וסמל.
חיבורו מגן וצינה נועד להגן על אמיתות ספר הזוהר וחכמת הקבלה. בדורו נחשב לממשיך דרכו של בית מדרשו של הגר"א, ונמנה עם חבורת תלמידי־תלמידיו, שכונו "פה שלישי לאליהו".
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבוריו בנגלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית יצחק, ענייני ספיקות וקבוע, סודילקוב תקצ"ו.
- בית יצחק, ענייני ברירה[7], וילנה תרע"ג (1913)
- בית נאמן, עד אחד נאמן באיסורין[8], ורשה תרמ"א (1881)
- תשובות בנין עולם[9] על אורח חיים ויורה דעה, ורשה תרי"א (1851).
- תשובות בנין עולם על אבן העזר[10], מהדורה חדשה מוסד הרב קוק תשמ"ח (1988). (מהדורה חלקית נדפסה בוורשה תרס"ד).
- סדר זמנים, על ענייני הזמנים בהלכה[11], ורשה תר"ד (1844).
- הגהות על הש"ס, נכללו במהדורת ש"ס וילנא.
חיבוריו בנסתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פתחי שערים חלק א'[12], ורשה תרמ"ח (1888)
- פתחי שערים חלק ב'[13], שם.
- ברית יצחק[14], ביאור לאידרא דמשכנא ועוד, ורשה תרמ"ח (1888)
- בית עולמים[15], ביאור לאידרא רבא, ורשה תרמ"ט (1889)
- מגן וצינה, להגנת חכמת הקבלה[16], יוהנסבורג תרט"ו
- גנזי מרומים[17], ביאור למסכת אצילות, יוהנסבורג תרכ"ד
- אפיקי ים, ביאור לאגדות הש"ס, ישיבת המקובלים שער השמים ירושלים תשנ"ד
- פרי יצחק[18], ביאור על ספר יצירה, הוראדנא תקנ"ח (1798)
דרושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים לכתבי הגר"א ורמ"מ משקלוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביאור לספר אדרת אליהו על התורה מהגר"א[22]
- באר יצחק ביאור ללקוטי הגר"א[23]
- ביאור לביאורי אגדות מהגר"א למסכת ברכות, מכון הגר"א תשס"ה.
- ביאור לספר מים אדירים מרבי מנחם מנדל משקלוב, ורשה תרמ"ה, מהדורה שלמה מכתב יד ירושלים תשמ"ז
חלק מכתביו נותרו בכתבי יד וראו אור לאחר מותו על ידי בני משפחתו ותלמידיו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו, רבי יוסף חבר, כיהן אף הוא ברבנות וחיבר כמה ספרים: שער יוסף[24], כפלים לתושיה[25], וזרוע נטויה – ביאור על הגדה של פסח[26] (שאותה הוציא בעקבות חיבורו של אביו "יד חזקה"[27]). הוא כתב גם שני ספרי הספד: נפש נקי[28] וציון לנפש[29].
בנים נוספים של רבי יצחק אייזיק היו הרב משה רבינוביץ ורבי אהרן פונדק מווילנה. חתניו היו רבי אליעזר שלמה, שכיהן ברבנות, ורבי יצחק צבי הלוי לוין, מנהל כולל סובאלק ולומז'ה.
| תקופת חייו של הרב יצחק אייזיק חבר על ציר הזמן |
|---|
 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ נפטר בהורודנה, כ"ד באדר תקצ"א.
- ↑ נפטרה ו' בשבט תק"צ.
- ↑ בנו בהספדו שהדפיס בשם "נפש נקי"
- ↑ ראו הקדמתו לספר בנין עולם,
- ↑ האתר לחקר משפחות יהודיות.
- ↑ בהקדמת ספרו תולדות יצחק, ירושלים תרל"ד.
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית יצחק [ברורי המדות (ח"ב)], ווילנא, תרע"ג 1913
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית נאמן, ווארשא, תרמ"א 1881
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בנין עולם חלק א-ב, ורשה, תרי"א 1851
- ↑ הגאון רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל, בנין עולם - שאלות ותשובות בדיני אבן העזר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ח 1988
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, סדר זמנים, ווארשא, תר"ד 1844
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, פתחי שערים - חלק א, ווארשא, תרמ"ח 1888
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, פתחי שערים - חלק ב, ווארשא, תרמ"ח 1888
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, ברית יצחק, ווארשא, תרמ"ח 1888
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית עולמים, ווארשא, תרמ"ט 1889
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב - לוצאטו, משה חיים, 1707-1747 (פרידלנדר, חיים בן משה - עורך), מגן וצינה (וקונ' בביאור יסודי הקבלה), בני ברק, תשמ"ב 1985
- ↑ יצחק אייזיק חבר, מסכת אצילות
- ↑ יצחק איזיק בן יקותיאל זלמן, פרי יצחק, הוראדנא, תקנ"ח 1798
- ↑ חבר, יצחק אייזיק בן יעקב, הגדה של פסח-רי"א חבר, בני ברק, תשנ"ג 1993
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, שיח יצחק, ווילנא, תרע"ב 1912
- ↑ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, שיח יצחק, קיידאן, תרצ"ט 1939
- ↑ אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א), 1720-1797, אדרת אליהו - תורה, ווארשא, תרמ"ז 1887
- ↑ אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א), 1720-1797 - חבר, יצחק אייזיק בן יעקב, לקוטי הגר"א [באר יצחק], ווארשא, תרמ"ט 1889
- ↑ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, שער יוסף, יוהאניסבורג, תרי"ב 1852
- ↑ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, כפלים לתושיה, ווארשא, תרל"ג 1873
- ↑ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, זרוע נטויה, ווארשא, תר"ה 1845
- ↑ הקדמת המחבר
- ↑ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, נפש נקי, ווארשא, תרי"ג 1853
- ↑ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, ציון לנפש, יאהאניסבורג, תרט"ז 1856
| בקרת זהויות |
|
|---|