חיים פרידלנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים פרידלנדר
חיים פרידלנדר.JPG
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 23 ביוני 1923
ט' בתמוז ה'תרפ"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוגוסט 1986 (בגיל 63)
כ"ח בתמוז ה'תשמ"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצבת הרב חיים פרידלנדר

הרב חיים פרידלנדר (ט' בתמוז ה'תרפ"ג, 23 ביוני 1923 - כ"ח בתמוז ה'תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה איש תנועת המוסר בדור האחרון, משגיח בישיבות פוניבז' והנגב. עסק רבות בכתבי הרמח"ל והוציא מהדורות של כמה מספריו.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברסלאו שבגרמניה (כיום פולין) למשה ולצפורה פרידלנדר. חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה עלתה משפחתו לארץ ישראל. למד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונמנה עם שבעת התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז', עם הקמתה בחורף תש"ד (1943). בעת לימודיו בישיבה התקרב למשגיח הרב אליהו אליעזר דסלר, והוא ראה את עצמו כממשיך דרכו המוסרית.[1]

בסוף שנות הארבעים נשא את שרה (נפטרה בא' באדר ה'תשע"ח, 16 בפברואר 2018), בתו של הרב יונה מרצבך, מראשי ישיבת קול תורה בירושלים. לאחר נישואיו שימש במשך שנים אחדות כמשגיח קטן בישיבת פוניבז', בתקופתו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. בשנות השישים הקים בבני ברק את תלמוד תורה "תורת אמת", שניהל במשך שנים. לאחר מלחמת ששת הימים היה ממקימי ארגון "מורשת אבות - אל המקורות", שעסק בהפצת יהדות ובהחזרה בתשובה.

בשנות השבעים כיהן כמשגיח בישיבת עזתה בנתיבות, שבראשות הרב יששכר מאיר. בשנת תשמ"א (1981), לאחר פטירת המשגיח בישיבת פוניבז', הרב בן ציון במברגר, נקרא לכהן כמשגיח שם. הרב אלעזר מנחם מן שך ספד לו בפטירתו.

מפעלו ההגותי-ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פרידלנדר, יחד עם הרב אריה כרמל, ערכו והוציאו לאור את סדרת ספריו של הרב דסלר - מכתב מאליהו.

עסק רבות בתורת הרמח"ל בין היתר יחד עם קבוצה שכללה את הרב יואל קלופט והרב יצחק שלמה זילברמן, וההדיר חלק מכתביו: דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, אדיר במרום ועוד. נחשב כבקי בחכמת הקבלה, ובעיקר בקבלת הרמח"ל. בשנת תשכ"ט (1969) הוציאה הקבוצה לאור את הספר קול התור.

מלבד עיסוקיו התורניים והספרותיים היה סופר סת"ם מומחה, וספרי התורה שכתב נחשבים מבוקשים ביותר.

בשנות השמונים חלה ושהה בארצות הברית לצורך טיפולים, משם כתב לתלמידיו קונטרס של חיזוק באמונה וביטחון בה', והוא הופץ באלפי עותקים. קונטרס זה צורף לכרך הראשון של "שפתי חיים" - אמונה.

לאחר פטירתו, בחודש תמוז תשמ"ו (1986), הוחל בהוצאה לאור של ספריו המבוססים על שיעורים, שיחות וכתבים שהותיר אחריו. על המלאכה הופקד חתנו, הרב גבריאל זלושינסקי ובנו הרב נחמיה. ספריו: "מסילות חיים בחינוך" מאמרים בנושאי חינוך, וסדרת "שפתי חיים" מאמרים ושיחות.

סדרת "שפתי חיים" כוללת:

  • מועדים - עיונים במוסר ודעת ותוכחות חיים, מסודרים לפי מועדי ישראל.
  • אמונה וההשגחה - ענייני אמונה והשגחת ה'.
  • מידות ועבודת ה' - פרקי הדרכה במידות ובעבודת אלוקים חיים.
  • תפילה - באורים לתפילת שמונה עשרה.
  • על סדר התורה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב אליהו מנהל את ה"תלמוד תורה" שהקים אביו, עומד בראש קבוצת מחנכים המטפלים בעניינים חינוכיים כלליים[דרושה הבהרה] בקרב הנוער החרדי ומפרסם מאמרי חינוך והשקפה ביומון יתד נאמן. בנו הרב נחמיה הוא משגיח בישיבת גרודנא - באר יעקב ובישיבה הגדולה ראשון לציון. בנו הרב משה הוא מנהל חינוכי של תלמוד תורה דעת זקנים במודיעין עילית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמתו לספרי שפתי חיים.