מנחם מנדל משקלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מנחם מנדל אשכנזי משקלוב
Grave of Menachem Mendel of Shklov.JPG
שרידי מצבתו הישנה, ומצבתו המחודשת
תאריך פטירה ל' בשבט ה'תקפ"ז
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה לועזי 27 בפברואר 1827
תחומי עיסוק רב, מקובל
תפקידים נוספים מראשי העולים בעליית תלמידי הגר"א
רבותיו הגר"א
חיבוריו מים אדירים, דרך הקודש, רזא דמהימנותא, דרושים על סדר ההשתלשלות, תמונת האותיות, ספר הפליאה, ספר הצמצום ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (? - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827), היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א ומראשי העולים בעליית תלמידי הגר"א.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מנחם מנדל היה בנו של רבי ברוך בענדיט ואחיו של וולף (זאב), שהיה מגיד בעיירות הלוסק ונשוויז. משפחתו מתייחסת לרבי יהודה יידל אב"ד קוולי, מחבר הספר "קול יהודה", שכתב יחוסו עולה עד לרבי יהודה הנשיא.

שימש את הגר"א בשתי שנותיו האחרונות. הגר"א חיבבו מאוד, וגילה לו מצפוני לבו, ובהם גם דברי קבלה רבים. כמו כן למד עמו משניות בסדר טהרות כולו, וספר משלי עם ביאוריו של הגר"א. רבי מנחם מנדל כתב את שלמד עם הגר"א, והגר"א נהנה מכתיבתו המדויקת. כמו כן העלה על הכתב רבים מהנהגותיו של הגר"א, וביניהם סידר בפרוטרוט את סדר ליל פסח של הגר"א.

אחרי פטירתו של הגר"א בשנת ה'תקנ"ח, נטל על עצמו את מלאכת סידורם והבאתם לדפוס של כתבי הגר"א, יחד עם בניו של הגר"א. ראשונה הדפיסו את הפירוש למשלי, עוד בשנת פטירתו של הגר"א; בשנת ה'תקס"א הדפיסו את הגהות הגר"א לסדר עולם רבה וזוטא, בשנת ה'תקס"ב הדפיס את ספרי "צורת הארץ" ו"תבנית הבית" של הגר"א; בשנת ה'תקס"ג הדפיסו את ביאורו של הגר"א לשולחן ערוך, שרבי ישראל משקלוב סידרו; בשנת ה'תקס"ד הדפיס את פירושו של הגר"א למסכת אבות ושאר המסכתות הקטנות, ובראשם הקדמה מאת רבי מנחם מנדל, המספרת בנפלאותיו של הגר"א; בשנת ה'תקס"ה הדפיס הגדה של פסח עם דברי תורה ומנהגים מאת הגר"א; ובשנת ה'תקס"ו הדפיס את פירושו של הגר"א לספר יצירה.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תקס"ח התעוררו תלמידי הגר"א לעלות לארץ ישראל. עלייתם בוצעה בשלושה שלבים, בגל הראשון עלו תלמידי הגר"א בראשותו של הרב מנחם מנדל משקלוב. הם הגיעו לטבריה שם התגוררו כבר חסידים מעלייה קודמת, ומשם עברו להשתקע בצפת, כדי להימנע ממחלוקות עם החסידים.

ישנם חוקרים (כדוגמת ד"ר אריה מורגנשטרן) הטוענים שמטרתה של העלייה לארץ ישראל הייתה משיחית. לדבריהם רבי מנחם מנדל ראה בעליה זו פעולה שיש לבצע, בשילוב כוונות קבליות שונות אותן פיתח על בסיס דברי הגר"א, כדי לקרב את הגאולה. חוקרים אחרים (כדוגמת פרופ' ישראל ברטל) חולקים על תפיסה זו, וגורסים שלא היו הבטים משיחיים במניעים לעליה לארץ.

בהיותו בארץ ישראל עמד גם בראש הפועלים לרווחתם הגשמית של העולים, ופעל רבות להשגת מימון מחו"ל ולהקלות שונות. בשנת ה'תקע"ג פרצה מגפה גדולה בצפת, ורבים מתלמידי הגר"א מתו בה. כתוצאה מכך נקלעה הקהילה לחובות כספיים עצומים, ורבי מנחם מנדל הוצרך ללוות סכומי עתק בריבית גבוהה מהגויים.

בשנת ה'תקע"ו עקר רבי מנחם מנדל מצפת, ועלה, יחד עם עוד כעשרים מתלמידי הגר"א, לירושלים. לעזיבה זו גרמה השתוקקותו של רבי מנחם מנדל לגור בציון, וזאת בניגוד לדעתו של רבי ישראל משקלוב שהיה אף הוא ממנהיגי הקהילה בצפת. לרבי מנחם מנדל הצטרף מקורבו, רבי אברהם שלמה זלמן צורף.

רבי מנחם מנדל היה הראשון להקים את הקהילה האשכנזית בירושלים, מאחר שמאז עלייתם הכושלת של רבי יהודה החסיד וחובותיהם העצומים, היה דינו של כל אשכנזי שהגיע לירושלים - מאסר, לערבון לתשלום החוב. בקשריו הטובים של רבי מנחם מנדל עם נוצרים שונים, הצליח להגיע להסדר אודות החוב, ומאז הותרה ישיבתם של אשכנזים בירושלים.

בתחילה שכרו בני הקהילה את החצר בה הייתה ישיבתו של רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים", ושם התפללו בימות החול. רישיון לתפילה במקום בשבתות וחגים לא היה להם, ולכן התפללו בשבתות וחגים בפרוזדור שבין ארבעת בתי הכנסת בבית כנסת הרמב"ן. בשנים ה'תק"פ - ה'תקפ"ד פעל רבות, יחד עם רבי אברהם שלמה זלמן צורף, להשגת הכרה משפטית בדבר בעלותם של האשכנזים על שטח בית הכנסת החורבה, וכאשר מאמציהם הוכתרו בהצלחה, בנו שם את בית מדרשם.

רבי מנחם מנדל נפטר בל' בשבט שנת ה'תקפ"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, על יד קברו של ה"אור החיים".

בין גדולי תלמידיו נמנה רבי יצחק אייזיק חבר.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו בארץ ישראל חיבר רבי מנחם מנדל כעשרה חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. שיטתו בקבלה משלבת את קבלת האר"י עם דברי קבלה אותם קיבל מרבו הגר"א, והיא רצופה גימטריאות רבות, בסגנון המזכיר את סגנונו של רבי אברהם אבולעפיה. בשל כך דבריו כתובים ככתב חידה, שמאמץ רב נדרש כדי לפענחם.

רבו, הגר"א, הוסיף להתגלות אליו בארץ ישראל בחלום, ודברי תורה שמסר לו אז שולבו אף הם בספרים.

להלן רשימת ספריו:

  • מים אדירים, פירוש על האידרא זוטא, ופירוש קבלי על מגילת רות. הספר נדפס לראשונה בפרמישלא תרמ"ה. (ספר זה נדפס גם בשם מנחם ציון, על שמו של ר' מנחם מנדל מוויטבסק. בניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז מעידים בהסכמתם שספר זה לא מש מעל שולחנו של אביהם בחושבו שהספר הוא של ר' מנחם מנדל מוויטבסק).
  • דרך הקודש על ספר ברית מנוחה. רובו יצא לאור.
  • רזא דמהימנותא, על סדר הספר "משנת חסידים" של רבי עמנואל חי ריקי.
  • פירוש על ספר משנת חסידים, המשך של החיבור "רזא דמהימנותא".
  • דרושים על סדר ההשתלשלות, בביאור עניינים שונים בסדר השתלשלות הבריאה על פי הקבלה.
  • פירוש על ספר הזוהר, ביאורים לקטעים קשים בספר הזוהר.
  • תמונת האותיות, ביאורים קבליים לאותיות האל"ף-בי"ת.
  • ליקוטים בעניינים שונים.
  • תמונת האותיות יצא לאור תחת השם באורי הרמ"מ על סדר האותיות. מכון הגר"א ניו יורק ארצות הברית תשע"ב.
  • ספר הפליאה יצא לאור תחת השם ביאורי הרמ"מ על ספר הפליאה. מכון הגר"א ניו יורק ארצות הברית תשע"ג.

ששת הספרים האחרונים יצאו לאור בשני כרכים, תחת השם "כתבי הגרמ"מ ז"ל", בירושלים שנת ה'תשס"א, על פי כתב יד שנמצא במחסן בשכונת מאה שערים בירושלים לאחר שנחשב כאבוד. ספרים נוספים שעדיין לא נדפסו וקיימים בכתב היד הם:

  • ספר הצמצום.
  • פירוש על האידרא רבא.
  • חיבור על שם ע"ב.
  • באור למאמר האצילות לר' יצחק ב"ר יעקב הכהן.

פרופסור יהודה ליבס חקר רבות את ספריו של רבי מנחם מנדל, בעיקר לאחר פרסומם של רוב ספריו, ומצא בהם יחס אמביוולנטי לשבתאות ולשבתי צבי. הוא מצא גימטריאות רבות הרומזות לשבתי צבי ולרבי העשיל צורף, מקובל שבתאי שפעל בווילנה, שמפירושם עולה שרבי מנחם מנדל ראה בשבתי צבי משיח אמיתי, שלולא היה נגוע בגאווה ובשאיפה חקרנית מדי היה זוכה להיות המשיח בפועל, וגם כשלא זכה לכך, הרי שפעילותו עדיין מהווה שלב הכרחי לקירוב הגאולה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים - חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19. הוצאת שלם, ירושלים ה'תשס"ז.
  • מבוא לספר "כתבי הגרמ"מ" חלק ראשון.
  • אברהם קוסמן, באור רמ"מ משקלוב למאמר האצילות, סקירה ומבוא לכתב היד ולשאר כתבי הרמ"מ, ישורון ז עמ'רב-רח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]