יצחק בכר דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יצחק בכר דוד[1] (קרוב לשנת ה'ת"ן, 1690 - ה'תקט"ו, 1755[2]) היה רב בקושטא, מחבר הספר "דברי אמת". נודע כאחד מגדולי דורו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידועים פרטים ביוגרפיים רבים אודותיו, מלבד שם אביו דוד. הוא נולד בקושטא וכנראה גם נפטר בה. למד כנראה בישיבתו של הרב שמואל הלוי. הוא נחשב לאחד הדרשנים המצוינים בעירו, ופסק בשאלות הלכתיות סבוכות.

בשנת ה'תק"ב התמנה כדיין בבית הדין של קושטא, לצד הדיינים רבי אליהו גלמידי ורבי חיים אבן שנג'י. רוב תשובותיו אבדו וחלקן נדפסו לאחר מותו בספר "דברי אמת".

הוא התפרסם כאחד מגדולי הדור בכל רחבי אירופה. רבי יחזקאל לנדא, רבה הנודע של פראג, מתאר אותו בשבחים מופלגים בספר השו"ת שלו "נודע ביהודה": "מי כמוהו דעה מורה, שר התורה, ארך האברה, חכמתו פניו תאירה, ה"ה כבוד מעלת יקר תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, איש חי רב פעלים מקבצאל, רב הרבנים גאון הגאונים פאר העתים חמדת הימים, ראש הבשמים, המאור הגדול מאיר עיני הגולה החכם הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, המפורסם לשבח בתורה ובמעשים טובים, לתורתו הכל תאבים, מרביץ תורה לרבים, שמו הקדוש והטהור הכל מפארים ומשבחים, חכם יצחק בכר דוד..." (נודע ביהודה, אבן העזר, סימן עד).

פסיקה אחת מפורסמת שלו היא ביטול המנהג לתקוע בשופר בשעת הנץ החמה בבוקר ראש השנה[3].

ספרו "דברי אמת" נעשה לספר למדני קלאסי, לפי עדות מאיר בניהו, חלק של הספר בשם "מערכות דברי אמת" שלא נדפס אז, "לא ירד מעל שולחנם שלחכמי קושטא ונעשו ממנו העתקות הרבה". חלקם אף הדפיסו חיבורים שעיקרם הערות ודיונים בספרו[4]. חיבורו של "הסבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפנדרי על דברי אמת, הודפס בירושלים (מכון ירושלים תשל"ז) בצמוד למהדורה הראשונה של "מערכות דברי אמת" בשם "אשא עיני".

שלושת בניו כיהנו כולם כרבנים בקושטא: רבי יעקב, רבי דוד ורבי אברהם בכר יצחק. חתנו היה רבי אברהם בן אביגדור, ראב"ד קושטא, מחבר הספר "זכור לאברהם" (קושטא תקפ"ז) הכולל שאלות ותשובות, חידושים על התלמוד הבבלי וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם במקורו הוא יצחק בן דוד, יצחק בכ"ר [=בן כבוד רבי] דוד, ובמהלך השנים השתרש בצורתו הנוכחית.
  2. ^ התאריכים לפי מפעל הביבליוגרפיה העברית בערכו.
  3. ^ להרחבה על כך ראו: חיד"א, שו"ת חיים שאל, סימן י' אות ג'.
  4. ^ בניהו, רבי רפאל ביטראן רבותיו וחיבוריו, בתוך: מדות טובות: פירוש המכילתא, ירושלים: יד הרב נסים, תשמ"ט. עמ' טו.